שתף קטע נבחר

 

ירידה חדה בהזרמת מזהמים לים התיכון

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה בשנים 2004-1998 נרשמה ירידה חדה במזהמים המוזרמים לים התיכון, בעיקר על ידי מפעלי תעשייה. הסיבות העיקריות: שיפור עקבי באיכות השפכים, והפחתת הכמויות. ולמרות הכל, יש עדיין מי שמזהם: בוצת השפד"ן, מפעל אגן כימיקלים באשדוד, בתי הזיקוק בעיר, ומכוני הטיהור בעכו, נהריה והרצליה

מזהמים פחות: לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בשנים 2004-1998 נרשמה ירידה דרסטית במזהמים המוזרמים לים התיכון בעיקר על ידי מפעלי תעשייה.

 

מנתונים שאסף וניתח אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, במהלך שש השנים הללו חלה הפחתה של עשרות אחוזים, ובמקרים מסוימים גם של 100%, בהזרמת עומסי מזהמים לים. ההפחתה נובעת בעיקר משיפור עקבי באיכות השפכים, כמו גם מהפחתת הכמויות. לכך יש להוסיף את האכיפה המואצת מצד אנשי המשרד להגנת הסביבה.

 

הדו"ח של המשרד להגנת הסביבה, שנערך על ידי ד"ר אילן מלסטר ואורלי מרק, בדק מדדים ומקורות זיהום, בין השאר מתכות כבדות (כמו אבץ, עופרת וכספית), עומס אורגני, נוטריאנטים (אמוניה וזרחן), שמנים וכן מזהמים ייחודיים לכל מפעל.

 

בדו"ח נבדקו מפעלים ורשויות מקומיות בהם מפעל אגן כימיקלים באשדוד, ארגמן באזור התעשייה יבנה, בתי זיקוק אשדוד, בתי זיקוק חיפה, גדות ביוכימיה בחיפה, דשנים וחומרים כימיים במעלה נחל קישון קרוב לנחל ציפורי, חיפה כימיקלים, כרמל אולפינים בחיפה, מילטול מצפון לנהריה, מילוז מצפון לנהריה, מכון טיהור הרצליה, מכון טיהור שפכים חיפה, שפכי נהריה, שפכי עכו, פרוטרום בקריות, קיבוץ מעגן מיכאל, השפד"ן שליד ראשון לציון, תלמה בלובנד - יוניליוור ליד קרית חיים ותעשיות אלקטרוכימיות בעכו (שנסגר בנובמבר 2004).

 

מהממצאים עולה בין השאר כי מפעל אגן כימיקלים הפחית ב-99% את הזיהום ממוצקים מרחפים; צניחה של 84% נרשמה בנוגע לזיהום ניטרט מכל המקורות; בזיהום ממתכות כבדות מכל המקורות (למעט מהשפד"ן) ירד ב-89%; תעשיות אלקטרוכימיות הפחיתו את הזיהום בכספית בכ-98%; חיפה כימיקלים הפסיקו להזרים חומצה (כ-740 טונות בשנה) לנחל הקישון ולים והפחיתו את הזיהום מקדיום בכ-100%.

 

מקורות הזיהום הישירים העיקריים של הים התיכון היום הם בוצת השפד"ן, מפעל אגן כימיקלים באשדוד, בתי זיקוק אשדוד, שפכים סניטריים וקולחים ממכוני טיהור שפכים כמו מעכו, נהריה והרצליה.

 

מקורת זיהום שהופסקו או הוסדרו

בדו"ח מצוינים גם אותם מקורות זיהום שהפסיקו לפעול או הוסדרו מאז 1992, ביניהם תחנות הכוח של חברת החשמל שהפסיקו ב-1996-1995 להזרים מתכות כבדות ושמנים לים, מפעל נון בעתלית נסגר ב-1993, מפעל מלוט בנהריה הפסיק הזרמת המזהמים ב-1992. רפאל הפסיק לזהם את הים לאחר שב-1996 הקים מתקן טיפול בשפכים. תעש חיפה הפסיק לזהם את הים לאחר שבשנת 1996 הקים מתקן טיפול בשפכים, תעש נוף ים שהפסיק להזרים שפכים לים בהדרגה בין 1994 ל-1997, כפר גלים לאחר שהתחבר ב-1997 למאגר החותרים. עיריית רעננה הקימה מכון טיהור שפכים חדש ב-1999, נמל תל אביב הקטע הדרומי התחבר ב-2000 למערכת הביוב העירונית. מרינת עכו התקינה ב-1995 גנרטור חירום למניעת תקלות חשמל שגרמו להפסקת השאיבה.

 

לגבי השפד"ן נאמר בדו"ח כי בשנת 1996 הופסקו ההזרמות המסיביות בחורף. משנת 1997 מתבצעות הזרמות חירום בהיתר וב-2004 הותקנו מסננים מכניים לסינון המוצקים. זאת ללא קשר להזרמת הבוצה.

 

"להפסיק את הזרמת הבוצה לים"

ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, רני עמיר, ציין היום (ב') במסיבת עיתונאים כי אין היום כמעט הזרמות לים ללא היתר מהמשרד להגנת הסביבה. לדבריו, גם מדיניות מתן ההיתרים לים היא בבחינת הגנת הסביבה, משום שבדרך זו מקטינים את זיהום היבשה.

 

לדברי עמיר, המסקנה העיקרית העולה מהדו"ח, שבאמצעות דרישה מקצועית ועקבית של התקנת מתקני טיפול בשפכים, מניעה במקור, מחזור והשבה ניתן לצמצם באופן ניכר את כמות הזיהום המוזרם לים התיכון.

 

ומה צריך עוד לעשות? עמיר אומר כי יש להפסיק את הזרמת הבוצה לים: פתרון יבשתי (2010), אגן בית הזיקוק באשדוד: הקמת מתקני טיפול והשבה מלאה של קולחים סניטריים (אשדוד, הרצליה, חיפה, עכו, נהריה).

 

השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, אמר כי "הממצאים מצביעים על שיפור משמעותי בהפחתות הזיהום לים. הישגים אלה הם תוצאה של עבודה מאומצת ועקבית, המשלבת הנחייה מקצועית עם פיקוח ובקרה הדוקים. העבודה טרם הסתיימה, הנחיתי את אנשי משרדי לדאוג להמשך הפחתת זיהום הים, לא רק ממקורות ישירים אלא גם מנחלים וממקורות בלתי ישירים אחרים. בצמצום הזיהום לנחלים, מדינת ישראל משיגה שני יעדים: השבת הנחלים לציבור ומניעת זיהום הים התיכון".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
זיהום ממפעלים (ארכיון)
צילום: לע"מ
הפגנת הירוקים נגד זיהום הים
מומלצים