מרכז אדוה: המעמד הבינוני בישראל ממשיך להצטמק
מניתוח שערך מרכז אדוה עולה כי המעמד הבינוני בישראל מצומק גם מבחינת היקפו וגם מבחינת עושרו לעומת מדינות מערב וצפון אירופה; חלקו בעוגת ההכנסות ירד במקביל לעליית חלקו של המעמד הגבוה
המעמד הבינוני המשיך להצטמק בשנים 2003-2005 גם מבחינת היקפו וגם מבחינת עושרו. כך עולה מניתוח רב שנתי שערך מרכז אדוה, על בסיס נתוני סקר הכנסות משקי הבית בישראל.
המעמד הבינוני הוגדר, לצורך הבדיקה, כמשקי בית שהכנסתם נמצאת בטווח שבין 75% ל-125% מההכנסה החציונית של משקי הבית בישראל. בנתונים כספיים משמעות הדבר היא משקי בית שהכנסתם החודשית נמצאת בין 8,195 שקל ל-13,665 שקל.
בשנים 2001 עד 2005 הצטמק מעמד זה מ-28.6% מכלל משקי הבית ל-27.6%. זאת, כאשר ב-1988 היווה המעמד הבינוני 33% מכלל משקי הבית בישראל. גם חלקו של המעמד הבינוני בעוגת ההכנסות נמצא במגמת ירידה: ב-1988 עמד חלקו על 27.9% מההכנסות, ב-2001 הוא עמד על 22%, וב-2005 ירד ל-21.1%.
במקביל להצטמקות חלקו של המעמד הבינוני, גדל חלקו של המעמד הגבוה בעוגת ההכנסות מ-58.2% ב-1988 ל-65.5% ב-2005. חלקו של המעמד הנמוך בעוגת ההכנסות נשחק מעט בתקופה האמורה, וירד מ-13.9% ב-1988 ל-13.4% ב-2005.
בהשוואה רב שנתית בין 11 ארצות במערב אירופה ובצפון אירופה נמצא כי ישראל היא בעלת המעמד הבינוני המצומק ביותר. בשנת 2005 היווה המעמד הבינוני 46.9% מכלל משקי הבית בשבדיה, 46.3% בנורבגיה ו-42.6% בגרמניה.
לדברי מרכז אדוה, המעמד הבינוני נתפס לאורך ההיסטוריה כעמוד התווך של המשטר הדמוקרטי, ונחשב גם לעמוד התווך של הכלכלה, אם כספק של עובדים המאיישים את רוב המשרות במגזר העסקי והציבורי, ואם כצרכן העיקרי של מוצרי המשק.
