תחליק את זה
עונת הסקי והחרמון העטוף שלג לבן קורץ לכל הגולשים, ביניהם גם אלו שזו הפעם הראשונה שלהם על קרקע חלקלקה. כדאי לדעת כמה דברים לפני שמשחררים מעצורים ודוהרים במדרונות הלבנים
סקי הינו ספורט חורף בו משתתפים מעל ל- 200 מיליון איש בכל העולם ואף אחד ממקצועות הספורט בעלי שיעור גבוה, יחסית, של פציעות אצל מבוגרים.
שעור הפציעות במהלך סקי מוערך בכ-3 פציעות על כל 1000 ימי סקי. בסקירות אפידמיולוגיות שונות מדווח על כ- 1-2 מליון פציעות סקי בשנה.
למרות האמור וללא קשר עם הנתונים הסטטיסטיים לאוכלוסיה הכללית, על פי רוב בעזרת הכנה פיזית וטכנית נכונה, אנו מסוגלים ליהנות מסקי במשך שנים רבות וללא פציעות ולא יזיק גם קצת מזל.
פציעות סקי
בעבר פציעות השוקיים היוו חלק ניכר מהפציעות. במהלך 20 השנים האחרונות, חלה ירידה משמעותית בשברים בשוקיים והקרסוליים וזאת בשל פיתוחים טכנולוגים בעיצוב המגפיים ובמנגנון הקושר אותן למגלשיים (binding).
שיפורים אלה ביחד עם תחזוקה נאותה של הציוד, מביאים לציוד בטוח יותר וידידותי יותר למשתמש. כדאי לזכור שחלק נכבד מאיתנו שוכר את ציוד הסקי באתר ובדרך כלל נהנה מציוד מודרני ומתוחזק היטב.
נפילות הן הסיבה השכיחה ביותר לפציעות סקי והן גורמות לכ- 75-85% מהפציעות. התנגשויות עם עצמים דוממים כגון עצים וסלעים וכן התנגשויות עם גולשים אחרים, מהוות גורם לעוד כ- 11-20% מפציעות סקי ותאונות הנגרמות ע"י הרכבל מהוות כ- 2-9% של הפציעות.
עפ"י מחקרים אפידמיולוגים רוב פציעות הסקי הן, בסדר יורד, נקעים ומתיחת רצועות, שברים, שפשופים וחתכים ופריקות מפרקים(כתף, מרפק).
בעוד שהשיפורים הטכנולוגים והתחזוקה בציוד ובאתרי הגלישה, הורידו את השכיחות היחסית של שברים, כיום שיעור הפציעות הוא עדיין משמעותי ביחס לענפי ספורט אחרים. אחת הפציעות השכיחות בימינו היא פגיעה ברצועות הברכיים.
מחקרים רבים הראו כי הפציעה השכיחה בברך היא נזק לרצועה הפנימית (מדיאלית) MCL (medial collateral ligament). פגיעה זאת עלולה להתרחש בנפילות בהן ישנה תנועה סיבובית ואיטית של הברך. רוב הפציעות הללו מטופלות באופן שמרני, קרי, חבישה או סד מתאים, ללא צורך בטיפול ניתוחי.
אם מהירות הנפילה ואנרגיית החבלה גבוהה יותר, תיתכן פגיעה של הרצועה הצולבת הקדמית ACL. במקרים אלה, בשונה מהמקרה הקודם, לאחר אבחון ושיקום ראשוני של מספר שבועות, יש לשקול טיפול ניתוחי לשחזור הרצועה. ניתוחים לשחזור הרצועות הצולבות נעשים כיום באופן שגרתי והם מאפשרים, על פי רוב, חזרה לפעילויות ספורט באופן מלא.
המקום הפגיע ביותר הוא האגודל
הבעיה העיקרית בניתוח שחזור רצועה צולבת אינה רק טכניקת הניתוח או מיומנות המנתח, אלא בעיקר תכנית שיקומית ממושכת של 6-9 חודשים. חשוב לציין כי התהליך הממושך הזה מהווה אתגר, הן במישור הפסיכולוגי והן במישור הגופני, עבור המטופל.
שברים של עצמות ארוכות, כגון זאת של הירך או של השוק, עלולות להתרחש בהתנגשויות ובנפילות בעלות אנרגיה גבוהה ואצל ספורטאים מבוגרים יותר, עם עצמות חלשות יחסית. לעיתים קרובות מחייב ניתוח לקיבוע השבר או קיבוע בגבס לפחות ל- 6 שבועות.
פגיעות של הגפיים העליונות מהוות כ- 30-40% מכלל הפציעות בסקי. המקום הפגיע ביותר בגף העליון הוא האגודל: שכיחות הפגיעה ברצועה המחברת את בסיס האגודל בצידו האולנארי (הפנימי) (UCL - ulnar collateral ligament), מתקרבת לזאת של הפגיעה ברצועה הפנימית של הברך (MCL).
פציעה זו מתרחשת כאשר הגולש נופל על היד תוך כדי שאוחז את ידית המקל,
בדרך כלל עטופה ונעולה ברצועה (שהמקל לא יאבד), האגודל נדחף בחזקה כלפי חוץ (ישור יתר) ועלול למתוח או לקרוע את רצועת ה- UCL.
פריקות כתף עלולות להתרחש בכל נפילה צידית כאשר היד נותרת לאחור ולמעלה, והן מחייבות שימוש במקבע ולעיתים בשלב מאוחר ניתוח שחזור למניעת פריקות חוזרות בכתף.
"תסמונת היום הראשון"
נתון מעניין ממחקר הנעשה בסקוטלנד, אשר חקר במשך 3 עונות חורף את שיעור הפציעות אצל גולשים לא מנוסים ("תסמונת גולשי היום הראשון"), מצא כי אוכלוסיה זאת נמצאת בסיכון יתר לפציעות, באופן משמעותי מאלה היותר מנוסים, בשיעור של פי 2 יותר. כמו כן, נמצאה שכיחות יתר בקבוצות גיל מתחת לגיל 17 ומעל לגיל 26. תוצאות המחקר הובילו למסקנה כי אוכלוסייה זו זקוקה לתכניות לימוד ותרגול בפועל, יחד עם הסברה מתאימה לגבי המגבלות הנובעות מחוסר ניסיון.
סנובורד או סקי
קיימים הבדלים טכניים מהותיים בין הסקי לסנובורד (Snowboard). אמנם גולשי הסנובורד נפגעים פחות בגפיים התחתונות, אך הם נפגעים בגפיים העליונות בשיעור של פי 3 מאשר גולשי הסקי הקונוונציונאלי.
בנוסף, שיעור הפציעות בעקבות התנגשויות, גבוה בהרבה מזה של גולשי הסקי. סנובורד מחייב ציוד מיגון מתאים לברכיים ולידיים וכן הכנה שונה מתוכנית סקי במורד.
טיפים לטיול סקי מוצלח ומהנה
להלן מספר המלצות שיכולות להפחית את הסיכון היחסי של תסמונת "הגולש של היום הראשון" ושל פגיעות נוספות הנובעות מחוסר ידע והכנה:
- בטרם הנסיעה, מומלץ להתכונן ולבצע אימוני כוח, גמישות וסיבולת של שרירי הגפיים התחתונות, בטן וגב תחתון.
- למי שאף פעם לא גלש וגם לאלה שגולשים אחת לכמה שנים, מומלץ אימוני סקי בסביבה מבוקרת ותוך כדי לימוד ושיפור הטכניקה על ידי מדריכם מוסמכים.
- הכרת הציוד והתאמתו למידות וליכולות האינדיווידואליות של הגולש. אל תפריזו בתיאורי יכולתם מיומנותכם בחנות הסקי.
- טרם היציאה יש לוודא תקינות הציוד, במיוחד של מנגנוני השחרור של המגף מהמגלשיים.
- באתר הסקי יש להישמע להוראות מזג האוויר והשלג.
- יש לגלוש על פי המהירות והמסלול המתאים ליכולת האישית של הגולש.
- יש להפסיק את הגלישה עוד בטרם העייפות מהווה גורם מגביל. עייפות הינה הגורם העיקרי לחוסר זהירות, נפילות שטותיות, במיוחד ביום האחרון לחופשה כשרוצים להספיק.
חוויה מהנה לכל המשפחה
תכניות מובנות ומבוקרות על ידי מדריכי כושר וסקי, עשויות למנוע, במידה רבה, פציעות ולהוסיף הנאה לחוויית הסקי. עם זאת, היה ונפצעתם, חשוב להיוועץ ולקבל טיפול מהאנשים המתאימים והמוסמכים לכך, על מנת למנוע התפתחות של מצבים כרונים ופציעות בלתי הפיכות.
ד"ר דוד מורגנשטרן, מומחה ברפואת ספורט - אורתוספורט, מנהל את פורום "רפואת ספורט" בקהילות הבריאות של ynet
_a.jpg "באדיבות לשכת העיתונות אנדורה")
