מנכ"ל האוצר מסכם: שוֹק גדול, אופטימיות זהירה

ד"ר יוסי בכר עוזב את משרת מנכ"ל משרד האוצר בתחושת סיפוק עמוקה. כשהתמנה למנכ"ל המשרד, ב-2003 עדיין רבץ המשק בבוץ של מיתון. כשהוא פורש, המיתון מאחורינו והגאות הכלכלית בעיצומה.

בכר לא נוטש עדיין את השרות הממשלתי: הוא נענה לפניותיו והפצרותיו של ראש הממשלה להחליף זמנית את ג'קי מצא, היו"ר הנחקר של רשות המיסים.

בראיון בלעדי לרגל סיום כהונתו אמר בכר: "חקירת החשדות ברשות המיסים באה לי בהפתעה גמורה. לא ידעתי דבר על כל הפרשה עד שהמעצרים פורסמו ברבים. גם השר הירשזון לא ידע; גם הוא חטף שוק. הרגשתי איום ונורא. לא ישנתי כל הלילה. לא עצמתי עין. הייתי בהלם. אני מקווה שכולנו נתעורר במהרה מחלום הבלהות הנורא הזה ויתברר לנו שהיה רק חלום. אני סומך על המשטרה והפרקליטות ומייחל לסיום זריז של החקירות, כדי שנדע את האמת".

בכר ושר האוצר (צילום: יונתן צור)

בתשובה לשאלה על החשדנות נגד מצא, השיב בכר בכאב: "זה לא יאומן. אני מכיר אותו ומעריך אותו כאיש מקצוע. אם יש משהו בחשדות המשטרה נגדו, זה נורא. נורא. ואם אין מאומה, גם זה נורא. לפרשה זו כבר לא יכול להיות סוף טוב. רק סוף כואב, פחות או יותר".

אחד הנימוקים המכריעים להסכמתו לשמש כמחליף זמני למצא הוא ההלם והשיתוק בו שרויה כעת רשות המיסים. 5,500 איש עובדים באגפי המיסים השונים, אומר בכר, "ורבים חשים שעולמם חרב עליהם. כך ממש. עבורם זהו שבר קשה מנשוא. הם עובדים יוצאים מהכלל, משתדלים, נותנים לעבודה את כל הלב. ראיתי באיזו מסירות טיפלו בבקשות של נפגעי מלחמת לבנון השנייה והייתי גאה בהם".

ישראל איננה מושחתת 

בנושא השחיתות עשויים דבריו להפתיע. בעיני מנכ"ל האוצר הפורש, "ישראל אינה מדינה מושחתת מן היסוד ומערכותיה הציבוריות ברובן לא מושחתות". המדינה, לדעתו, "עשתה כברת דרך כדי להרחיק את ההון מן השלטון. אני לא זוכר התערבות שלטונית לטובת בעלי ההון באף תהליך שאני הובלתי".

ליבו של בכר כבד על ד"ר ירון זליכה, החשב הכללי של האוצר. זליכה פנה למבקר המדינה לחקור את התנהלות אהוד אולמרט כשר האוצר במהלך ההפרטה של בנק לאומי. התלונה הועברה למשטרה וממנה לפרקליטות. כמנכ"ל האוצר העניק בכר גיבוי מלא לאולמרט והוא חוזר ומעניק לו את הגיבוי גם כעת: "אני עומד מאחורי מה שאמרתי אז: תהליך ההפרטה של בנק לאומי, ככל שאני ראיתי זאת, היה כל-כולו, מהשלב הראשון של הכנת המכרז ועד האחרון של בחירת הזוכה בו, מקצועי ומוצלח. מעבר לכך לא אוכל לומר, מטעמים משפטיים".

לדידו, היחסים בין הממשל לבין המגזר העסקי הגיעו לכדי אבסורד, משקיעים בחוץ לארץ חוששים להיפגש עם שר האוצר הישראלי שמא הוא או הם יוחשדו בטובות הנאה אסורות. "מה שמותר לקנצלר גרמניה, לראש ממשלת שוודיה ולנשיא צרפת אסור למדינאי ישראל".

השכבות החלשות נפגעו מדי

את המדיניות הכלכלית-חברתית של שלוש השנים שחלפו מבקש ד"ר בכר לשפוט "על רקע המצב הכלכלי הקשה ששרר בישראל ב-2003. אני משוכנע שלא הייתה אז דרך אחרת לטפל במשבר זה זולת הקיצוצים בתקציבי המדינה. בחוכמה שלאחר המעשה אני יכול לומר כיום שבמקצתם היו חדים מדי. שהשכבות החלשות נפגעו יותר מדי". אבל לדבריו "הגדלנו בחזרה את הקצבאות למי שאינם מסוגלים לעבוד".

את השינה מעיניו מדירה הדחייה בתוכנית הגדולה למלחמה בעוני שגיבש אשתקד. התוכנית תוקצבה ועמדה להיות מופעלת לפני שנה, אך אז הוקדמו הבחירות, התחלף ראש הממשלה, פרצה מלחמה בלבנון וכך "איבדנו שנה שלמה במלחמה על העוני, סתם איבדנו שנה יקרה שבה יכולנו ליישם את התוכניות המוכנות, שהיו מחלצות רבבות משפחות מעוני. ולא בדרך של חידוש הקצבאות אלא בדרך של שילוב בשוק העבודה".

המצב החברתי בכללותו מדאיג אותו במיוחד. "היחלשות החוסן החברתי חמורה בעיני לא פחות מהיחלשות החוסן הביטחוני. והכול מתחיל ממערכת החינוך. מדינת ישראל זקוקה בדחיפות למערכת חינוך ציבורית. ציבורית, לא פרטית ולא פרטית-למחצה, שתעניק ההשכלה נאותה לכל ילדי ישראל, מגיל הגן ועד האוניברסיטה. מערכת חינוך שתמומן על-ידי המדינה ושאף אחד לא ינשור ממנה בגלל קשיים כלכליים. אני מכה על חטא: כמנכ"ל האוצר לא עשיתי מספיק למען יישומה של הרפורמה בחינוך. "תקציבים לרפורמות בחינוך היו וישנם ככל הנדרש. הקשיים היו ביישום, בהידברות, במנהיגות".

בהביטו על המשק הישראלי חש בכר גאווה גדולה. "הסתכלו על הבעיות שאיתן אנחנו מתמודדים עכשיו: האם השקל חזק מדי? האם הגירעון בתקציב, פחות מאחוז, לא נמוך מדי? האם די בצמיחה של 5% לשנה או שאפשר להגיע ל-7%? אני, למשל, בדעה שישראל צריכה ויכולה לצמוח הרבה יותר מהר מ-5% לשנה. אבל אלו צרות של עשירים.

"בכל מפגש עם אנשי עסקים וכלכלנים בעולם הם מביעים בפני התפעלות טוטאלית מההצלחות של המשק הישראלי בשלוש השנים שחלפו. כשהם באים ארצה, הם לא מבינים את רוח הנכאים השוררת במקומותינו".

בכר אינו שותף לדעה שבישראל נוצרות "שתי כלכלות", האחת של ההיי-טק הפורח והשנייה של משק שעוד לא נחלץ מהמיתון. "כשחברת טכנולוגיה מתרחבת, היא זקוקה לשירותים, לספקים, להובלה. המגזר הפרטי, ובמיוחד ענף ההיי-טק, הוא הקטר שמניע של כל המשק, אם כי לא בצורה שוויונית".

השתבשו הכוונות לגבי הבנקים הקטנים

רק טבעי שמנכ"ל האוצר מסתכל בסיפוק על תוצאותיה השנויות-במחלוקת של הרפורמה בשוק ההון הנושאת את שמו ושכפתה על הבנקים למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות שהיו בבעלותם ובשליטתם. ואלו יתרונותיה בעיניו: "לאזרחים הוענק החופש לבחור קופת גמל וקרן נאמנות בלא תלות מוחלטת בבנק שבו הם מחזיקים חשבון. החוסכים זוכים לייעוץ אובייקטיבי יותר. התחדדה התחרות על ניהול כנכסיהם הכספיים. מגוון האפיקים והמכשירים התרחב. זה טוב לכולם".

ומה פחות טוב? "פחות טוב", משיב בכר, "הוא הפלונטר שנוצר בסוגיית ההפצה של קרנות, קופות, פנסיות, ביטוחים וחסכונות. כאן ההתפתחויות בשוק היו מהירות מכפי שציפינו וכתוצאה מכך השתבשו כוונותינו המקוריות להפלות לטובה את הבנקים הקטנים על פני הגדולים". החשש של מנכ"ל האוצר הוא שהבנקים הגדולים ישתלטו בפועל על אפיקי ההפצה והמכירה של כל החסכונות, אף שכבר אינם מנהלים אותם. "זו המגמה המסתמנת", הוא קובע.

עם זאת, בכר לא ממהר לסגת מ"רוח הרפורמה" ולהטיל הגבלות חדשות של רגולציה על הבנקים הגדולים: "אל לה למדינה להיחפז ברגולציה חדשה ואל לה להפר בשרירות כללי משחק כלכליים שנקבעו מראש - גם אם הלשון היבשה של החוק מאפשרת זאת. שווקי ההון שלנו במהפכה וצריך להניח להם להתגבש בעצמם". הוא מתנער מראיית הבנקים בתור "אויבי הציבור".

כמנכ"ל האוצר בלט בכר לא רק ברמה מקצועית גבוהה מאוד אלא גם בנועם הליכות, יושרה ואנושיות. "אם אתה עושה את התפקיד הזה ברצינות, אתה באמת יושב בצומת ההכרעות הכי חשוב במדינה. אף לרגע לא הצטערתי על הסכמתי ליטול את התפקיד. באוצר עובדים אנשים ברמה הגבוהה ביותר, וקול צורם אחד או שניים לא יקלקלו את ההרמוניה".

הרמוניה שכזו הייתה חשובה לו מאוד. "ניהלתי את משרד האוצר במתווה של דיאלוג", הוא אומר, ומפרט: "איני מאמין באבסולוטיזם, אני כן מאמין ברב-שיח, התייעצות, שיתוף פעולה. כשפונים למדיניות כלכלית חדשה, במקטע רחב או צר, רצוי להקשיב קודם לכל הנוגעים בעניין, ובמיוחד למי שעלולים להיפגע מהשינוי. פשרה עדיפה על עימות, בלי לוותר על העיקר. כשיש מחלוקות צריך לגשר עליהן בהגינות. פתרונות מושלמים קיימים רק בתיאוריה".

לתפקיד מנכ"ל האוצר מונה בכר על-ידי שר האוצר בנימין נתניהו, עמו חלק השקפת עולם כלכלית משותפת. הוא מדבר עליו בערגה. על שר האוצר הנוכחי, אברהם הירשזון, מגונן בכר מפני מבקריו. "עושים לאברם עוול", הוא אומר.

נושא המעצרים ברשות המיסים לא נותן לו מנוח. "הם הלמו בי בעוצמה נוראה. כשראיתי בטלוויזיה את מצעד הנחקרים, משהו בי נשבר. אני עוזב את תפקיד מנכ"ל האוצר כמו בתוך חלום בלהות שאני מקווה להקיץ ממנו בקרוב". עם הסכמתו לעמוד זמנית בראש רשות המיסים, לא צפויים לבכר ימים של פריחת שושנים וחלומות שנעים להיזכר בהם.