שתף קטע נבחר

מה הקשר בין רש"י למשולש ברמודה?

מערכת האנציקלופדיה עונה לשאלות הגולשים

שאלה: חבל שאינכם מביאים בערך "משולש ברמודה" את המקור מהיהדות, שכבר לרש"י היה הדבר ידוע על משולש ברמודה עוד לפני שבעולם חשבו על זה בכלל. רש"י כתב במסכת ברכות דף ח' עמוד א' באילו המילים "ים אוקיינוס יש בו מקומות שאינו מקבל ברזל ומחברין לוחי הפינה על ידי חבלים ועקלים שתוחבין בנקביו ותוקעין אותו בדוחק לפי שהם גסין כמדת הנקב" בכל אופן היום כולנו מייחסים דברי רש"י אלו למשולש ברמודה.

 

תשובה: לגולש היקר שלום. אכן, ידועה לנו הזיקה שיוצרים כמה מחברים בימינו בין דבריו אלה של רש"י לבין משולש ברמודה, אבל לא הזכרנו זאת בערך "משולש ברמודה" (וגם לא בערך העוסק ברש"י), משום שהכול חייבים בכבודם של חכמי ישראל, ואלמלא העלית זאת אתה, לא היה עולה על דעתנו לכרוך את שמו של גדול פרשני התורה עם אמונה טפלה בת זמננו.

 

לגופו של עניין, מה פירוש "שאינו מקבל ברזל"? חובבי האמונות הטפלות מקבלים את הסברו של הרש"ש (רבי שמואל שטראשון): "והוא מפני שבקרקעית הים מצויים אבני מגנט אשר טבעם למשוך הברזל אליהם". האומנם? נכון שהשדה המגנטי של כדור הארץ אינו אחיד, ויש בו אנומליות פה ושם, אבל הן אינן גדולות – כמה אחוזים לכאן ולשם. מעולם לא התגלו, במשולש ברמודה או בכל מקום אחר, אנומליות חריגות במידה הדרושה. ולא מפני שלא חיפשו – בשנות המלחמה הקרה, ומן הסתם גם אחר כך, נסרקו האוקיינוסים והימים סביב חופי ארה"ב (ובשאר העולם) דרך קבע במגנטומטרים רגישים, במגמה לאתר צוללות. כתוצאה מכך, וממחקרים מדעיים, המפה המגנטית של כדור הארץ מוכרת היטב.

 

ומה פירוש "במידה הדרושה"? ובכן, יש לדעת שהשדה המגנטי של כדור הארץ חלש למדי, בהשוואה למגנטים שבהם אנו משתמשים. לדוגמה, השדה של מגנט-מקרר רגיל חזק ממנו פי אלפים רבים. ובכן, קח קרש עץ ונעץ בו מסמר; עכשיו הורד מגנט מעל דלת המקרר שלך ונסה לשלוף את המסמר בעזרתו. הודע לנו אם הצלחת, בבקשה.

 

אפשר להוסיף עוד שרש"י לא ידע מאומה על משולש ברמודה, שכן שום ספינה אירופית לא הגיעה למקום זה או לקרבתו בימיו (נכון, רש"י נולד כמה עשרות שנים אחרי שהגיעו ויקינגים לחוף אמריקה הצפונית, אבל ראשית, ספק אם הוא ידע על כך, ושנית, גם לייף אריקסון וממשיכי דרכו לא התקרבו כלל למשולש ברמודה).

 

ועוד אפשר להעיר משהו על טענתך כאילו "לרש"י היה הדבר ידוע על משולש ברמודה עוד לפני שבעולם חשבו על זה בכלל", כי מעצם הניסוח של דבריו עולה שהוא דיבר על נוהג מקובל: "מחברין... תוחבין... ותוקעין..." מי עשה את כל אלה, אם רש"י היה היחיד בעולם שידע על כך? ואולי נהגו כך בוני הספינות פשוט משום שהברזל נוטה להחליד במים ולהתפורר, ולכן העדיפו מקצתם לוותר על השימוש בו בגופי אוניות, וזה הפירוש הנכון של "אינו מקבל ברזל"?

 

למאגר התשובות - לחצו כאן .

 


 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סליחה, רש"י היה פה?
צילום: נאס"א
מומלצים