הרצליה שוברת ימינה
כנס "החוסן הלאומי" הציג סדר יום פוליטי מובהק. את המסווה הממלכתי, האובייקטיבי-לכאורה סיפקה התקשורת
"כנס הרצליה על מאזן החוסן והביטחון הלאומי" הוא כנס ימני קיצוני עם סדר יום מובהק, המבטא כמעט באופן בלעדי השקפת עולם מוגדרת. זכותו המלאה של הימין לערוך כנס כזה ולהציג את מרכולתו - הביקורת אינה מופנית כמובן למארגני האירוע. הבעיה מתבטאת במצג השווא, המתאר מפגש פלורליסטי שבוחן באמת את חוסנה של ישראל. את הבלוף הזה חייבים לחשוף.
כמה עובדות: בתוכנית נואמי הכנס מופיעים שמותיהם של תשעה חברי-כנסת, שאינם שרים. שליש מהם באים מהליכוד (בכנסת הם דווקא עשירית). האחרים מתחלקים בין קדימה, העבודה, האיחוד הלאומי ואגודת ישראל - אולי ממשלת החלומות של מארגני הכנס, אך ודאי לא ייצוג הולם של המפה הפוליטית הישראלית.
גם מכוני מחקר מיוצגים בכנס, בעיקר מרכז שלם והמרכז הירושלמי - שני מוסדות ימניים מובהקים. כך גם שמות הנואמים מוכרים - דורי גולד, מרטין קרמר, משה יעלון, נתן שרנסקי וזלמן שובל. הייצוג המקביל מארצות-הברית רק תואם את הרשימה הישראלית: ניוט גינגריץ', ריצ'רד פרל, רוב סאטלוף - כולם רפובליקנים, שמרנים, אוהדי הימין הישראלי. מומחים ישראלים ואמריקנים המייצגים את הצד שני בקשת האידיאולוגית של שתי המדינות - וכאלה יש כידוע לא פחות, אולי אף יותר - בולטים בהיעדרם.
תכניו של הכנס מסגירים את אופיו לא פחות מדובריו. חלק מאיתנו אולי חושב, שלהמשך השליטה על עם אחר והאחיזה בשטחים ובהתנחלויות יש קשר לחוסננו הלאומי. בכנס הרצליה, כנראה, חושבים אחרת. שאם לא כן, היו ודאי מקיימים על כך דיון, אולי מזמינים מומחים לנושא, אולי לרבות - רחמנא ליצלן - פוליטיקאים מהשמאל. בעצם, הוזמנה פוליטיקאית אחת המזוהה עם השמאל - יולי תמיר. הנושא עליו התבקשה לדבר, כמובן: קידום המצוינות בחינוך.
סיכויי שלום עם סוריה? יוזמה סעודית להשכנת שלום בין ישראל לכל ארצות ערב? הפצרותיו של אבו-מאזן לפתיחת משא-ומתן להסדר קבע? מה לכל זה ולחוסן והביטחון הלאומי של ישראל? מושב שכן נערך, לעומת זאת, נשא את הכותרת: "דע את האויב - קבלת החלטות אצל היריב".
דווקא מסוגיית ערביי ישראל לא התעלמו המארגנים. מבין ארבעת הנואמים במושב שהוקדש לנושא, אחד אפילו ערבי (הנה הייצוג ל-20% מהאוכלוסייה). שלושת האחרים כוללים עוד איש אקדמיה ימני ושני חברי-כנסת לשעבר, מהעבודה ומשינוי. על המפלגות הערביות לא שמעו בהרצליה.
האישים העומדים מאחורי הכנס ראויים אם כן לברכה על ארגון אירוע מרשים, עם משתתפים ברמה גבוהה, ובעיקר דבקות במטרה: הצגת סדר יום פוליטי - ימני. את המסווה הממלכתי, האובייקטיבי לכאורה, נתנה התקשורת. בנימין זאב הרצל היה עיתונאי חרוץ בראשית דרכו. בראותו את תכני הכנס הנושא את שמו ואת דרך הצגתו - היה מתמלא בושה גדולה.
הכותב הוא מנכ"ל יוזמת ז'נבה
לפנייה לכתב/ת 
נואמים מגוון אחד של הקשת: נתניהו בהרצליה
צילום: ניב קלדרון
מומלצים
