שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    כשנוער בסיכון פוגש ילדים אוטיסטים
    "תלמידים שעד היום נחשבו כבעייתיים במסגרות שונות ובלימודים, מקבלים תחושת אחריות כשהם עוזרים לאוכלוסיה אחרת, לילדים עם מוגבלויות". כך מסבירה מדריכת הנערים שמגיעים מרמלה לחוות סוסים בכפר שמואל. בני הנוער מעידים: "מגלים עולם אחר בזכות העזרה לתלמידים האוטיסטים"

    הם נפגשים פעם בשבוע בחוות הסוסים "המרחב הפתוח" בכפר שמואל. 20 תלמידים מתיכון "ברנקו וייס" ברמלה, שנחשבים כנוער בסיכון לאחר שנשרו ממסגרות פורמליות אחרות. בחווה הם פורחים מחדש במסגרת פרוייקט שכולו תהליך שיקום והעצמה, תהליך שנועד לעזור להם להשתלב בבית הספר ולהצליח בלימודים.

     

    מבוקר עד ערב הם מטפלים בסוסים, מנקים את האורוות ומטפחים את החווה, אבל גולת הכותרת של יום החווה השבועי הוא עבודה עם ילדים אוטיסטים המגיעים למקום לריפוי באמצעות רכיבה.

     

    תהל זימן, יועצת בית הספר ומדריכתם של התלמידים בחווה, הסבירה: "הרעיון מאחורי הפרוייקט הוא שתלמידים שעד היום נחשבו כמתקשים או בעייתיים במסגרות שונות ובלימודים, יקבלו תחושת אחריות בכך שהם עוזרים לאוכלוסיה אחרת, לילדים עם מוגבלויות".


    נופר בפעולה בחווה (צילום: עופר עמרם)

     

    לדבריה, "גם ילד שמתקשה יכול לעזור לעוד מישהו. ילד שלא מרגיש מספיק טוב עם עצמו פתאום מרגיש שיש בכוחותיו לעזור למישהו אחר, וכך פועל השיקום. אלו נערים ונערות שתחושת התקווה שלהם מעורערת, ואנו באים לשקם אותם. רבים מהם לקויי למידה ופה הם מטפלים וגם מטופלים. הם לומדים מהי התמדה, איך יוצרים קשר אישי. הם מגלים מיומנויות שאחר כך עוברות לבית הספר, כמו התמדה, טיפוח קשר בין אישי, אמפתיה לבעל חיים, חמלה ועזרה לזולת".

     

    "היום אני אדם אחר"

    בין רכיבה לטיפול בילדים האוטיסטים, נוצר גם קשר עמוק בין הצדדים. נופר סעדו, תלמידת כיתה י"א סיפרה: "אני נהנית להגיע לחווה, כי העבודה כאן, גם עם הסוסים וגם העזרה לילדים - מרגיעה אותי". לדבריה, "אני עושה משהו טוב, יש לי אחריות ואני נהנית מזה. זה עזר לי ללמוד לתקשר עם אנשים אחרים. אני מאוד קשורה לאחת הילדות האוטיסטיות, אני מתייחסת אליה כמו לחברה ואנחנו מסתדרות מצוין. אני מרגישה היום יותר עצמאית ועם ביטחון וזה גם החזיר לי את החשק ללכת לבית הספר. אין ספק שזה השפיע גם על ההצלחה שלי בלימודים".

     

    ניר חסנין, תלמיד כיתה י', מצביע גם הוא על שיפור בלימודים מאז שהחל להתנדב בחווה: "אנחנו מגלים עולם אחר בזכות העזרה לתלמידים האוטיסטים. אנחנו מובילים אותם לטיולים, משחקים איתם וזה לימד אותי מהי סבלנות ועזרה לזולת. היום אני הרבה יותר סבלני גם למורים וגם לחברים בבית הספר".

     

    כיום מדווחים בקרן "ברנקו וייס" כי ממוצע הבגרויות של התלמידים, אלו שאיש לא האמין שיסיימו 12 שנות לימוד, עובר את הממוצע ארצי. 80 אחוז מהתלמידים מקפידים להגיע לשיעורים ו-90 אחוז מהם מתגייסים לצה"ל. 

     

    בתיכון "ברנקו וייס" ברמלה לומדים כמאה ילדים בכיתות י'-י"ב שנפלטו מבתי ספר אחרים או שלא התקבלו לאף מקום אחר. בסך הכל מפעילה הקרן השנה שבעה תיכונים לנוער בסיכון, כולם באזורי הפריפריה, שנועדו עבור תלמידים עם פערים גדולים ברקע הלימודי או שנשרו ממסגרות לימוד אחרות.

     

    ניבה חסון, מנהלת מכון ברנקו וייס הוסיפה: "מאוד חשוב שהנערים האלה נמצאים בבתי ספר חלופיים לנוער בסיכון. הילדים לא מוצאים עצמם בשום מסגרת אחרת, או שהם נשרו או עזבו בעצמם בגלל בעיות התנהגות ופערי לימודים". לדבריה, "בתי הספר מתעייפים מהם והם מתעייפים מבית הספר. אצלנו מציבים סטנדרטים נורמטיביים, אבל ברור לנו שכדי שיגיעו לתוצאות הרצויות צריך לטפל בהם בדרך אחרת. לכן ישנן תוכניות שהופכות אטרקטיביות בעיניהם. זה גורם לתלמידים קודם כל לבוא לבית הספר. יש משהו שהם אוהבים ורוצים שיקרה".

     

    אחרי יום העבודה בחווה שבים הנערים לבתיהם וממשיכים להתכונן לבחינות הבגרות. "למדתי הרבה מהחווה", מסכמת נופר. "אבל הכי חשוב שהכרתי את שירי. היא מחבקת אותי והיא כמו חברה טובה. אני מרגישה שאני עושה משהו טוב. היום אני אדם אחר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כשנוער בסיכון פוגש ילדים אוטיסטים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דלית שחם
    חווה שיקומית לכל הצדדים
    צילום: דלית שחם
    צילום: עופר עמרם
    ניר חסנין. שיפור בלימודים
    צילום: עופר עמרם
    מומלצים