שתף קטע נבחר

כך תסנג'רו את הילדים לניקיונות פסח

שאלתם את עצמכם למה לכל השדים מוציאים את הילדים לחופש שבוע לפני החג? כדי שהם יוכלו לעזור לכם להכין את הבית לפסח, כמובן. ולמה יש להם עוד יום אחרי? לזה כבר אין לנו תשובה, אבל הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לגרום להם לעזור בבית או לפחות לא להפריע

ברגע שנולדים הילדים - הבית יותר מבולגן ומלוכלך. נכון, אפשר לִצפות את השינוי הזה, אבל קשה להעריך את מידת הנזק. הם חוזרים הביתה עם כיסים מלאים (בחול, לא באגוזים), מקיפים את עצמם בשאריות מזון בזמן הארוחה (בערך מטר לכל כיוון) ומפזרים בכל הבית צעצועים, טושים וגזרי נייר.

 

אבל יש גם בשורות טובות: באיזשהו גיל (אתם תחליטו איזה), אפשר להתחיל לסנג'ר אותם חופשי. זהו שלב המהפך. המשפט: "אמא, תביאי לי מים", הופך פתאום ל"חמודי, תביא שנייה את השלט ממעל הטלוויזיה".

 

שלב ראשון - זיהוי הפוטנציאל

אם תהיו מספיק עירניים לזהות בזמן את הפוטנציאל ותשקיעו בחינוך נכון - תגלו שהילדים יכולים להיות ממש מועילים בבית ואפילו בניקיונות לקראת חג הפסח. איך עושים את זה? חשוב להתחיל מאוד מוקדם. טרייסי הוג, בספרה 'סודותיה של הלוחשת לפעוטות', מסבירה שאת שגרת הסדר והניקיון אפשר וכדאי להנחיל כבר מגיל צעיר מאוד של שמונה חודשים. "המטרה היא להנחיל לילד תחושת אחריות שתעורר בו כבוד לחפציו ולחפצי אחרים".

 

אחת הדרכים לעשות זאת היא לגרום לילדים לחקות אותנו המבוגרים. ניתן לומר בקול רם "אני מכניסה את הצעצועים לתוך הארגז", "אני מסדרת את החדר". זהו תהליך שיש לחזור עליו גם בבית וגם בבתים של אחרים. העקביות ונתינת האחריות לילד בהחלט נושאת תוצאות.

 

מסדרים ומשחקים

איילת ויסבך, מחברת 'איילת תסדר', אומרת שאחד הדברים המשמעותיים הוא להפוך את סידור הבית למשחק. כאשר עשיית הסדר והאירגון נעשית תוך כדי משחק, יש שיתוף פעולה מלא של הילדים.

 

על מנת שלילדים תהיה מוטיבציה להמשיך את פעולות הסידור גם באופן עצמאי היא מציעה אם אפשר להוריד את המדפים לגובה שלהם, למיין את הצעצועים והמשחקים לפי סוגים ועל כל קופסא לשים תמונה של סוג הצעצוע המאוחסן בקופסא - פעולה שבהחלט תקל על הילדים את מלאכת הסידור.

 

תלמדו מהניסיון שלנו

ואילו עצות נותנות האמהות?

  • תנו להם לשאוב
    ענת, אמא לארבעה, מספרת שהילדים שלה ממש אוהבים לשאוב את השטיחים וכי שאיבת השטיחים הופכת למשחק מלחמה מלא יצרים. היא מוסיפה לעניין קצף שטיחים, הנקרא 'שלג' בפי הילדים והשמחה וההתלהבות מרקיעים שחקים.

 

  • מדיח כלים בן חמש
    גלית, אמא לשניים, מספרת שבן החמש שלה מאוד אוהב לשטוף כלים. הוא נהנה מהמשחק במים ובסבון ומרגיש מאוד אחראי וחשוב כאשר הוא עושה זאת. ולכן הם בשמחה נותנים לו לקרב כיסא לכיור ולשטוף את צלחת וכוס הפלסטיק שלו במשך דקות ארוכות מאוד.

 

  • מי מסיים ראשון?
    ליאת, אמא לשלוש בנות, מספרת שאצלה מה שעובד זה בעיקר הכנסת אלמנטים של תחרותיות ומשחק. "מי גומרת ראשונה לאסוף את הקוביות האדומות? מה יש יותר - חרוזים צהובים או חרוזים ורודים? בואו נסדר את הספרים לפי הגודל" וכד'.

 

  • שוחד וצרחות
    דנה, אמא לחמישה, הודתה בחוסר יצירתיותה. "אולי אני טיפה מיושנת, אבל אצלי זו שיטת המקל והגזר. אני מבטיחה להם צ'ופרים על מנת שיסדרו וכשאלו לא עוזרים אני פשוט עוברת לצרחות".

 

כל אחד עושה מה שהוא אוהב

חני בוסקילה, בעלת חברת "הבית מסודר", העוסקת בסידור וארגון בתים ובעצמה אמא לשלושה ילדים, מספרת שבעקבות היחשפותה לבתים ולמשפחות רבות, הבינה שעל מנת לשמור על הבית מסודר ונקי וכדי שאחרי שלושה חודשים לא יחזור הכאוס שהיה, יש צורך בשיתוף פעולה מלא של כל בני המשפחה.

 

"כדי שהילדים ייקחו אחריות לשמירה על הסדר", היא מציעה, "יש לברר עם כל אחד מהילדים אילו מהמשימות אהודה עליו יותר: יש מי שאוהב לסדר את המדיח, יש מי שאוהב להוריד כביסה ויש מי שמעדיף לעשות סדר בארונות".

 

מאוד חשוב שהילדים לא ירגישו שכופים עליהם משימות, אלא להפך, שמשתפים אותם בעשייה ושהעשייה שלהם תורמת לאווירה הטובה השוררת בבית.

 

לאחר שיחה וברור, כל ילד מקבל מידיה של חני דף גדול עליו רשומות משימותיו בצורה ברורה ועל הילד לבצע משימות אלו. הילדים חייבים לזכור שיש דברים קבועים עליהם הם אחראים וחשוב שיהיו כמה 'כללי זהב' שאותם הילדים ידעו שלא מפירים:

 

  • בגדים לא זורקים על הרצפה - אף פעם!
    הורדת בגד: ישר לסל הכביסה אם הוא מלוכלך או לארון אם הבגד נקי. נכון, הילד לא יכול לקפל כמו שאמא מקפלת, אולם הוא בהחלט יכול להחזיר חולצה לערמת החולצות ומכנס לערמת המכנסים. בערב ההורים יעברו ויקפלו. חשוב שהסדר יישמר ולא יתפתח בלגן.

 

  • מיון צעצועים
    אחת לתקופה ממיינים את הצעצועים והמשחקים ומעבירים הלאה את מה שלא בשימוש. פעולה זאת בהחלט כדאי שתיעשה בשיתוף הילדים.

 

  • לכלוך
    דווקא בעניין ה'לכלוך' חני מציעה לשמור על פרופורציות. לטאטא את החול, אולם לא לשטוף ולמרק בכל יום. חשוב יותר לשמור על סדר וארגון.

 

  • קטנטנים מנקים
    גם את הקטנים בני השנתיים ניתן להרגיל לסדר ולניקיון. אפשר לתת להם ספוג באמבטיה על מנת שינקו את צבעי המים מהקרמיקה, שיקבלו תחושה של ניקיון ושיבינו שאפשר לצבוע, אך בסוף גם מנקים ומסדרים.

 

חני מסכמת בכך שהרבה פעמים הילדים הם המראה שלנו ההורים, וכאשר הילדים יראו שבבית יש שיגרה של סידור ואירגון, רוב הסיכויים שגם להם עניין הסידור והאירגון יהיה משמעותי ויהפוך לחלק משגרת החיים.

 

תנו להם להשפריץ 

"אם ידוע מראש שהמשימה שהטלתם על הילד עתידה להיות משעממת, אפשר לשתול ממתקים או הפתעות שונות", מציעה נינה אבן עזרא, פסיכולוגית קלינית, מטעם מותג הניקיון סיליט באנג ומוסיפה: "צלמו ביחד עם הילדים את החדר לפני ואחרי ושבחו את הילדים על הביצוע". עצה חשובה נוספת שהיא מוסיפה היא לתת לילדים להשפריץ עם ספריי מיים. "ילדים מאוד אוהבים להשפריץ מים או נוזלים וכך ניתן לנצל את ההנאה לניקיון של חלונות ומראות".

 

עוד רעיונות שמציעה אבן עזרא:

  • סנג'רו גם את החבר
    הילד הביא הביתה חבר והם מתלוננים שמשעמם? הציעו להם משימה, בסגנון תוכנית ריאליטי. מדדו כמה זמן לוקח להם לבצע כל משימה ואפשר גם לצלם את החדר לפני ואחרי ולהראות להם. משימות אפשריות: סידור הצעצועים, הספרים, הבגדים...

 

  • מדיחים בני שנתיים
    את בני השנתיים אפשר להושיב עם גיגית על הריצפה או בחצר ולתת להם לשטוף בקבוקים או צלחות פלסטיק.

 

  • לקרצף כמו אמא
    בנות 7-4 אוהבות לפעמים לשטוף רצפה, מכיוון שזה גיל שבו הן רוצות לחקות כל דבר שאמא שלהן עושה. נסו "לנצל" את זה ולגרות אותן לחקות אותך גם בניקיון. הקדישו להן חלק מהבית. למשל, את המרפסת.

 

  • הם מחליטים
    תנו לילדים להחליט לפי מה לסדר את הארונות והמגירות: לפי צבעים, גדלים, סוגים וכדומה. עדיף להתחיל בסידור המגירות שלהם. 

 

  • ממיינים ביחד
    את הכביסה ניתן למיין יחד וכך ללמד את הילד שצבע מסויים עלול להכתים את האחר ולכן מפרידים. אופציה אחרת למשחק: ממיינים בגדים והילד צריך להגיד למי מבני הבית שייך הבגד.

פורסם לראשונה 22/03/2007 21:56

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הכול עניין של גישה
צילום: index open
מומלצים