שתף קטע נבחר

מה גורם להתפשטות הגוברת של סוכרת הנעורים?

יותר ויותר ילדים בעולם המערבי ובכלל זה בישראל חולים בסוכרת נעורים. למה זה קורה ומה הקשר של המלחמה בצפון להתפרצות המחלה?

"אני רוצה לבד", מכריזה נטלי והפה הקטן והאדמדם שלה מכווץ בריכוז. בלי להניד עפעף היא דוקרת את אצבעה. טיפת דם אדומה מבצבצת בקצה האצבע. בזהירות רבה היא מניחה אותה על מקלון הבדיקה שהכניסה אמה למד הסוכר. "זה בכלל לא כואב", היא מתנחמת, "כמו עקיצה של יתוש. בעוד כמה שנים אני גם אוכל להזריק לעצמי לבד".

 

בגיל שש וחצי, נטלי, כמו רוב בני גילה, מתעקשת לעשות הכל לבד, ולמרות שעם מחלת סוכרת הנעורים היא מתמודדת רק ארבעה חודשים, היא כבר הפסיקה להתרגש מהדקירות, ומנהלת ביד רמה את הטיפול בה.

 

נטלי ומשפחתה מתגוררים בנהריה. המחלה התפרצה אצלה כחודש וחצי לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה. "היא התחילה להרטיב בלילה במיטה", משחזרת

אמה. "בהתחלה לא עשינו מזה עניין כי לא ייחסנו לכך חשיבות, למרות שהיא הפסיקה להרטיב במיטה כבר בגיל צעיר מאוד. חשבנו שהיא עדיין בלחץ מהמלחמה, ושהזמן יעשה את שלו. אבל כשראינו שהתופעה נמשכת, התייעצנו עם רופאת הילדים והיא שלחה אותנו לבדיקות שתן ודם, שבהן התברר שהילדה סובלת מסוכרת".

 

השאלה אם יש קשר בין המתח הרב שחוו ילדי הצפון במלחמה לבין הופעת סוכרת נעורים אצל חלק מהם, מעסיקה גם את ד"ר אורנה גוטפריד, מנהלת המרכז לסוכרת נעורים ואנדוקרינולוגיה בבית החולים זיו בצפת. "כבר במהלך המלחמה הייתה לי הרגשה שהמתח, הלחץ והחרדות יבואו לידי ביטוי אחרי המלחמה בעיקר אצל הילדים", היא אומרת. "ובאמת, בשבועות שלאחר סיום המלחמה הופיעו בזה אחר זה מקרים חדשים של ילדים עם סוכרת נעורים, חלק גדול מהם מהמגזר החרדי שבו לא היינו רגילים לראות שיעור גבוה של המחלה. לכולם היה סיפור דומה: הילדים סיפרו שנבהלו ופחדו מאוד במלחמה, וכמה שבועות לאחר מכן ההורים החלו להבחין בסימנים של שתייה מרובה, השתנה תכופה, לעתים הרטבה לילית".

 

אם אכן תימצא עלייה בשכיחות המחלה בקרב ילדי הצפון בתקופה שלאחר המלחמה, ייתכן שהדבר ישפוך מעט אור על אחת השאלות המסתוריות והמרתקות בתחום מחקר הרפואה כיום: מדוע נמצאת מחלת סוכרת הנעורים בעלייה מתמדת בשנים האחרונות בכל העולם, והאם יש דרך למנוע את המשך המגמה.

 

בניגוד לסוכרת מסוג 2, שהגורם העיקרי המיוחס להופעתה הוא השמנה, סוכרת נעורים, שנקראת גם סוכרת מסוג 1, היא מחלה אוטואימונית. במחלה זו, שמופיעה בעיקר אצל ילדים ובני נוער, אך גם אצל מבוגרים מתחת לגיל 40, מנגנון החיסון של הגוף תוקף ומשמיד בשוגג את תאי הבטא יוצרי האינסולין בלבלב, שהם האחראים להכנסת הסוכר לתאים, החיונית לצורך הפקת האנרגיה הדרושה לחיים.

 

סוכרת מסוג 1 מהווה כ-10% מכלל מקרי הסוכרת. על פי נתוני האגודה העולמית לסוכרת, חלה עלייה הדרגתית ועקבית בשכיחות המחלה בכל העולם שעומדת על 3%-5% מדי שנה, וההערכה היא שמגמה זאת תימשך גם בעשור הבא.

 

שכיחות המחלה משתנה מאזור גיאוגרפי אחד למשנהו, כשהשכיחות הגבוהה ביותר היא בפינלנד ובסרדיניה, והנמוכה ביותר באסיה ובמרבית ארצות אמריקה הלטינית. ארצות הברית וישראל ממוקמות אי שם באמצע. מחקרים אחרונים שנערכו בפינלנד הצביעו על 45 חולי סוכרת נעורים חדשים לכל מאה אלף ילדים (המדד הבינלאומי לשכיחות המחלה הוא מספר הילדים החדשים המאובחנים בה לכל מאה אלף ילדים), ואילו בארצות הברית השכיחות עומדת על 14־15 מקרים חדשים לכל מאה אלף ילדים.

 

גם בישראל נצפתה בשנים האחרונות עלייה משמעותית. בשנת 1997 הוקם רישום אנונימי של סוכרת נעורים בקרב ילדים ובני נוער (גילאים 0־17). במהלך תשע השנים הראשונות לרישום, מאז 1997 ועד שנת 2005, עלה שיעור הופעת מקרי הסוכרת החדשים מסוג 1 בכ-40%!

 

למחלה יש רקע גנטי. כלומר, רק מי שנושא את הגנים למחלה עלול לפתח אותה. עם זאת, ידוע גם שיש אנשים הנושאים את הגנים, ולמרות זאת לא יפתחו את המחלה לעולם.

 

"הבסיס הגנטי למחלה כולל קבוצת גנים שנמצאים על כרומוזום מספר שש", מסביר פרופ' משה קרפ, היועץ הרפואי של האגודה לסוכרת נעורים ומנהל המכון לסוכרת בקופת חולים מאוחדת. "כיום ידוע על למעלה מ-100 גנים המשתייכים לקבוצה זאת הקשורה למערכת החיסון.

 

הגילוי החדש ביותר בתחום פורסם לפני מספר חודשים על־ידי קבוצת חוקרים מאחד המרכזים הגדולים בעולם לגנטיקה של הסוכרת בדנוור שבקולורדו.

 

החוקרים גילו גן חדש נוסף מאותה קבוצה. הם כינו אותו גן X. לתדהמתם התברר כי לאנשים הנושאים אותו יש סיכוי של 80% לחלות בסוכרת.

 

חלב, וירוסים וסטרס

אולם העובדה שלסוכרת נעורים יש תשתית גנטית אינה מסבירה את העלייה בשכיחותה, וגם לא את השונות הגיאוגרפית הגדולה בשכיחות. לכן, ישנה כיום הסכמה בקרב המומחים על כך שהגורמים הגנטיים פועלים במשולב עם גורמים סביבתיים, הפועלים כטריגר שמסייע לעורר את המחלה אצל אנשים הנושאים את הגנים שלה. אבל שאלת מיליון הדולר היא מהם אותם גורמים סביבתיים.

 

פרופ' קרפ: "לפי אחת ההשערות המרכזיות הטריגר העיקרי למחלה הוא תזונה לקויה והשמנה. השינויים שחלו בעשרים השנים האחרונות באורח החיים שלנו, ובעיקר השינויים לרעה בתזונה ומגמת ההשמנה העולמית, הם שגורמים לעלייה בשכיחות המחלה ברחבי העולם. עם זאת, החוקרים לא הצליחו להוכיח שמזון כזה או אחר משחק תפקיד בהופעת המחלה".

 

במרכזם של מרבית המחקרים שבחנו השערה זו עמד חלב הפרה. במשך מספר שנים עמד החלב בכותרות, לאחר שכמה מחקרים בסקנדינביה רמזו על

קשר בינו לבין הופעת המחלה, ובעיקר טענו נגד האכלת תינוקות רכים בתרכובות חלב פרה במקום בחלב אם. מחקרים אלה לא הניבו הוכחות חד־משמעיות, אך למרות זאת זה הספיק כדי להמליץ להורים שבמשפחתם יש כבר ילד חולה סוכרת נעורים, שלא להאכיל את התינוק הבא בחלב פרה.

 

תיאוריה אחרת מטילה את האשמה על וירוסים שונים. העובדה שהמחלה מתפרצת יותר בחורף מאשר בעונות אחרות מאששת תיאוריה זאת.

 

כאמור, מצבי דחק (סטרס) הם גורם סביבתי נוסף שנחשד כמסייע להופעת המחלה. אלא שאימות החשד הזה אינו פשוט, משום שכמעט בלתי אפשרי מבחינה אתית לבצע מחקר שיוכיח אותו בבני אדם.

 

ואכן, מרבית המחקרים שבדקו את הנושא בוצעו בעכברי מעבדה, ואף כי הם הוכיחו שיצירה של סטרס באופן מלאכותי גורמת לעלייה ברמות הסוכר בדם, אין הדבר מהווה הוכחה חד־משמעית לקשר בין סטרס להופעת המחלה. כמה מן המחקרים שבכל זאת נערכו בבני אדם, בוצעו בסקנדינביה והראו שבקרב ילדים מתחת לגיל חמש שבאו מרקע משפחתי בעייתי - כמו הורים גרושים, מלחמות במשפחה וכו', השיעור של סוכרת נעורים גבוה יותר באופן משמעותי לעומת ילדים מרקע משפחתי תקין.

 

למרות מיעוט ההוכחות, לד"ר חוליו ויינשטיין, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת, אין ספק שסטרס הוא אחד הגורמים הסביבתיים המשמעותיים בהופעת סוכרת נעורים. "במצב של סטרס מופרשים בגופנו הורמוני סטרס מיוחדים, כמו אדרנלין, נוירואדרנלין, הורמון הגדילה, דופמין וקורטיזול", הוא מסביר. "הורמונים אלה גורמים לגיוס חירום של כל מערכות הגוף כדי לאפשר לנו יכולת בריחה והתגוננות טובה יותר מפני סכנות קיומיות. בין היתר, הפרשתם של הורמוני הסטרס גורמת להוצאת הסוכר (שמהווה את חומר הדלק של הגוף) מהתאים במטרה להביאו לשרירים. מנגנון מתוחכם זה, ששירת במשך מיליוני שנים את האדם הקדמון, נמצא עמוק בתוך הגנום האנושי, וגם כיום כשאיננו חיים במצב של סכנה קיומית יומיומית, כשאנו נמצאים במצב דחק, מתעצבנים, כועסים או חרדים, אנו מפרישים את ההורמונים האלה".

 

לדבריו, הבעיה היא שבמצבי דחק חדים מאוד או מתמשכים, מנגנון זה עלול לפגוע בנו, שכן הורמוני הסטרס מנוגדים להורמון האינסולין, שתפקידו להכניס את הסוכר לתאים, ולכן פעילותם של הורמונים אלה מדכאת את פעילות האינסולין. כתוצאה מכך עלולה להיגרם פגיעה בתאי הבטא בלבלב. אצל אנשים שיש להם נטייה גנטית לסוכרת, הפגיעה הזאת עלולה להוות טריגר שמעורר את התפרצות המחלה או מחיש אותה.

 

חיסון או טיפות

הרס תאי הבטא בלבלב על-ידי מערכת החיסון הוא תהליך הדרגתי. אצל חלק מהחולים הוא נמשך מספר חודשים, ואצל חלקם הוא יכול להימשך שנים. בכל מקרה, החולה אינו מרגיש בו עד שההרס מגיע לכ־80% מתאי הבטא, ורק אז מתחילה רמת הסוכר בדם לעלות, וזהו למעשה, שלב גילוי המחלה.

 

כיום מרוכזים מאמצי המחקר באותם חולים שנמצאים בשלב הזה של המחלה, בניסיון למצוא תרופה שתביא לשימור תאי הלבלב שעדיין מתפקדים.

 

שלוש תרופות המיועדות למטרה זו נמצאות כיום במחקר במרכזים שונים בארץ ובעולם. הראשונה היא תרופה המדכאת את פעילות הלימפוציטים - אותם תאי מערכת החיסון שפוגעים בלבלב. תרופה זו ניתנת באינפוזיה לתוך הווריד מיד

עם גילוי המחלה, ושוב כעבור חודש וכעבור שנה. התרופה השנייה היא חיסון המוזרק אחת לחודש עם גילוי המחלה, שפותח במכון ויצמן. מחקר זה יגיע בקרוב לסיומו, וממצאים ראשונים מראים שהוא אכן מצליח להאריך את משך חיי הלבלב, אך רק בקרב מבוגרים. התרופה השלישית, אף היא פיתוח ישראלי, היא חומר פרי המצאתו של פרופ' רפי משולם מהאוניברסיטה העברית, שיינתן בטיפות מתחת ללשון. מחקר זה יחל בקרוב.

 

וזה עוד לא הכל. מחקרים מהפכניים יותר מנסים למצוא תרופה שתגרום לייצור ולגדילה מחדש של תאי בטא – ניסיון שאם יצליח, יהווה מהפכה של ממש בתחום הטיפול בסוכרת. "ישנם חומרים שהוכיחו הצלחה חד־משמעית בייצור תאי בטא בבעלי חיים, וכיום אנו מצויים בעיצומם של המחקרים עליהם בבני אדם", אומר ד"ר ויינשטיין. "אם אכן המחקרים האלה יוכיחו הצלחה, הם עשויים לחולל מהפך בטיפול לא רק בסוכרת נעורים, אלא גם בסוכרת מסוג 2, שגם בה ישנו הרס הדרגתי, אף כי איטי יותר, של תאי הלבלב".

 

- תרופה שכזאת תביא בעצם לריפוי של המחלה?

"ללא ספק היא תקרב אותנו לריפוי. ברגע שיהיו בידינו תרופות שבאמצעותן נוכל להחזיר לחולה את תאי הבטא שאבדו לו, ובמקביל תרופות שיעצרו את המתקפה האוטואימונית של מערכת החיסון על תאי הבטא, נוכל לשלב ביניהן ולרפא את החולים".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גבי מנשה
יותר ויותר חולים בסכרת נעורים
צילום: גבי מנשה
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים