גוף ראשון רבות: מדריך בריאות נשים אלטרנטיבי

"נשים צריכות לדעת יותר על בריאותן במובן הרחב של המילה. הן צריכות לדעת מהן זכויותיהן, מהי משמעות הבחירות שהן עושות ומהן האפשרויות הפרושות לפניהן", פוסקת מיכל לסטר-לוי מעמותת "נשים לגופן", כשהיא מתבקשת לתאר את פעילות העמותה. "תפיסת העולם שלנו מתמקדת בידע, וכל העבודה שלנו מוקדשת בהעברת ידע". כשפורטים את הכותרת ההחלטית למעשים מתברר שהמשימה שלקחו על עצמן מתנדבות העמותה, כמאה נשים יהודיות וערביות, אינה כה פשוטה. בשנתיים האחרונות הן עורכות סדנאות ופורומים, מרצות על בריאות פיזית ונפשית לנשים בכל רחבי הארץ - ושוקדות על כתיבת מדריך אנציקלופדי עב כרס שיהווה מענה ל(כמעט) כל סוגיות הבריאות הנשיות.

"המדריך המקורי שאת הגרסה העברית-ערבית שלו אנחנו כותבות, "Our Bodies Ourselves", ראה אור בשנות השבעים ביוזמת תנועת נשים בינלאומית הפועלת בארצות-הברית ונושאת את אותו שם", מרחיבה לסטר-לוי. "במשך השנים הוא צבר פופלריות ובהדרגה תורגם לכ-120 שפות. בסוף שנות השבעים תורגם שליש מהספר לעברית, אבל מדובר בגרסה חלקית וממילא עבר זמן רב והוא מאוד מיושן", היא מוסיפה ומבהירה כי מטרת המדריך היא גם להציג את הזווית הנשית של סוגיות רפואיות שונות. לכן הוא יעסוק במיניות, דימוי הגוף, זהות מגדרית, תקופת גיל המעבר, אכילה נכונה ופריון, ויכלול סיפורים אישיים של נשים ערביות ויהודיות.

"בשנתיים האחרונות עשרות מתנדבות שלנו, חלקן מתחומי הרפואה והפסיכולוגיה ואחרות פעילות חברתיות, כותבות, מתרגמות, מקלידות, עורכות, מראיינות נשים וחוקרות גם היבטים פוליטיים של כל סוגיה. המטרה היא להביא בפני הקוראות גם מידע שהממסד לא בהכרח רוצה לחשוף", מפרטת יו"ר ומייסדת העמותה, דנה וינברג, מלגאית IVN, בתכנית ליזמות חברתית. "נשים בישראל אינן יודעות, למשל, שהן יכולות להשתמש בקונדום נשי", מוחה לסטר-לוי. "במדינות מערביות אחרות מדובר באמצעי מניעה מאוד פופולרי, אך בישראל לא ברור מדוע הרופאים אינם מקדמים את השימוש בו. זה אמצעי שמותאם לגוף האישה ואינו מצריך מאיתנו לבלוע הורמונים".

דרושות: מתנדבות ערביות ויהודיות 

בין כתיבת המדריך למשרותיהן, מתנדבות "נשים לגופן" לוקחות חלק גם בפורומים לנשים, חלקם פרטיים וחלקם נערכים במקומות העבודה שלהן, בסדנאות ובהנחיית קבוצות. "אנו פועלות בכל מישור כדי לסייע לנשים לעבור תהליכים הקשורים במיניות, דימוי גוף ונושאים רפואיים", מסבירה וינברג. "המטרה היא לתת לנשים, באשר הן, כלים נרחבים שיסייעו לבריאותן". מדי שבוע הן נפגשות בקבוצות, כל פעם בבית אחר, ובעבודת נמלים עיקשת כותבות ועורכות את המדריך. לדברי וינברג, העבודה עדיין מרובה. "יש 34 פרקים בגרסת המקור של הספר ואנחנו בערך בפרק התשיעי", היא אומרת בחיוך. ואילו לסטר-לוי, האמונה על מערך המתנדבות, מודאגת. "אנחנו זקוקות לחיזוק משמעותי של מתנדבות ערביות, שכן רק אישה שחיה בחברה הערבית, דוברת את השפה ומכירה את התרבות מקרוב, יכולה לעשות את המלאכה".

המהדורה הערבית של המדריך שתוקדש בין היתר לדימוי גוף, מיניות, יחסים ותפיסת הנשים באיסלם, "שאלות שרלוונטיות לכל אישה בחברה הערבית, בין אם היא מתבגרת ובין אם היא בגיל המעבר", מבהירה ספא תמיש מעכו, בעלת תואר שני במיניות מאוניברסיטת ניו-יורק ואחת מחברות הנהלת העמותה. "היבט חשוב

נוסף הוא הפער בין הורים לילדים. הצעירים חשופים למידע והתנסויות רבות, ולהורים אין מושג כיצד להתמודד עימם. אל החלל הזה אנחנו מבקשות להיכנס, להשפיע ולהשכיל".

תמיש עומדת בראש עמותה נוספת, "הפורום הערבי למיניות", שמטרתו לחנך ולהעלות את המודעות ליחסים מיניים בחברה הערבית. "השינויים שעוברת החברה שלנו מרחיקי לכת", היא מעידה. "זהו תמהיל של הטרוגניות שלא היתה בעבר, לצד חשיפה לאינטרנט ולמידע. התוצאה היא שיש צורך בידע יותר מתמיד". תמיש, שמשפחתה חילונית, מתארת איך חוותה על בשרה חלק מאותם שינויים. "כשלמדתי לתואר השני, הסביבה לא קיבלה את זה בקלות. במשך תקופה ארוכה אימי היתה מספרת לאנשים שאני לומדת 'תכנון משפחה'. היום", היא צוחקת, "כבר קוראים לילד בשמו".

• להצטרפות לפעילות עמותת "נשים לגופן" והשתתפות בכתיבת המדריך כיתבו לאימייל nashim.nissa@gmail.com