על סף המדרון החלקלק

כל העוסק בדיונים אתיים הנוגעים בנושאים הגנטיים, משקלל כחלק אינטגרלי את סכנת המדרון החלקלק. פעמים רבות תמה על כך האדם העומד מן הצד: האם מפני שיש סכנה של הידרדרות יש לאסור על היחיד לממש את רצונו? האם שיקולים אתיים כלליים מתירים את צמצום חירויות הפרט?

לכן נשמעת טענה חוזרת ונשנית כנגד הוועדות האתיות: אין זה הוגן שהחקר הגנטי יוגבל על ידי ועדות אתיות (הנקראות בפי העם ועדת הלסינקי); אין זה ראוי כי נמנע מזוג המבקש לבחור את מין העובר בהפריה חוץ גופנית ובבדיקה גנטית (PGD) מכוח החשש שמא נדרדר למטה במדרון, ונקבע מי ראוי ומי לא, וכן הלאה.

עד מתי? עד שיום אחד מתפוצצת פרשה, ואז מתברר איזו עוצמה מכונסת בגן הקטנצי'ק, ועד כמה יכול מחקר לא אתי ומערכת בה הכללים לא מוסדרים להיות פצצה של ממש, שהשפעתה המוסרית והחברתית גדולה פי כמה מאשר העמדת נשיא המדינה לדין.

כזו בדיוק היא הפרשה שפורסמה השבוע, לפיה חברות הביטוח החלו לעשות שימוש בתביעה למידע גנטי שישפיע על מקרי הביטוח, על גובה העמלות ועל הנכונות לבטח. גם אם ידיעה זו אינה מדויקת, גם אם זה עדיין לא אירע, אנו עומדים בפני סכנה עצומה של ניצול מידע גנטי לצרכים כלכליים. ומקום בו שם המשחק הוא כסף גדול, מהווה מצע לריקבון עמוק שמחלחל בתפיסה בה אנו תופסים את בני האדם.

בני האדם כולם נבראו בצלם אלוקים. בני האדם כולם זכאים לקיום. בני האדם כולם זכאים לכך שלא יבחרו מי מהם ראוי להיוולד ומי לא, מי ראוי להיות מקרה ביטוח ומי לא, מי זכאי לשמירת פרטיותו ומי לא. חברות הביטוח אינן רשאיות כיום, על פי חוק, לתבוע מידע גנטי, וחייבת להיות שמירה קפדנית על המידע הזה.

אף ששמירה זו מערימה קשיים בפני חוקרים, מצמצמת את בחירתו החופשית של הפרט, מגבילה את חופש המידע וגורמת למעצורים נוספים – שחרור המידע והפיכתו לנחלת הכלל ובעיקר לגופים הכלכליים המנצלים אותו אינו סכנה מפני מדרון חלקלק, כי אם המדרון החלקלק עצמו.

לכן, יפעל נא המפקח על הביטוח במהירות, ויבהיר כי תביעה זו אינה חוקית, אינה מוסרית, ואינה אנושית, וימנע לא רק את העלתה, כי אם גם את החלומות של חברת הביטוח בדבר היתר שיינתן להן בעתיד לבחור את מבוטחיהם לאור סלקציה גנטית אנושית. נשמור כולנו על המעמד של דמות האדם, ועל העצמת יסודות הבחירה החופשית שבו, ולא ניתן למידע הגנטי החשוב לעצמו לעצב את יחסנו לבני אדם שונים – לא במישור המוסרי ובוודאי שלא במישור הכלכלי. 

הכותב חבר בועדת הלסינקי העליונה לאישור ניסויים רפואיים וגנטיים בבני אדם