שתף קטע נבחר

הרבה מעבר לפסגת הר הצופים

ויצמן, ביאליק, אינשטיין, פרויד, סינטרה ואוסישקין הם רק חלק מהמכובדים שעברו במתחם האוניברסיטה העברית בהר הצופים. אז למה שלא תעברו שם בעצמכם ותתרשמו מג'ונגל פראי, מקבר מסתורי ומהנוף היפה בארץ

האוניברסיטה העברית בהר הצופים אינה רק מקום להנפקת תארים. תיאטרון עם הנוף מהיפים בארץ, גן בוטני באווירת ג'ונגל ובליבו בית קברות בן 2,000 שנה עם דיירים ציונים, כיתות לימוד ואפילו בית כנסת עם נוף ישר לעיר העתיקה. ואולי לא פחות חשוב, המקום הגבוה באזור ומכאן שמו - הר הצופים.

 

 

את לימודי בהר הצופים סיימתי לפני כעשר שנים. את הקומפלקס הנוכחי בנוי הבטון המאכלס את מירב כיתות הלימוד, הספריה הגדולה והמשרדים, אי אפשר לצערנו לתאר בחיוב. מי שצריך למצוא את הכיתה לשיעור ראשון ואינו בעל תואר בניווט עירוני ומעשי, כל שניתן זה לציידו במזון ושתייה ולאחל לו בהצלחה. גם לאחר שלוש שנות לימוד במבנה, לא הצלחתי למצוא בו את ההגיון.

 

אבל נתעלם מעובדה זו, אפשר בקלות לטייל במתחם מספר שעות ומלבד לנוף המרשים מכל עבר, אפשר לבקר באתרים היסטורים מרתקים הפזורים בו.

 

מביאליק ועד פרויד

את סיורנו נתחיל דווקא באזור התיאטרון (ולא אמפיתאטרון כפי שמכונה על פי רוב, כי אין זהו מבנה בעל 360 מעלות). כאן נחנכה האוניברסיטה העברית ב-1 באפריל 1925 בטקס מרשים בו נכחו לימים הנשיא הראשון חיים ויצמן, הרב קוּק, הגנרל אלנבי, לורד בלפור, הנציב העליון הרברט סמואל, חיים נחמן ביאליק שנאם בטקס ועוד רבים ומכובדים.

 

זהו גם אותו התיאטרון בו קיבל יצחק רבין ד"ר כבוד בשם צה"ל לאחר מלחמת ששת הימים. אגב, בראש חבר הנאמנים הראשון דאז עמד הד"ר חיים ויצמן והוא כלל את לא פחות מאשר אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד ומרטין בּובר.

 

הנוף שניבט מכאן מזרחה ודרומה הנו מדבר יהודה לכיוון ים המלח והרי אדום שבירדן. בל נשכח שהר הצופים כשמו כן הוא – המקום הגבוה באזור ממנו ניתן לצפות לכל עבר. 829 מטר מעל לפני הים וכ-100 מטר מעל לעיר העתיקה. דרומה, על רכס הר הזיתים שהר הצופים הנו חלקו הצפוני, ניתן להבחין במגדל עם הגג המשולש והחום, אוגוסטה ויקטוריה.

 

מהיל ועד מלך ההר

הקמת האוניברסיטה החלה עם קניית שטח אחוזתו של ג'ון גריי היל עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. ביולי 1918 הונחה אבן הפינה (14 אבנים) אשר עם הזמן נעלמה מנוף ההר ומעולם לא נמצאה.

 

בפברואר 1923, לפני פתיחתה הרשמית של האוניברסיטה, הגיע פרופ' אלברט איינשטיין לביקור בארץ ישראל וירושלים בליווי מנחם אוסישקין, עלה לשטח המיועד לבניה ונשא את ההרצאה האקדמית הראשונה במתחם. נושא ההרצאה, כמה מפתיע, היה תורת היחסות הכללית. בכדי לוודא שאף אחד באמת לא מבין את דבריו, נאם איינשטיין בצרפתית למרות שמילות הפתיחה היו בעברית.

  

פרוץ מלחמת העצמאות הייתה נקודת תפנית מרכזית בחיי המקום. החלוקה של ירושלים בין ישראל לירדן (הקו העירוני) השאירה את מתחם האוניברסיטה ובית החולים הדסה בידי ישראל אבל מוקפים בשטח ירדני מכל כיוון.

 

האוניברסיטה נאלצה לגלות מההר ומחלקותיה התפרסו במבנים שונים ברחבי העיר. בשנת 1954 הונחה אבן הפינה לקמפוס בגבעת רם, ובמקביל הוקם הקמפוס ובית החולים עין כרם. על מעלליהם וגבורתם של מגניי הר הצופים עד שנת 1967 ופועלו של "מלך ההר", שהיה הקצין הגבוה, מומלץ לקרוא במקורות השונים.

 

רק ב-1981 הועבר מרכז הכובד של האוניברסיטה העברית חזרה אל קמפוס הר הצופים, כ-24 אלף סטודנטים לומדים כיום באוניברסיטה, שדורגה השנה בין 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם, ובשלוחותיה. עד היום היא העניקה קרוב ל-100 אלף תארים. 

 

מאיינשטיין ועד סוקניק

ממתחם התיאטרון נעלה חזרה במדרגות ונפנה ימינה ונגיע אל רחבת המכון ליהדות זמננו. כאן הייתה אחוזתו של גרי היל שכל מבניהָ המקוריים נהרסו בבניית האוניברסיטה. מצד ימין נבחין בבניין שעל דלת כניסתו חרוט באבן משפט פיתגורס, וזהו מהמבנים הראשונים של האוניברסיטה ששימש את המכון למתמטיקה על שם איינשטיין.

 

מכאן ניתן להבחין במגדל האוניברסיטה עם האנטנה בראשו. בקומות הראשונות של המגדל נמצאים משרדים השייכים לאוניברסיטה ושאר חלקיו שייכים לצבא. כל מי שמביט לכיוון מזרח העיר מכל מקום בירושלים יבחין בשלושה מגדלים על רכס הר הזיתים - הראשון מימין בעל הגג המשלוש התכלכל - כנסית העלייה שבמרכז הר הזיתים, האמצעי בעל הגג המשולש החום - ביה"ח אוגוסטה ויקטוריה על שם אשתו של הקייזר הגרמני וילהם השני (ההוא שבשבילו פרצו הטורקים את החומה בשער יפו) והשלישי על הר הצופים בסמוך לו אנו עומדים.

 


האוניברסיטה העברית. קשה לניווט ומלאה בהפתעות (צילומים: רון פלד)

 

נמשיך מכאן מרחק מטרים בודדים אל רחבת פרנק סינטרה ובה, בסמוך לבית הילל, נראה את אחד מהמבנים המקוריים הנוספים והוא המוזיאון "בית הנכות לעתיקות היהודים" (חקוק בשלט האבן על המבנה) המשמש כיום את המכון לארכיאולוגיה. מנהל המוזיאון היה פרופ' סוקניק (אביו של יגאל ידין) שהתפרסם בזכות המגילות הגנוזות.

 

מהקנצלר ועד הנזיר 

בסמוך לקפיטריה שבכיכר נמצאת אנדרטה חיה – עץ הנטוע אלכסונית באדנית מרובעת לזכרם של הרוגי הפיגוע הנוראי שארע כאן ב-2002. מהעץ נרד צפונה בסמוך לגשר המוביל לגן הבוטני ונבחין משמאלנו בשני מבנים נוספים מתקופת ראשית הקמפוס. השמאלי בעל הכיפה הלבנה הנו בניין הספרייה הלאומית מ-1929 והימני הנו המכון למדעי האמנות משנות ה-40.

 

בבניין הספרייה היה חדרו של קנצלר האוניברסיטה ד"ר הרב יהודה לב מאגנס, שנהג לשבת בחדרו וליהנות מנופהּ של העיר, תוך כדי בחינת הנכנסים אל הקמפוס. בבניין נערכו טקסי פתיחת השנה ועוד. הבניין למדעי האמנות שימש להוראה ובעיתות מצוקה למסיבות ריקודים של הסטודנטים. שני מבנים אלה משמשים את הפקולטה למשפטים מאז 1967. מומלץ להמשיך מכאן לכיוון המבנה המרכזי של האוניברסיטה ולשוטט בין פרחים, עצים ושבילים יפייפיים.

 


הנוף אל מדבר יהודה

 

נצא ממבנה האוניברסיטה אל הגן הבוטני שבצידו הצפוני של הקמפוס. אפשר לחפש על הכביש שבין המבנה לגן, קצת לכיוון מזרח, גשר הולכי הרגל ממנו אפשר להבחין תחתינו, בסמוך לכביש וימינה, במערת קבורה קטנה ומרשימה המכונה מערת משפחת הנזיר.

 

מהג'ונגל ועד לבריכה

נכנס מגשר הבטון אל הגן הבוטני - ברוך בואכם לג'ונגל הירושלמי מהיפים שבארץ. את הגן הקים בשנת 1931 פרופ' אלכסנדר אייג מהמחלקה לבוטניקה במטרה לשמר ולהציג צמחיית א"י מלבנון (ארזי הלבנון) ועד המדבר בארצנו. מדובר בגן המכיל את האוסף מהגדולים ביותר של צמחי בר המייצגים את א"י. כיום מנהלת אותו הגברת מימי רון, מסבירת פנים המספרת בשמחה על העבר וההווה של הגן.

 

השוטטות בגן הקטן מרשימה וקשה להאמין שבמרחק מטרים בודדים מאיתנו נמצאות כיתות הלימוד. עצי קטלב אדומים, איריסים למינהם, צמחייה שונה (ומשונה בחלקה), ספסלים, פינות חמד ואפילו מפל מים עם בריכה. מנסיוני האישי, זה המקום לשינון חומר לפני בחינות.

 

בעבר היו במתחם האוניברסיטה אוספים נוספים, וכאן אף התחיל גן החיות התנ"כי. אך אלה נעלמו מההר וכולנו תקווה שהגן הבוטני לא ייעלם אף הוא, כפי שמרמזות התכניות בנושא בימים אלה.

 

מניקנור ועד אוסישקין 

במרכז הגן רחבה קטנה ופתוחה ובה מערת קבורה מהמפורסמות בארץ (למרות שאני מניח שרב הסטודנטים בקמפוס מעולם לא שמעו עליה). כאן נמצאו בין השאר עצמותיו וארון הקבורה (גלוסקמה) של ניקנור מאלכסנדריה המוזכר בתלמוד כמי שתרם שערים לבית המקדש ואשר בהם ארע נס במהלך מסעם מן הים אל הארץ. חשיפת מערה זו ב-1902 הייתה מעין הוכחה ארכיאולוגית לקיומהּ של דמות מוכרת מתקופת הבית השני, שאף התפרסמה בתרומתה לבניית המקדש.

 


הקברים של פינסקר ואוסישקין

 

בכניסה אל המערה הפתוחה (והקצת מוזנחת לדאבוני) נגלה שני קברים המוכרים לנו יותר מהרחובות בתל אביב – מנחם אוסישקין ויהודה פינסקר. מה עושים כאן שניים מראשי חובבי ציון והתנועה הציונית? אוסישקין היה מי שבחייו הביא לכאן לקבורה את פינסקר מתוך כוונה להקים כאן, עוד לפני הקמת המדינה, את הפנתיאון הלאומי. תוכניתו נכשלה והיחידי שזכה להיקבר במקום, בנוסף לפינסקר, הוא אוסישקין בעצמו על פי צוואתו.

 

מבית הכנסת ועד בית הקברות

נצא מהגן מהפתח התחתון ונכנס אל בניין המנהלה המרכזי שנבנה לאחר 67', נמשיך ממנו אל הפורום ונחלוף על פתח הספרייה המרכזית בדרכנו אל בית הכנסת ע"ש הכט שבמרכז המבוך בגוש 3. המיוחד בבית הכנסת הוא הנוף הניבט בזמן התפילה אל הר הבית.

 

רבים חושבים בטעות כי בתי כנסת באשר הם - פונים מזרחה (מה שנכון לגבי אשכנזים שבאו מאירופה שם התפללו לכיוון מזרח - ירושלים), אולם כיוון התפילה בבתי הכנסת הוא לירושלים ובעצם להר הבית, מיקומו של בית המקדש. כאן בית כנסת פונה לעיר העתיקה והר הבית לכיוון דרום מערב בזמן התפילה. גם מי שאינו חפץ בביקור בבתי כנסת מטעמיו, חייב לבקר בבית כנסת הצנוע ולו רק בשל ייחודו והנוף הניבט ממנו.

 

בחזון בניית האוניברסיטה היו רבים שראו בה את המקדש החלופי והנה אנו עומדים ומביטים מבית הכנסת אל מיקום המקדש המקורי.

 

למי שנשאר עוד זמן מומלץ לבקר בבית הקברות הבריטי שסמוך לבית החולים הדסה ומבתי הקברות המרשימים בארץ.

 

  • הכניסה אל מתחם האוניברסיטה (חינם) בהצגת תעודת זהות ובאישור מחלקת ביטחון הסמוכה לכניסה. קבוצות יכולות לתאם כניסה באמצע השבוע.
  • לסיורים הקודמים לחצו כאן
  • הסיור הבא: 5 דקות מהאוניברסיטה העברית – האוניברסיטה המורמונית.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שבילים בוטנים
צילום: רון פלד
בית הכנסת
צילום: רון פלד
קברים עתיקים
צילום: רון פלד
שרידים היסטורים
צילום: רון פלד
המגדל
צילום: רון פלד
מומלצים