מכתבי אביה של אנה פרנק: צריך לעזוב לארה"ב

מכתבים שנחשפו לאחרונה חושפים כי אביה של אנה פרנק ניסה נואשות לפנות את משפחתו מאמסטרדם הנאצית, לפני שהמשפחה כולה נאלצה להסתתר בעליית הגג שבה כתבה הנערה היהודית את יומנה המפורסם. כך פירסמו היום (ה') העיתונים "ניו יורק טיימס" ו"הטיימס" הבריטי.

לפי הדיווח ב"טיימס", אביה של אנה, אוטו, פנה למכר עשיר, בן למשפחת מייסדי חנות הכלבו מייסי'ס בניו-יורק, בתקווה שיסייע לו להשיג אשרת כניסה לארצות הברית. "אני נאלץ לבחון אפשרות של הגירה, ולמיטב הבנתי, ארה"ב היא המדינה היחידה שאליה נוכל להגר", כתב אוטו פרנק למכר, נתן שטראוס, ב-30 באפריל 1941. "ייתכן שתזכור שיש לנו שתי בנות. למענן אנחנו חייבים להגר; הגורל שלנו הוא פחות משמעותי", הוסיף.

מכתב זה נכלל בחבילה של מכתבים אישיים ומסמכים רשמיים, שהתגלו לאחרונה בארכיון מכון YIVO למחקר יהודי. המטמון בן 80 העמודים התגלה בתוך מחסן של הארכיון במדינת ניו ג'רזי, על ידי מתנדב שחיפש משהו אחר לחלוטין. כפי הנראה, היו מסמכים אלה קבורים במחסן במשך 30 שנה לפני שמישהו פתח את הקופסה וגילה את תוכנם.

"אנה פרנק היתה יכולה להיות היום קשישה בת 77 המתגוררת בבוסטון, סופרת. על כך מצביעים המכתבים החדשים שהתגלו", אמר ל"טיימס" הבריטי הפרופסור ריצ'רד ברייטמן, מרצה באוניברסיטה האמריקנית בוושינגטון, שחקר את המסמכים שהתגלו.

לדבריו, "ב-1941, היתה משפחת פרנק יכולה עדיין להימלט מהולנד - אבל מאמציו של האב אוטו החלו מאוחר יחסית. עם נקוף הימים, הקשו הנאצים יותר ויותר על היהודים, ובמקביל, ארה"ב הקשיחה את חוקי ההגירה שלה".

המכתב האחרון: המצב קשה מיום ליום

בין 12 ביוני 1942 ל-1 באוגוסט 1944, ניהלה אנה פרנק יומן. שלושה ימים לאחר שמסתיים היומן, נתפסו בני המשפחה שהסתתרו בעליית הגג על ידי הנאצים. אנה, שהיתה אז בת 15, ואחותה הבכורה מרגוט, נשלחו לאושוויץ, ואחר כך לברגן-בלזן, שם מתו ממחלת הטיפוס בתחילת 1945. אימן, אידית, נספתה באושוויץ. אוטו פרנק שרד את המלחמה, לאחר שחרורו של אושוויץ על ידי החיילים הרוסים. לאחר שחזר לאמסטרדם, פרסם את יומנה של בתו.

המכתבים שנחשפו אתמול ממחישים כי אוטו פרנק החל לחשוב על מקום מסתור בעבור משפחתו בערך באותה התקופה שבה החל לנסות למצוא דרך למלט אותם מהולנד. פרנק, שניהל עסק באמסטרדם, שקל להימלט לבריטניה לפני שהמלחמה פרצה - שם עבד אחיו, רוברט, כסוחר אמנות. המכתבים החדשים מעידים על כך שהוא גם הגיש בקשה לאשרת כניסה לארה"ב ב-1938. לאחר הפלישה הנאצית להולנד, פנה לשני גיסיו המתגוררים בארה"ב, וולטר וג'וליוס הולנדר, ואלה ביקשו ממעסיקם לסייע בגיוס כסף כדי לאפשר את הגירת המשפחה למדינה. פרנק גם פנה לשטראוס, בנו של מייסד מייסי'ס, שהיה חברו לספסל הלימודים בהיידלברג.

במכתבו השני לשטראוס, מ-8 בספטמבר 1941, סיפר כי הוא מנסה להשיג ויזה לקובה, כדי שיוכל לנסוע לספרד או לפורטוגל, משם יוכל להמשיך במאמציו להשיג אשרת כניסה לארה"ב מהקונסול המקומי. "אי אפשר להוציא בהולנד אשרת כניסה לארה"ב, אבל אין כל דרך שאוכל לעזוב את המדינה בלי ויזה שכזו. הדרך היחידה תהיה לנסות להשיג ויזה קובנית", כתב אוטו פרנק. "אידית מאיצה בי לעזוב לבד, או רק עם הילדות. אני שונא את הרעיון, אבל גם אותו צריך לשקול", הוסיף.

במכתבו האחרון לשטראוס, שנכתב ב-12 באוקטובר 1941, כתב: "המצב הולך ונעשה קשה יותר מדי יום, ואתה יכול לשער שאני מצפה בכיליון עיניים לחדשות נוספות ממך - מאחר שברור לי שלא אוכל לעזוב את המדינה בלי עזרתך".

פרנק, אגב, קיבל את הוויזה הקובנית הנכספת ב-1 בדצמבר 1941, אך לא זכה להשתמש בה. היא בוטלה כעבור עשרה ימים, כאשר גרמניה הכריזה מלחמה על ארה"ב.