"ממשיכים להפקיר את השכפ"ץ של המדינה"

שבעה חודשים חלפו מאז נגמרה מלחמת לבנון השנייה וכמו המערכת הפוליטית והצבאית, כך גם ביישובי הצפון ממתינים בדריכות לממצאי דו"ח המבקר על התנהלות העורף. מחר (ג') תדון הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בטיוטת דו"ח המבקר המכילה את המסקנות על תפקוד העורף, ומשיחות עם האנשים בשטח עולה כי לקחים רבים טרם יושמו למרות הזמן שחלף. בלשכת ראש הממשלה טענו אתמול במכתב למבקר המדינה שנקטו בצעדים רבים, בעקבות המלחמה.

מנהל בית החולים, ד"ר אוסקר אמבון, אמר ל-ynet: "מערך התרופות והציוד הרפואי נמצא במצב טוב, אולם הבעיה המרכזית היא מיגון בית החולים. שר הבריאות (יעקב בן-יזרי)  ומנכ"ל משרדו פנו בנושא למשרד ראש הממשלה וציינו כי מיגון בתי החולים כרוך בעלות של מיליארד שקלים וחצי. בבית החולים בצפת, המשרת אוכלוסייה של כ-150 אלף נפש, יש חלק קטן שמוגן כראוי אך לצערי חדרי הניתוח, חדרי הלידה הרנטגן והמעבדות אינם ממוגנים.

"כל זה עלול למנוע מתן טיפול רפואי בתנאים בטוחים. מיותר לציין שאנחנו נותנים שירות גם לצה"ל וכל חייל שנפגע באזור הצפוני והמזרחי של הגבול מגיע אלינו כיעד פינוי מרכזי. המצב הזה ידוע לכל הגורמים, אך הטיפול בשטח מתעכב".

הגליל העליון, אצבע הגליל והגליל המערבי מהווים מוקד משיכה עצום בתחום התיירות, אבל אף אחד לא יכול לשכוח את הפגיעות הרבות שספגו האתרים השונים במלחמה האחרונה.

"הציבור חייב להתעורר" 

מנכ"ל מלון פסטורל שבגליל העליון, דובי בן ארי, מסביר את הקושי בשיקום: "להבדיל ממערכות שומרות חיים, התיירות אינה נבחנת בעת המלחמה אלא בעיקר אחרי סיומה. לממשלה היו נקודות זכות רבות על תוכנית הפיצויים של נזקי המלחמה, אך היא איבדה את כולן כשלא ביצעה כל תוכנית או פרוייקט לביסוס ופיתוח אתרי הנופש, הצימרים ובתי המלון. במקרים רבים נתקלנו בעצימת עיניים ובמקרים אחרים בהתעלמות מוחלטת של הרשות המבצעת. הייתי מצפה כי נהיה מוכנים לא רק לעת מלחמה, אלא גם לתקופות השיקום שמגיעות אחריה".

החקלאים בצפון התפצלו בתום הלחימה לשניים - אלו שפנו ל"מסלול הירוק" וקיבלו פיצוי מיידי על משקי המטעים והשדות, ואלה שפנו ל"מסלול האדום" ותבעו נזקים עקיפים. איתן דוידי, מזכיר מושב מרגליות ויו"ר פורום יישובי הגדר, מספר כי הליך קבלת הכספים כרוך בסחבת שמקשה עוד יותר על התובעים: "30 אחוזים מתביעות החקלאים לא זכו עדיין למענה. במס רכוש טוענים כי מדובר בתיקי תביעה מורכבים.

"אני רואה בכך המשכיות למגמה שבה אנחנו - המהווים את השכפ"ץ של מדינת ישראל בצפון - מופקרים שוב ושוב על ידי ממשלות ישראל ששלחו אותנו להתיישב כאן ולהפריח את הגליל. לא ייתכן שחקלאים יעברו שבעה מדורי גיהנום כדי לקבל את מה שמגיע להם. אנחנו לא רוצים טובות, אלא רק את מה שמגיע לנו. השרים שהיו הבטיחו תוכניות, אבל לא קיימו בשטח כלום".

מרשות המסים נמסר בתגובה כי כל תביעה שהוגשה למס רכוש נבדקה עד תום ופרט לכמה תביעות מורכבות שנבדקות בימים אלה, הועברו פיצויים למרבית בתי העסק באזור הצפון שהגישו את תביעתם במועד שנקבע.

דוידי ציין כי אין לו ספק שטיוטת המבקר ובעיקר הדו"ח המלא שיבוא בעקבותיה בנוגע לתפקוד העורף, יחשפו את הכשלים שהיו לאורך כל הדרך. "במקום שיתקנו את מה שדורש תיקון, עוטפים את הכל במילים יפות ומגלגלים אותנו למלחמה הבאה", הוא אומר.

"רק התעוררות של הציבור תסייע לנו להכין כראוי את העורף הישראלי להתמודדות הבאה. מדובר בהכנה שצריכה להקיף הן את הצבא והן את האזרחים בתחומי הרווחה, החינוך, התשתיות או החקלאות. אנחנו יכולים להבטיח כי נהיה חזקים ונמשיך למלא את השליחות שלנו בצפון, למרות שהתחושה היא שלאף אחד לא היה איכפת מאיתנו גם אחרי הקיץ האחרון".

ואת מה שלא עשתה הממשלה, עשו עמותות ומתנדבים. ארקדי גאידמק למשל פינה תושבים מהצפון לעיר אוהלים: "איני יכול לבקר את הממשלה בעת המלחמה", אמר ל-ynet. "אני כן מתפלא מדוע ביקרו את התנהלותי בעניין ניצנים ומדוע הביעו גישה שלילית לגבי אזרחים שרצו לעזוב. המסורת היהודית אומרת לעזור בעת משבר".

מנגד, אומרים בלשכת ראש הממשלה שיישמו לקחים בין היתר בנושא המיגון והמקלוט, בנושא מדיניות הפינוי והקליטה, בנושא תרגול המערכות וחיזוק הקשרים עם הרשויות המקומיות, היערכות לאספקת מזון ותרופות לתושבים, הקמת מרכזי שליטה עירוניים, ארגון מחדש של הגופים המטפלים בעורף, משק לשעת חירום, מערכת אזעקה והיערכות משרדי הממשלה.