2006: האם התחזיות התממשו?
מדי שנה אנו מוצפים בשלל תחזיות של מנהלים וכלכלנים למצב המשק בשנה הבאה. כתב ynet, תני גולדשטיין, בדק את התחזיות ומצאנו למשל שמנכ"ל משרד האוצר יעץ לא למכור מניות - וצדק; בנק ישראל הזהיר מפני האינפלציה - וטעה; ומה צפו כלכלנים ואנשי המגזר העסקי, והאם צדקו? התוצאות לפניכם
מדי סוף שנה מוצפת התקשורת הכלכלית בשלל כתבות וסקירות, ראיונות ופרשנויות על המצב הכלכלי בשנה שבפתח. פקידים ומנהלים, כלכלנים ואנליסטים, מתיימרים לדעת מראש מה יהיה גובה האינפלציה, בכמה יצמח המשק, מה יעשה הדולר ומה יקרה בבורסה. לא מעט אנשים קוראים את הסקירות הללו בשקיקה, מתייחסים אליהן ברצינות תהומית ונעזרים בהן כדי להחליט מה למכור או מה לקנות.
בסיומה של 2006 חזר כתב ynet, תני גולדשטיין, אל הסקירות מסוף 2005 ובדקנו מה היו התחזיות ומה היו התוצאות. התוצאות לפניכם.
בכר יעץ להשקיע, וצדק
בתחילת השנה עבר ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, אירוע מוחי שקטע את כהונתו, והביא לבהלה זמנית בקרב המשקיעים בבורסה. המסחר רשם ירידות תלולות, ומנכ"ל משרד האוצר כינס מסיבת עיתונאים בניסיון להפגין שליטה במצב ולמנוע מפולת בשוק. בכר הצהיר: "המשק הישראלי במצב מצוין. אל תמכרו מניות".
ההערה המוזרה עוררה הרמות גבה: לא מעט כלכלנים ופרשנים חשבו שהירידות יימשכו ושבכר יאכל את הכובע. היה גם מי שתהה אם ראוי למנכ"ל משרד ממשלתי, קל וחומר משרד האוצר, לפרסם המלצות לפעילות בניירות ערך. אבל בכר צדק: מאז תחילת 2006 רשם מדד ת"א 100 תשואה של 13.4%, והמעו"ף - תשואה של 13.8%.
ואילו בתחום אחריותם המרכזי, כלכלני האוצר דווקא החטיאו: בתחזית הצמיחה ל-2006 העריכו שהמשק יצמח ב-3.9%. בפועל, לפי הערכות בנק ישראל, נרשמה צמיחה גבוהה בהרבה- 4.8%. למזלם, החטיאו כלכלני האוצר בהערכותיהם כלפי מטה ולא כלפי מעלה.
בנק ישראל הזהיר מאינפלציה, וטעה
גוף ממשלתי נוסף שטעה (או נקט זהירות-יתר) הוא בנק ישראל. בדו"ח האינפלציה החצי-שנתי שפרסם הבנק בפברואר 2006 הופיעה רשימה ארוכה של הערכות ואזהרות מפני סיכונים למשק, שלא התממשו בסופו של דבר ואפילו לא היו קרובים למימוש.
הדו"ח התריע מפני "ירידה בהיקף יבוא ההון", כלומר, ירידה בהיקף ההשקעות הזרות. בפועל, השנה הייתה שנת שיא בהיקף ההשקעות הזרות. הדו"ח הביע חשש מ"ירידה בהיצע המט"ח". גם זה לא קרה - ישראל ממשיכה ליהנות מיתרות מט"ח אדירות.
הדו"ח, שנכתב לפני הבחירות, הביע חשש ש"התגברות אי-הוודאות הפוליטית", תביא ל"פגיעה בתחום הפיסקלי", שתביא ל"אי-יציבות בשווקים הפיננסיים". בפועל, הממשלה החדשה שומרת באדיקות על המשמעת הפיסקלית, והשווקים יציבים.
עקב כל הסיכונים הללו, צפה הדו"ח "סבירות גבוהה יותר להחטאה כלפי מעלה של יעד יציבות המחירים מאשר להחטאה כלפי מטה". יעד יציבות המחירים הוא אינפלציה של 3%-1%, כלומר, כלכלני הבנק חששו מאינפלציה של יותר מ-3%.
בנוסף, ציטט הדו"ח את סקר החברות לחיזוי האינפלציה, שצפה אינפלציה שנתית ממוצעת של 2.6%. בפועל השנה יוחמץ יעד האינפלציה של הממשלה באופן משמעותי, כאשר האינפלציה תסתכם כנראה ב-0%.
עם פרסום הדו"ח שאל העיתונאי סבר פלוצקר את נגיד הבנק, סטנלי פישר, אם סטייה ארוכה מהתהליך המדיני תזיק לכלכלה עוד יותר. "כן, תזיק". השיב פישר. ב-2006 לא היה תהליך מדיני כלל, אבל פישר אומר היום ש"המשק במצב טוב עוד יותר ממה שחשבנו" (ראה מסגרת).
כלכלני בנק הפועלים, לעומת זאת, פרסמו תחזית כמעט קולעת: המשק יצמח השנה ב-4.5%. עוד צפו כלכלני הבנק: "בטווח הקצר והבינוני צפויה יציבות בבורסה".
HSBC: תחזית האינפלציה התבדתה
כמו בבנק ישראל, גם כלכלני בנק ההשקעות HSBC (אחד מהגופים הגדולים בעולם שמעניקים שירותים פיננסיים ושירותי בנקאות) חיברו תחזית אינפלציונית שהתבדתה.
בתחזית שפרסמו לכלכלת ישראל נכתב שהאינפלציה תישמר השנה בטווח היעד: 3%-1%. בדייקנות שוויצרית צפו כי הדולר "יתייצב בסוף 2006 על 4.46 שקל", ושהאירו יגיע ל-5.94 שקל. בפועל, הדולר נע כיום בין 4.2 ל-4.3 שקל (לאחר שירד כמעט ל-4.1 שקל), והאירו נע באזור ה-5.5 שקל. תחזית הצמיחה של HSBC, לעומת זאת, קלעה כמעט בול: 4.6%.
לידר: כושר חיזוי מרשים במניות
גם בית ההשקעות לידר פיספס את ירידת הדולר: כלכלני לידר צפו שהדולר "יתייצב סביב 4.6 שקל". יאמר לזכותם, שבניגוד לכלכלני HSBC, הם דיברו על תנועת הדולר באופן כללי, ולא על "סוף השנה".
כלכלני לידר טעו קצת גם בתחזית הצמיחה השנתית שלהם: לפי תחזית לידר, היה המשק אמור לצמוח השנה ב-4.3%, כשבפועל הוא מוערך, כאמור, ב-4.8%.
לעומת הפספוסים בתחזיות המאקרו, הפגינו כלכלני לידר כושר חיזוי מרשים למניות ספציפיות. הם המליצו לרכוש השנה מניות בזק, פרטנר, אי.די.בי, נטוויז'ן, ריטליקס, נייס, דלק, החברה לישראל, כי"ל, הבנקים, מנורה, הפניקס, מגדל וטבע, ולא לרכוש מכתשים-אגן. כל החברות הללו רשמו השנה רווחים נאים, וכל המניות, פרט לטבע, רשמו תשואה מעל הממוצע במדד ת"א 100. מכתשים-אגן, לעומת זאת, הציגה דו"חות כספיים חלשים ורשמה תשואה נמוכה. כלכלני לידר גם צפו את הנפקת האג"ח של סלקום בבורסה, אף שצפו שגם פלאפון תונפק, מה שלא קרה.
גורילה: צפו מפולת שלא התממשה
מנכ"ל בית ההשקעות גורילה, אודי אלוני, פרסם לפני שנה תחזית מבריקה לשוק ההון, תחת הכותרת "12 סיבות אפשריות למיני מפולת".
רוב הסיבות למפולת שצפה אלוני התממשו: משבר ביטחוני, ניצחון החמאס בבחירות ברשות הפלסטינית, משבר פוליטי-מנהיגותי, המשך העוני והמשבר החברתי, החמרה בהיקף השחיתות (אלוני אף צפה שישראל תרד בדירוג השחיתות העולמי מתחת למקום ה-26, כפי שאכן קרה), החרפת האיום האיראני, יציאת לקוחות מקרנות הנאמנות, התרחבות השקעות הישראלים בחו"ל. הכל קרה, אבל הבורסה, בניגוד לכל היגיון, ממשיכה לעלות.
"לא צפיתי שנצליח לעמוד במשברים שצפיתי", מודה אלוני היום, "לא הצלחתי להעריך את עוצמתו המרשימה של המשק. היום אני הרבה-הרבה יותר אופטימי. אגב, המפולת כמעט קרתה: בתחילת המלחמה הבורסה ירדה מאוד".
פינוטק: טעות במחיר הנפט
בית השקעות נוסף, פינוטק, פרסם תחזית למשק האנרגיה. הכלכלן אייזיק מונדשיין טעה בגדול כשצפה שמחיר הנפט "יגיע ל-80 דולר לחבית כבר במחצית השנייה של 2006". מחיר הנפט נע כיום סביב 61 דולר לחבית.
מבית ההשקעות פינוטק נמסר בתגובה: "הערכנו שמחיר השיא יגיע ל-80 דולר, ואכן, באגוסט הוא הגיע ל-78.5 דולר".
נציין, כי באוקטובר העריך יו"ר המכון היפני לכלכלת אנרגיה, מסהיסה נאיטו, כי מחיר הנפט עלול להגיע ליותר מ-100 דולר לחבית אם יוטלו סנקציות צבאיות על איראן בשל תוכנית הגרעין שלה. לדבריו, המחירים עלולים להגיע להרבה יותר מזה אם מדינות כמו ארה"ב יעברו לשימוש בכוח, כולל תקיפות אוויריות על מתקני הגרעין של איראן.
תחזית האבטלה התממשה
גם בשוק העבודה התממשו התחזיות הורודות: מנהל מינהל התכנון במשרד התמ"ת, בני פפרמן, צפה שהאבטלה תרד השנה מ-8.9% ל-8.5%, וכנראה קלע: האבטלה ירדה באוקטובר ל-8.4%.
גם מנכ"ל חברת מנפאואר-ישראל, דליה נרקיס, צפתה כי: "הביקוש לעובדים ימשיך לעלות". נרקיס צפתה עלייה גדולה במיוחד בביקוש לעובדים בהיי-טק (בפועל הביקוש עלה ב-3.4%), בענף המזון (הביקוש עלה ב-13.8%), בתעשייה (עלייה של 17%) ובתיירות (עלה ב-14%, למרות מלחמת לבנון).
פיני כהן: פיספס את עליית מחירי הדירות
מה צפו בכירי הקהילה העסקית לשנה הזאת, והאם צדקו? פיני כהן, לשעבר מנכ"ל אפריקה ישראל, אמר בסוף 2005 ל"ידיעות אחרונות": "ב-2006 נראה סוף-סוף עליית מחירים רצינית במגורים". להערכת מכון גיאוקרטוגרפיה, התייקרו מחיריהן הדולריים של הדירות ב-11% בלבד. שער הדולר ירד השנה בכ-10%, כך שהמחיר השקלי נשאר כמעט זהה.
כהן צפה שאפילו מחירי הדירות בפריפריה יעלו ב-6%-5%. לפי הערכות התאחדות הקבלנים - שהן "נדיבות" בנוגע למחירי הדירות - עלו המחירים השקליים של הדירות בצפון הארץ ב-3%, והמחירים בדרום נשארו כמו שהם. "קיוויתי שהממשלה תשקיע יותר בתשתיות ותאפשר לאנשים לעבור לפריפריה ולקנות שם דירות", אומר כהן, "בפועל, האנשים נשארו במרכז, ולכן המחירים עלו פחות ממה שצפיתי".
ועוד כמה תחזיות של אנשי עסקים
מנכ"ל כלמוביל, צביקה פולג, צפה גידול בייבוא הג'יפים (צדק); מנכ"ל קשת, אבי ניר, צפה גידול בהיקף הפרסום (צדק); מנכ"ל מוטורולה, אלישע ינאי, צפה גידול במספר המועסקים בהיי-טק (צדק) וגידול של 15% בייצוא התעשייתי (צדק, הייצוא גדל ב-18%); יו"ר דור-אלון, דודי ויסמן, צפה שמחירי הדלק לא ירדו (טעה, המחירים ירדו); מנכ"ל רבוע כחול, גיל אונגר, צפה "מיזוגים בענף הקמעונאות" (טעה, אלא אם כוללים את מיזוג קלאבמרקט ושופרסל, שנרקם כבר ב-2005); מנכ"ל פרטנר לשעבר, עמיקם כהן, צפה ששירותי התקשורת יתלכדו (פתוח לפרשנות).מנכ"ל איסתא, אחישי גל, צפה עלייה בהיקף התיירות הנכנסת לישראל. למרבה ההפתעה, הוא לא טעה: להערכת משרד התיירות, עלה מספר כניסות התיירים, למרות המלחמה, ב-3%.
בחו"ל טעו יותר
לא רק כלכלנים ישראלים מפרסמים תחזיות מצחיקות. בסוף 2005 פרסם ארגון המדינות המתועשות (OECD) תחזית צמיחה למדינות הארגון. לפי התחזית, הייתה כלכלת ארה"ב אמורה לצמוח ב-3.5%, כלכלת בריטניה ב-2.4% וכלכלת גוש האירו ב-2.1%.
מה קרה בפועל? להערכת הנציבות האירופית, צמחה כלכלת גוש האירו ב-2.6%; כלכלת ארה"ב צמחה, להערכת הפדרל רזרב, ב-2%, ואילו כלכלת בריטניה צמחה, להערכות ממשלתה, ב-0.7% בלבד. מה שכן חזו כלכלני הארגון במדויק הוא שהגירעון המסחרי של ארה"ב ימשיך לגדול, ויגיע ל-7% מהתמ"ג האמריקני.
כלכלני D&B פספסו את תחזית הצמיחה של סין: הם צפו שסין תצמח השנה ב-8.7% ואילו להערכת ממשלת בייג'ינג, היא צמחה ב-10.5%.
הפספוס הגדול ביותר של השנה הוא, כנראה, של המשקיע ביל בראודר מחברת הרמיטג' קפיטל. בהופעה לפני שנה בפני פורום דאבוס, צפה בראודר שמחיר חבית נפט יגיע ל-262 (!) דולר.
כלכלני חברת המידע הבינלאומית דן-אנד-ברדסטריט, לעומת זאת היו קרובים יותר למציאות, כאשר צפו כי מחיר חבית נפט יגיע ל-56.7 דולר. אתמול עמד מחיר חבית נפט על יותר מ-60 דולר.
באפט הימר על הדולר וצדק
מי מבין הכלכלנים והמשקיעים חזה את היחלשות הדולר? המיליארדר וורן באפט, שהפסיד ב-2005 מאות מיליוני דולרים בגלל שהימר נגד הדולר, התעקש שגם השנה הדולר ייחלש - והפעם צדק, אף שלא קלע לגמרי: באפט חשב שהדולר יירד לרמה של 1.4 דולר לאירו, בפועל הוא ירד רק ל-1.31 דולר לאירו.
גם בתי ההשקעות דויטשה בנק, UBS וסיטיגרופ הימרו נגד הדולר וצדקו: כלכלני סיטיגרופ חזו שהדולר יירד עד סוף השנה ל-1.36 דולר לאירו (קרוב); כלכלני דויטשה-בנק צפו 1.27 דולר לאירו (קרוב); ואילו ב-UBS צפו 1.3 דולר לאירו (בינגו).
כלכלני בנק HBOS הבריטי, שב-2005 היו מהמעטים שהימרו שהדולר יתתחזק, ציפו שיעלה גם השנה ויגיע ל-1.08 דולר לאירו - וטעו. גם היו"ר לשעבר של הפדרל-רזרב האמריקני, אלן גרינספאן, הזהיר שהדולר יירד - וצדק.
