שתף קטע נבחר

מי מפחד מגולדה מאיר?

הפוליטיקאים של היום נאלצים להגן על עצמם מפני החיצים של קיציס והחברים, אבל בימים ההם הם יכלו להסתתר מאחורי ראש הממשלה גולדה מאיר, שמילה אחת שלה הספיקה כדי להוריד את הסאטירה הטלוויזיונית מהגב של פנחס ספיר. מאלף

 

 

השר אביגדור ליברמן ודוברת צה"ל מירי רגב ודאי יודעים שהם לא חלוצים בקרב מחנה "הדמויות הציבוריות שנעלבות מסאטירה מלאה באוויר ומבדיחות קרש". שנים לפניהם התקוממה בצורה דומה ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר. דומה אבל כל כך שונה. לימים תתנוסס דמותה על שטר של עשרה שקלים שהעם ימשש, יתמקח עליו ויבטל כעבור שנים ספורות. התחליף הזול שלו, מטבע דו מתכתי, יהפוך לפריט המוניטרי שהכי קל לזייף. מעליב הרבה יותר מסאטירה.

 

לא צריך זיכרון מופלא כדי לקבוע שעוד כשהיתה גברת מאיר בחיים ושלטה בארץ ביד רמה, היא היתה לא פחות מפחידה מהשר ליברמן. למעשה היתה מאיימת הרבה יותר. לו היתה "ארץ נהדרת" משודרת בשנות ה-70, לא בטוח שיוצריה היו מתירים לעצמם את אותן החירויות. אם גולדה מאיר היתה דורשת ברוך המקפיא שלה להפסיק להציק לליברמן לאלתר, אנשי "ארץ נהדרת" היו נענים ברגע, גם בלי שתכנה אותם "מנוולים".

 

ראו אותה כאן, בקטע הוידיאו הבא מ-1971, ששודר אתמול ב"כך היה", רצועת הנוסטלגיה של ערוץ 1 בהנחיית יגאל רביד (א'-ד', 18:30). שימו לב איך היא מגוננת על שר האוצר שלה, פנחס ספיר, מפני ביריוני הסאטירה הטלוויזיונית. חיוכה נעים אבל מבטה מזרה אימים. מבטאה אוקראיני-אמריקאי סבתאי אבל העברית שלה ברורה וחותכת. כל כולה משהו שרוצים לחבק ולפחד ממנו בו זמנית. כמו האימתניים שבמנהיגים. כמו אמא. אמאל'ה. איזה פחד.

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים