שתף קטע נבחר

מומחה: החוק שנפסל אפשר למדינה להתנער מאחריות

ד"ר אייל גרוס, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת תל אביב, מברך על פסיקת בג"ץ המאפשרת לתושבי הגדה ורצועת עזה לתבוע פיצויים ממדינת ישראל. לדבריו, החוק שהוחל עד כה איפשר למדינה לעשות כרצונה בשטחים מבלי לשאת באחריות ופסיקת בג"ץ - מנעה פגיעה חמורה בזכויות האדם

ד"ר אייל גרוס, מומחה למשפט חוקתי ובינלאומי מאוניברסיטת תל אביב, סבור כי פסיקת בג"ץ היום הקובעת כי תושבי הגדה ורצועת עזה יוכלו לתבוע פיצויים בעקבות פגיעה בעת פעילות צה"ל - מוצדקת. החוק שחל עד כה היה לדבריו "חוק מאוד גורף שאיפשר להתנער לגמרי מאחריות המדינה, על מנת שהיא תוכל לעשות בשטחים כרצונה - בלי דין ובלי דיין. על כן טוב עשה בג"ץ כשפסל אותו".  

 

החוק בנוגע לפיצויים באזורי עימות עבר מספר גלגולים, מסביר גרוס. "בשנת 2002 הבהיר המחוקק שכל פעולה של צה"ל שהיא נגד האינתיפאדה או מניעתה - נחשבת כפעולה לוחמתית, וכי כלפי פעולה לוחמתית לא ניתן לתבוע נזיקין. במילים אחרות, החוק קבע כי כל פעולה שנעשית לשם מניעת טרור, מעשי איבה או התקוממות - זוכה לחסינות המדינה".

 

בשנת 2005 נקבע תיקון לחוק, המרחיב את תחולת החוק משנת 2002. לדברי גרוס "אותו תיקון קובע כי המדינה לא תהיה אחראית לשלם פיצויים עבור כל נזק שנגרם באזור עימות. החריגים היחידים שבהם נושאת המדינה באחריות הם במקרים של נזק שנעשה בעבירה, נזק שנעשה למי שהיה נתון במשמורת המדינה, נזק שהוא נגד מעשה של המנהל האזרחי (שלא במסגרת העימות), או נזק עקב תאונת דרכים שלא במסגרת פעילות מבצעית".  

 

גרוס מבהיר כי במילים אחרות, משמעות התיקון שנקבע ב- 2005 היא שהמדינה איננה אחראית לכל נזק מכל סוג שנגרם באזור עימות - בשל היותו איזור עימות "ואין זה משנה אם הפעולה שגרמה לנזק היתה פעולה לוחמתית". 

 

לדבריו, "נוסח התיקון משנת 2005 קובע כי אם מחר תגרום המדינה למוות של מישהו, בלי קשר לפעולה מלחמתית, אי אפשר יהיה לתבוע אותה ולבקש פיצויים. זו פגיעה חמורה בזכויות אדם".  

 

משמעותה של פסיקת בג"ץ 

 

"החלטת בג"ץ היום בעצם אומרת שהחלק הזה מהתיקון של 2005 הוא בלתי חוקתי, ועומד בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו - שכן הוא פגע בזכויות בצורה שאיננה מידתית. בג"ץ קבע עוד כי אין כל הצדקה לשחרר את המדינה מכל אחריות לנזיקין באזורי עימות, גם כאשר לא מדובר בפעולה לוחמתית", מבהיר גרוס. 

 

עם זאת ד"ר גרוס מבקש להדגיש כי החוק משנת 2005 פוטר את המדינה מאחריות על כל אזרח שהיה במקום (באזור עימות) ונפגע מפעולות צה"ל- לא רק אזרחים פלסטינים.

 

פסיקת בג"ץ למעשה מחזירה אותנו למצב בו היה החוק בגלגולו הראשון, בשנת 2002. לדברי גרוס "חשוב להבין כי גם החוק של 2002 מאוד מרחיב בהגדרת פעולה מלחמתית. וכי בג"ץ ביטל אך ורק את ההחלטה שמדינת ישראל לא תשלם פיצויים, גם במקרים בהם לא מדובר בפעולה מלחמתית".

 

ד"ר גרוס מציין כי הרכב השופטים בבג"ץ דן היום בהוראת חוק נוספת הקשורה באותה סוגיה, אולם נמנע מלשנותה או מלהרחיב את הדיון בה. "על פי הוראה זו מדינת ישראל לא תהיה אחראית לנזיקין של נתין (אזרח זר) של מדינת אויב ששוהה שלא כדין בישראל, או לנזיקין של פעיל או חבר בארגון מחבלים. הוראה זו פוטרת את מדינת ישראל מאחריות לנזיקין גם כלפי אלו שניזוקו בעת שפעלו בשליחותם או מטעמם של אותם גורמים".  

 

"סעיף זה של החוק לא בוטל, ובג"ץ לא העמיק את הדיון בו", מדגיש גרוס ומבהיר כי "כל עוד הסעיף הזה קיים - אדם הפעיל בארגון מחבלים, או שנשלח מטעמו - לא יוכל לתבוע פיצויים, גם אם הוא נפגע שלא במסגרת פעולה לוחמתית כל שהיא. לכן, זה לא שעכשיו כל מחבל יוכל לתבוע את מדינת ישראל".

 

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים