נח: סכנת ההשחתה וגם סגולת החן

תשע מאות וחמישים שנה חי נח על-פני האדמה. אין ספק ששמוֹ נקשר בתודעתנו בעיקר עם המבול, אותה השחתת ארץ אשר החזירה את עולם החי לנקודת ההתחלה. במובן זה נח הוא ראשית אנושות מחודשת המתרחשת בין האדם הראשון לבין אברהם אבינו, שעליו דיברנו בשבוע שעבר.

אני מבקש דווקא להדגיש ביחס לנֹח מספר אלמנטים "אישיים". נח הוא השתקן הגדול ביותר שפגשנו, אם לוקחים בחשבון את האינטנסיביות של חייו. לא בשנים הארוכות טרם המבול ולא בשהות הארוכה בתיבה אנו שומעים אותו מדבר. רק לאחר מאות שנות חיים, בצאתו מן התיבה ולאחר שהשתכר ונרדם, פותח נח את פיו. הוא מגלה שבנו חם לא נזהר בכבודו ומקלל את בנו של חם, כנען. "ויאמר ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאֶחיו". מופלא הדבר, שלאחר שתיקה בת מאות שנים המילה "ארור" היא הראשונה לצאת מפיו (ענין זה מוזכר בשירִי "שתיקה", "לא המבול, לא היונה ולא אשתו / שמעו אותו מדבֵּר").

יחסים מורכבים ומעניינים נקשרים בין נח לבין היונה. הוא אינו משלח את היונה בעלמא, אלא משלח אותה "מאִתו", זאת-אומרת כנציגה אותנטית של אישיותו. כאשר היא חוזרת לתיבה, הוא מביא אותה "אליו". היחס הרגשי שהוא מפגין כלפיה נובע בין השאר מהעובדה, שהיא זאת המחפשת עבורו "מנוח". נח אשר אמור היה להביא "נחמה" לעולם האנושי המיוסר, זקוק בעקבות המבול לַיונה, אשר תתור בעבורו נקודת התחלה חדשה, שיש בה גם מנוחת הנפש.

ככלות הכל, העובדה שהעולם נהרס בחטאי המין האנושי מזעזעת ומפחידה את נח, וניתן לראות כיצד הוא ומשפחתו אינם מזדרזים לאחר המבול לצאת מן התיבה ולהתחיל בחיים חדשים. פחדם גדול, שמא ישוב המין האנושי להיכשל. המבול שהגיע מלמעלה היה רק האישור הטראגי להרס שהאדם מביא על עצמו מלמטה.

המתח בין הנחמה והמנוחה מצד אחד לבין ההרס המצוי כאפשרות נמשכת, מוצא הקלה בשני כיוונים. מצד אחד נח נקשר בברית הגדולה בין הבורא לעולמו, שלא להרוס סדרי עולם ולא להשחית את הארץ. "הקשת בענן" נולדה מתוך מבולו של נח. מצד שני נח מביא לעולמנו המורכב את אחת הסגולות המופלאות ביותר: החן, "ונח מצא חן בעיני ה' ".

החֵן הוא אותו פלא שגורם לנו לחשב את הדברים אחרת, להתבלבל, להתאהב, לחרוג מתוך השיקולים הקבועים. נֹח אפוא אינו מבטא רק את החתירה האנושית הטבעית למנוחת הנפש והגוף, אלא גם את האפשרות לשֹאת חן. עיסוקו של האדם המודרני ב"עיצוב" המציאות האנושית מחדש, צריך אפוא להפנים גם את סכנת ההשחתה וגם את סגולת החֵן. מעשי האדם על-פני האדמה גוררים בעקבותיהם תוצאות מרחיקות לכת ויחד עִמם גם שתיקתו של האדם וגם ברכתו וקללתו קשורים מאז נח בחיפוש אחר הנחמה ובהתרגשות מסגולת החן האנושי.