"אל על" לא תעמוד בשבת
כחברת תעופה בבעלות פרטית, היא תהיה חייבת לטוס בשבתות וחגים
חברת "אל על" טסה בשבתות וחגים כבר מזמן. לקוח המתקשר לסוכנות נסיעות כלשהי יכול לקנות כרטיס לטיסת "אל על" הממריאה ונוחתת בשבת. אמנם, בבואו לשדה-התעופה הוא יגלה שאת הטיסה מפעילה חברה אחרת, עמה יש ל"אל על" הסכם לשיתוף פעולה הדוק (שיתוף בקוד) . היא קונה מהחברה הזרה חבילה של מושבים בטיסה ומשווקת אותם תחת שמה. הלקוח טס ב"לוט" הפולנית, למשל, אבל מחזיק בכרטיס של חברת התעופה הישראלית.
זה סידור נוח, המאפשר ליהודים חרדים להמשיך ולטוס "אל על" כאילו אין החברה טסה בשבתות. במאבק על השבת בישראל ממילא נחלו החרדים תבוסה גמורה, מוחלטת ומשפילה. השבת נרמסת ומחוללת אצלנו בפרהסיה: בקניות, בנסיעות, בבילויים, בעבודה. זה קרה כתגובת-נגד של הציבור החילוני לניסיון לכפות עליו את שמירת השבת ולמנוע ממנו שימוש בתחבורה ציבורית. אבל החרדים כקהילה סגורה לא לומדים דבר מהכישלון של הנהגותיהם; הם מתמודדים עם המציאות המשתנה באמצעות העלמות עין, קריצות עין והעמדת פנים.
הנוסעים החרדים מהווים כחמישית מכלל נוסעי "אל על" והם מסתפקים במועט: לא צריכים סרטים, לא זקוקים למאכלי שפים, לא מתלוננים על השירות ולא על מרווח בין המושבים. בתמורה לכך דורש הקהל החרדי שהחברה לא תטוס בשבת, תגיש רק אוכל כשר למהדרין ותחליף דיילים ודיילות. זהו סוג של עסקת "תן וקח" שיכלה להתבצע כל עוד היה מדובר בחברה ממשלתית, כי לממשלה יש שיקול פוליטי, לא עסקי. עכשיו הסידור הזה מתמוטט. "אל על" נמכרה לבעלים עסקיים פרטיים, והיא נאלצת להציע ללקוחותיה לוחות זמנים גמישים ושירות עילאי. בהדרגה ובהתמדה היא גולשת אל הבלתי נמנע: הפעלה מלאה של טיסות בשבת במטוסיה-היא.
מצוקותיה של "אל על" קשות בלאו הכי. זו חברת תעופה לאומית קטנה, הטסה למדינה קטנה במלחמה. רובצות עליה הוצאות ביטחון כבדות והיא כבולה בהסכמי עבודה נדיבים. צי המטוסים שלה מתיישן ואחוז הנוסעים הלא-ישראלים מצומצם. כשאיש עסקים אנגלי או גרמני טס ארצה במחלקת עסקים של "בריטיש איירוויז" או "לופטהנזה", הוא מקבל מושב הנפתח למיטה מלאה, שמפנייה כיד המלך, אוכל בינלאומי משובח ומבחר סרטים מהמם. "אל על", למרבה הצער, לא יכולה להציע לו צ'ופרים כאלה, אף שהיא גובה אותו מחיר תמורת הכרטיס. מה גם שריבוי הנוסעים החרדים יצר ב"אל על" בעבר תרבות שירות בעייתית, תרבות שההנהלה הנוכחית נלחמת בה הצלחה.
היתרונות התחרותיים של "אל על" הם, לכן, מוגבלים. עד לא מזמן פנתה החברה בעיקר לנוסעים הישראלים והיהודים, העניקה להם תחושה של ביתיות, ביטחון וארץ הקודש. אך השוק הישראלי שלה מיצה את עצמו; הנוסע הישראלי העממי מחפש כיום לטוס במחירים ש"אל על" מפסידה עליהם. כדי להגיע להיקפי תנועה המאפשרים רווחיות נאותה, חייבת החברה למשוך אליה יותר ויותר נוסעים זרים. כלומר, לטוס בשבתות. במטוסיה.
המחלוקת האקטואלית של "אל על" עם הרבנים החרדים, שלא שמירת השבת אלא שמירת מעמדם האישי לנגד עיניהם, עוסקת בהפעלת טיסות בשבת במקרים יוצאי דופן: סופה, תקלה, חירום. אך יוצא הדופן הזה יתרחב וילך. כחברת תעופה בבעלות פרטית, תהיה "אל על" חייבת לטוס בשבתות וחגים, פשוטו כמשמעו. בעולם האכזרי של התעופה המסחרית, היענות לאולטימטום של החרדים כבר אינה אפשרית.
עוד בבלוג: משחק הדמעות באוצר
לפנייה לכתב/ת 
החברה הופרטה, הסידור התמוטט
צילום: רויטרס
מומלצים
