מתקן בגליל: ידידותי לסביבה או רדיואקטיבי?
כמאה מפגינים הביעו מחאה בעת חנוכת מתקן חדש לעיבוד פסולת בגליל המערבי. היזמים והמשרד לאיכות הסביבה טוענים שהמפעל עומד בכל התקנים, אך המפגינים טוענים: במתקן יטפלו גם בהשמדת פסולת רדיואקטיבית ופסולת רפואית שתגרום נזק לתושבי הסביבה
בגליל המערבי נחנך לפני הצהריים (יום ה') מתקן טיפול בפסולת מוצקה, לקול מחאתם של כ-100 מתושבי האזור שהביעו את חששם כי המתקן יגרום לזיהום, נוכח העובדה שהטכנולוגיה שנבדקת בו אמורה לשמש גם לטיפול בפסולת רדיואקטיבית ובפסולת רפואית.
היזמים המפעילים את המתקן, מחברת EER, הבהירו כי מדובר במתקן להדגמת הטכנולוגיה בלבד בפני יזמים שיהיו מעוניינים לרכוש אותה, וכי במתקן שבגליל תטופל אך ורק פסולת ביתית. באירוע ההשקה השתתפו גם נציגי המשרד לאיכות הסביבה בצפון שהבהירו כי המפעל עומד בכל הדרישות ועומד בכל התקנים.
מפגינים נגד המפעל (צילום: ודים דניאל)
המתקן הוקם בין העיר טמרה והיישוב אעבלין לבין יישובי משגב. הטכנולוגיה המופעלת במתקן כוללת התכה של הפסולת בטמפרטורות גבוהות במיוחד בתהליך המכונה התכת פלסמה. החום הופך את חומרי הפסולת ל"אבני זכוכית" שלאחר עיבוד יכולות לשמש כמצע לכבישים, או כלבֵנים, אבני חצץ ואריחי קרמיקה בצבעים שונים.
המפגינים: חוששים מפסולת רדיואקטיבית
מה שהדאיג במיוחד את תושבי האזור ונציגי הארגונים הירוקים הוא העובדה שהמתקן מתגאה בכך שבטכנולוגיה שבה הוא משתמש ניתן גם להשמיד פסולת רדיואקטיבית ופסולת רפואית. להדגמה שנערכה היום אף הוזמנו אישים מרחבי העולם ובראשם ראש המכון לאנרגיה גרעינית ברוסיה, פרופסור יבגני ולחובה.
בין המפגינים נגד הפעלת המתקן הייתה אורנית פרקטובניק, מנהלת עמותת הסביבה במשגב שארגנה גם בעבר הפגנות משותפות ליהודים וערבים נגד הפעלת המתקן. לדבריה, היא וחבריה מציאותיים ובשל כך ברור להם כי המתקן לא יפורק. הם חוששים כי למרות ההבטחות יהיו במקום הדגמות של שריפת חומרים "שאינם קונבנציונאליים".
פרטובניק הסבירה: "אנחנו דורשים בדיקות צמודות בעת ההפעלה ומייד לאחריה בכל האזור, אנחנו דורשים שלא יהיו הפעלות נוספות לפני שיגיעו התוצאות של הבדיקות הקודמות. כמו כן על המשרד לאיכות הסביבה לגלות אקטיביות בשמירה על חיינו, ולא לאפשר למתקן הזה לעשות ככל העולה על רוחו. הרי אפילו הם מצהירים על כוונותיהם כשהם מזמינים אנשים להדגמה של מתקן לכילוי פסולת רדיואקטיבית".
ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) שעומד בראש הלובי לאיכות הסביבה בכנסת השתתף אף הוא בהפגנה ואמר כי יעלה את הנושא לדיון דחוף בוועדת הפנים של הכנסת.
מדובר במפעל היי-טק
מנכ"ל המתקן זאב בר גיל אמר כי התהליך בטוח לחלוטין וכי הוא ואנשיו עמדו בכל תקן אפשרי ומקפידים על איכות הסביבה בצורה המקסימאלית, בין היתר מתוך אינטרסים כלכליים של המתקן עצמו. "אנחנו מעוניינים לשווק את הטכנולוגיה הזו למדינות אחרות, ואם לא נעמוד בתקנים הכי מחמירים באירופה או ביפן, לא נוכל לשווק את הטכנולוגיה הזו לשום מקום. אני הראשון שיוריד את השלטר אם אגלה שיש איזושהי חריגה או פגיעה סביבתית, כדי לא לפגוע ביכולת השיווק של הטכנולוגיה", הבטיח בר גיל.על השאלה מדוע הוקם המתקן בגליל ולא במרכז הארץ, אם אכן מדובר בטכנולוגיות "בטוחות ונקיות", השיב בר גיל כי המתקן הוקם סמוך לאתר פסולת (אתר הפסולת באעבלין אליו מועברת הפסולת הביתית מקריית אתא) לאחר שאתרים נוספים בשרון ובצפון נבדקו ונפסלו.
מנהל המשרד לאיכות הסביבה במחוז הצפון שלמה כץ שנכח בהשקת המתקן הדף את כל הטענות כנגד הפעלתו וקבע כי מדובר במתקן שעומד בכל התקנים שהציב לו המשרד. "כל השנים מדברים על הבאת מפעלי היי-טק לגליל. כאן בפירוש
מדובר במפעל הייטק שהגיע לגליל. המפעל הזה מייצר טכנולוגיה מתקדמת, המתקדמת ביותר מסוגה לטיפול בפסולת.
"אנחנו משוכנעים שבמתקן הזה יהיו הדגמות רק בהתייחס לפסולת ביתית והטכנולוגיה תיוצא למדינות אחרות כפי שמדינת ישראל מייצאת לחו"ל טכנולוגיות בנושא האנרגיה הסולארית והטיפול במים. הטכנולוגיה מפותחת בארץ אך לא מיושמת כאן", אמר כץ.
האחראית על התעשייה במפעל לאיכות הסביבה בצפון, דורית זיס, אמרה כי היא ואנשיה נמצאים במתקן מאז החל לפעול, וישהו במקום בכל פעם שיופעל להדגמה. היזמים מתכננים להפעילו 75 ימים בשנה. "מהמדידות שערכנו עד עתה בארובות עולה כי המפעל מגיע לאחוזים בודדים בלבד של פליטות ממה שמתיר לו התקן", הסבירה.
לפנייה לכתב/ת 
