האם בזכות הרשת נהנה מרפואה טובה יותר?

patientopinion.org היא מערכת מהפכנית לשיתוף לקוחות מערכת הבריאות בכתיבת חוות דעת, המלצות, ודירוג לגבי רופאים, בתי חולים ומחלקות. המערכת שהיא שילוב של בלוג, ויקי, רשת חברתית, מנוע חיפוש ומנגנון דירוג של גולשים, פותחה ביוזמת משרד הבריאות באנגליה.

קשה לי לדמיין שמערכת הבריאות בישראל תכניס מערכת כזו. באמצעותה, בדומה למערכת דירוג בתי המלון, נוכל להחליט איזה בית חולים ראוי לחמישה כוכבים, לאיזה בית חולים מגיעים שני כוכבים ואילו בתי חולים לא ראויים ל"ביקור" כלל. מי יודע, אולי נמצא בהודו משהו יותר טוב ויותר זול מישראל?

המערכת מאפשרת לחולים לחפש מומחים לפי מיקום גיאוגרפי על פי המלצות ודרוג שנתנו מטופלים אחרים בסגנון Digg. את המידע המטופל יכול למשוך באמצעות RSS. היא גם מאפשרת לבתי חולים לשפר את השירות על פי הפידבק של החולים, במידה והם מעוניינים בכך. בית חולים שלא ישתפר ידורג נמוך ולא צריך לקבל תקציב ממשרד הבריאות.

גם מדינות ידורגו לפי רמת שירותי הבריאות. מקריאה ב"ווירד מגזין" האחרון על סמך מחקר של מגזין הרפואה המקצועי New England Journal of Medicine הגעתי למסקנה שיש בתי חולים בהודו שידורגו יותר טוב מכמה בתי חולים בישראל. 

בשנים האחרונות אפשרויות הבחירה במערכת הבריאות רק גדלו אולם הבלבול בקרב החולים גדל עמן. הניסיונות לבנות מערכת דרוג ריכוזית נכשל. לכן, בחירת החולים ברופא מסוים נשארה עניין של הגרלה כמו בלוטו, או עניין של המלצת חברים קרובים מפה לאוזן. השפה הרפואית נשמעת כמו קוד של כת מסתורית מאיזה כנסייה של ימי הביניים. זה מעביר, שלא במכוון אמנם, מסר לחולים "אתם לא מבינים כלום אז אל תתערבו".

להלן הדגמות של מה יכול להיחשף במערכת רפואה 2.0 שכזו. הסיפורים שתקראו להלן נאספו מעבודות של סטודנטים שלי בקורסים העוסקים בווב 2.0 בארגונים.

סיפורי מקרה: "ויקי בית חולים"

בית חולים בדרום: "בעלי בן 52 התלונן ביום שישי בצהריים על כאבים בחזהו. לאחר כשעה נפל באמצע הסלון והיה מטושטש. הזמנתי אמבולנס והגענו במהירות לבית חולים. בבית החולים חיכינו חצי שעה בחדר המיון ובעלי אמר שהוא פוחד שהוא עומד למות. הרופאים נתנו למדוד חום. הוא אמר שהוא לא יכול להחזיק את המדחום. הם אמרו לו שהוא כן יכול, וחיכינו עוד שעה. כעבור כמה דקות איבד הכרתו. מאז לא שבה הכרתו ומת לאחר יומיים".

בית חולים בישוב עירוני גדול במרכז הארץ: "ניקיתי את הפמוטים עם סכין, וכמעט חתכתי את האצבע. בעלי הביא אותי במהירות לבית החולים. היה שם רופא שתפר לי את האצבע. מאז כבר כמה חודשים שאני לא חשה את האצבע ולא יכולה להזיז אותה. הלכתי לאחד מבכירי כירורגיית כף היד בארץ. הוא אמר לי שאכן הרופא גרם לי נזק, אך הוא אינו יכול לתת לי חוות דעת רפואית פורמלית למטרות תביעה משפטית, והציע לי לנסות למצוא מומחה מחו"ל"

בית חולים בדרום-מרכז הארץ: "נשלחתי עם בני למחלקת ילדים לבדיקה אצל מומחה גדילה. התברר שהתיק הרפואי לא היה במקום. צעדתי כקילומטר וחצי כדי להביא תיק מלא ניירות כרוך בכריכת קרטון מצהיבה. למה אני יכולה להעביר את עבודת המאסטר שלי באורך של 100 עמודים באי.מייל, והם לא יכולים להעביר 15-20 מסמכים בין המחלקות בצורה דיגיטלית?"

מסתבר שמסעודה משדרות כבר קיבלה תואר ד"ר ברפואה (MD) ועברה את מבחן בוזגלו. אנו נבחן כאן את האפשרות לעצב מערכת בריאות המתאימה למאה ה-21 אשר משוחררת מהאילוצים שהיו במאה ה-19 שממשיכים לשרוד גם במערכת הבריאות של היום. נבחן מהי מערכת בריאות מידעית-דיגיטאלית ומהו יחס פוסטמודרני ללקוח של מערכת הבריאות שהמודרנים ראו בו חולה, מטופל ופציינט.

המכשולים העומדים בפני עידן הוויקי-רפואה

מערכת הבריאות המודרנית-תעשייתית שבויה בידי מספר גורמים:

• תעשיית התרופות הכימית.
• תעשיית המכניקה המכשירית הרפואית. 
• קונספציות ארגוניות-ניהוליות של פס הייצור התעשייתי והפירמידה הביורוקראטית. 
• קונספציות פוליטיות וחברתיות פטרנליסטיות של מדינת הרווחה.
  

למה יולדת בריאה צריכה להתאשפר בבית חולים?

פוקו בספריו "לידת הקליניקה: הארכיאולוגיה של התפיסה הרפואית" ובספרו "תולדות השיגעון בעידן התבונה", וחוקרים פוסטמודרניסטיים אחרים הראו כי מערכת הרפואה בעידן התעשייתי-מודרני הפקיעה את הבריאות מרשות הפרט ומתחום הבית והעבירה אותה לרשות הציבור ולתחום המוסד הביורוקרטי שבידי המדינה או בידי ארגונים גדולים.

במקביל, מצבו הבריאותי של הפרט הוגדר מעתה כמחלה. הגדרה זו הצדיקה את הפקעת זכויותיו למשך האשפוז ומסירתם בידי מומחים.

נוסף על כך, ההשקפה המכניסטית-מדעית של הפיזיקאים והכימאים הפכה להשקפה המרכזית של רוב הרופאים. זאת בין השאר בגלל בתי הספר לרפואה שם רוב הלימודים בשנים הראשונות מתרכזים באספקטים המכניסטיים כימיים של האדם. זאת הסיבה שמנהלי בתי החולים הם רופאים מקצועיים בעוד שרצוי שיהיו מנהלים מקצועיים.

התרופות הכימיות, המכניקה של המכשור הרפואי והקונספציות הארגוניות פוליטיות, השתלטו במשך השנים גם על "מחלות הנפש". לטענת פוקו, לאיינג, וסאס אין כלל מחלות נפש, אלא רק מחלות מוח או סוגים שונים של אישיות. מנהלי בתי חולים לחולי נפש הם רופאים פסיכיאטריים. מדוע שלא יהיו פסיכולוגים? מדוע שלא יהיו מנהלים מקצועיים?

האלטרנטיבה: מערכת הבריאות הפוסטמודרנית הדיגיטלית

 חמישה גורמים הביאו לשינוי:

1. התרופפות הצד הקולונילי-אירופוצנטרי שהיה דומיננטי ברפואה כמו בתחומים אחרים במשך מאתיים השנים שעד 1980 הביאה להתעוררות של הרפואה האלטרנטיבית לסוגיה כמו: רפואה סינית, "אתנו-פרמקולוגיה" אינדיאנית וכו'. 
   
   
2. מהפכת הנגד של הסטודנטים והתרבות ההיפית שבדקה מחדש רבות מהנחות היסוד של המערב ושל המודרניות. צעירי סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים הם ילידי דור השפע שלאחר מלחמת העולם השנייה ושל דור הטלוויזיה, "הכפר הגלובאלי" ו"קץ הילדות". הם לא האמינו יותר בפטרנליזם הרפואי. במקרים רבים צעירי הטלוויזיה ובמיוחד צעירי האינטרנט מרגישים מעודכנים יותר מהרופאים. להלן סיפור מקרה ממאגר הסטודנטים שלי.  
   
   
   מנהל בחברת הייטק מהגדולות בארץ גילה שלבנו יש סרטן. לאחר ששמע מהרופאים דברים פסימיים על 'כמה חודשים שנותרו לבנו', הוא החליט לעזוב את משרתו. הוא גייס את כל המיומנויות שלו, את הכסף שלו ואת הידע שלו, כדי לרפא את בנו. הוא בנה "מחלקת מחקר פרטית", סרק את גוגל לאורכו ולרוחבו ואת כל הספרים והמגזינים העוסקים בתחום. הוא דירג את כל הרופאים ובתי החולים בארץ ובעולם בהתאם והחל במסע ארוך שנמשך כשנתיים. לבסוף הוא הציל את בנו. בינתיים בנו בריא לחלוטין מזה למעלה משנה. 
   
   
3. הופעת האלטרנטיבה הביוטכנולוגית לתרופות הכימיות. מבחינת כלכלת הבריאות, סקטור התרופות האלטרנטיביות צומח במהירות הן בדמות התרופות הגנטיות של הביוטכנולוגיה והן בדמות האתנופרמקולוגיה. קיים ידע ביוטכנולוגי המאפשר לנו "לקרוא" בקוד הגנטי מחלות שעתידות להופיע.
   
   בכך מהוות שיטות אלה סוג של חזרה לרפואה המסורתית המונעת מראש במקום המתערבת לאחר מעשה. חברת אפימטריקס היא חלוצת שילוב המהפכה הדיגיטאלית במהפכה הביוטכנולוגית. היא בונה שבבים לפענוח וקטלוג הקוד הגנטי של כל אדם.
   
   קטלוג זה יאפשר תרופות מדויקות כמו לייזר במקום התרופות הבזבזניות של היום שהאפקטיביות שלהן אינה מדויקת והן עלולות גם להזיק. הפענוח והקטלוג הנ"ל יביאו לכך שניתן יהיה לקרוא את הקוד הגנטי ולדעת על מחלות עתידיות העומדות להתרחש בגופו של אדם מסוים וכך למנוע אותן מראש. 
   
   
4. הופעת האלטרנטיבה הדיגיטלית הן במכשור הרפואי כמו טלא-רפואה, (רפואה מרחוק, דעה שנייה והתייעצות באינטרנט) והן לגבי השתנות בתפישות היסוד מתפיסת האדם כיצור מכני לתפיסת האדם כיצור מעבד מידע ומרגיש.
   
   
5. הופעת האלטרנטיבה הניהולית מניהול ביורוקרטי מוכוון בירוקרטים וטכנוקרטים לניהול מוכוון ללקוח. כיום הרפואה המודרנית מתייחסת אלינו לא כלקוחות, אלא כמטופלים, כנזקקים, כפציינטים.
   
   פקידי שירותי הרפואה ומומחי שירותי הרפואה (הטכנוקרטים, כמו הרופאים הרוקחים ומפעילי המכשירים הרפואיים) מתייחסים אלינו כחומר פסיבי.ברפואה המודרנית ראו בנו מטופל ונזקק בפוסטמודרנית רואים בנו לקוח או מבריא.
   
   היחס לרופא היה כאל פוסק סופי, בעתיד נראה ברופא יועץ ומנחה לריפוי עצמי. המודרניים רואים באדם כמכונה פסיבית, הפוסטמודרניים רואים בו מכלול גוף ונפש.
   

מה אנו יכולים להרוויח מהרפואה הפוסטמודרנית? ראשית, הרגשה טובה יותר. שנית, עוצמה גדולה יותר במגענו עם רופאים, מכונאי רפואה ופקידי רפואה. שלישית, יותר בריאות. ד"ר אנדרו וייל בספריו "ריפוי ספונטני" ו" 8 שבועות של בריאות אופטימאלית" מטיב לעשות אינטגרציה של חלק גדול מהגורמים הנ"ל.

לקראת הזינוק לווב 2.0 ברפואה: מה עשתה מהפכת ווב 1.0 לשירות ולניהול הרפואי

חברת www.RelayHealth.com החלה לפני כמה שנים לספק את חבילת השירותים הבאה המאפשרת לכל לקוח "קופת חולים וירטואלית-אישית" שנגישה בכל זמן ומכל מקום:

• כלים להתייעצות וביקורי רופא וירטואליים. התייעצות עם רופאים בכלי צ'ט, פורום ואי.סי.קיו. מאובטחים. לפי מחקר שנעשה באוניברסיטת סטנפורד, רוב משתמשי האינטרנט מעדיפים ביקור וירטואלי אצל רופא במקרים שבהם אין צורך בבדיקה פיזית.
  
• כלים להעברת מידע רפואי. מרשמים אלקטרוניים מאובטחים, ותוצאות של בדיקות מעבדה.
  
• כלים לניהול יחסי לקוח-מערכת. תיאום פגישות ידניות אלקטרוניות, או אוטומטיות בין יומנים.
  
• כלים להעברת ידע. הפניות למומחים, הפניות לידע רפואי וריפוי עצמי, באמצעות לינקים לפורטלים רפואיים ומנועי חיפוש רפואיים.
  

מרושתים: לבלוג המלא