שוב: מועצת זכויות האדם של האו"ם נגד ישראל

בפעם השביעית מאז הקמתה העבירה המועצה לזכויות אדם של האו"ם החלטת המגנה את ישראל. הפעם הוחלט לגנות את ישראל בשל המשך פעילות צה"ל בשטחים.

הגינוי הנוכחי מצטרף לשש הודעות גינוי קודמות שאימצה המועצה נגד ישראל, מאז הוקמה לפני כשבעה חודשים. העובדה ישראל היא המדינה היחידה שהמועצה גינתה מאז הקמתה, וכי מזכ"ל האו"ם היוצא, קופי אנאן, פנה בעבר למועצה ודרש כי ידונו בסכסוך הישראלי פלסטיני בצורה מאוזנת - לא סייעה לשנות את גישת המדינות החברות בה. 

בהודעת הגינוי שפורסמה על ידי המועצה נאמר כי ישראל לא אימצה המלצות קודמות הקוראות לה לסיים את פעילותה הצבאית בשטחים, וכי לא איפשרה את הגעתו של צוות חקירה בינלאומי לאזור.

הגינוי הוצע על-ידי המדינות המוסלמיות במועצה ונציג פקיסטן, שהגיב בשמן, אמר כי "בכירי ההנהגה הפלסטינית טרם שוחררו, וזכויות האדם הבסיסיות של הפלסטינים מופרות ללא הרף".

הנציג הפקיסטני ציין גם את דרישת המדינות החברות במועצה לאפשר את הגעתו לאזור של שליח האו"ם בנושא זכויות אדם, ג'ון דוגארד - לשם "בדיקה דחופה" של המצב השורר בשטחים. 

דוגארד, עורך דין דרום אפריקאי הידועו בפעילותו נגד משטר האפרטהייד במדינתו, התבטא פעמים רבות בעבר נגד פעילות ישראל בשטחים. לפני כחודשיים אמר דוגארד כי ישראל הפכה את הרצועה לבית כלא לפלסטינים והשליכה לים את המפתח הנועל את בית הכלא.

המדינה היחידה שהצביעה נגד הגינוי היתה קנדה. מבין ה-57 המדינות החברות במועצה בחרו 10 מדינות, ביניהן מדינות אירופיות, יפן וקמרון - להימנע. כל שאר המדינות, מאפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית, תמכו בגינוי. ארצות הברית וישראל אינן חברות במועצה, אך נציגיהן נוכחים בדיונים על תקן משקיפים.

שגריר ישראל במוסדות האו"ם בז'נווה, יצחק לבנון, מתח ביקורת על הגינוי ואמר "מדוע ההחלטה אינה מתייחסת להסכם הפסקת האש בין ישראל לפלסטינים מה-26 בנובמבר? הסכם זה הושג לאחר לחימה עזה בין הצדדים, והוא שורר על אף שיגור הרקטות לעבר ישראל".    

לפני כחודש קיבלה המועצה שתי החלטות המותחות ביקורת על ישראל - האחת על מדיניות ההתנחלויות והאחרת על סיפוח הגולן לפני 25 שנה. גם בהחלטה הקודמת - ניתבה קנדה בודדה בהתנגדותה לגינוי וקמרון נמנעה.  

יצויין כי להחלטותיה של המועצה אין משמעות מעשית, פרט להד הבינלאומי שהן מעוררות.