אחיזת החנק סביב צווארה של טהרן מתהדקת
אם אחרי ההחלטה הקודמת של מועצת הביטחון על סנקציות כלפי איראן היו מי שהטילו ספק ביעילותן, להחלטה החדשה של מועצת הביטחון כבר יהיה קשה להתייחס בביטול. בין כל הניסוחים הדיפלומטיים מסתתר מסר ברור: מי שישתף פעולה עם איראן או ימכור לה נשק - יסתבך עם ארצות הברית
אחרי שעברה החלטת האו"ם 1737 בדצמבר 2006 היו שכינו אותה רפה ומתונה. ובכל זאת, רבים הביעו אז קורת רוח מהעובדה שמועצת הביטחון אימצה לראשונה, ובפה אחד, סנקציות נגד איראן - איתות ברור לטהרן על עמדת העולם ביחס לפיתוח הגרעיני שלה.
את ההחלטה הנוכחית, שהחריפה את הסנקציות המוטלות על איראן, אי אפשר לכנות רפה. בין הניסוחים הדיפלומטיים, שחלקם אפילו אינם מחייבים, מסתתרות שיניים חדות מאוד שסוגרות אט אט על הכלכלה האיראנית.
אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר קשור לקריאה למדינות העולם לגלות "עירנות ואיפוק" בבואם למכור או לספק לאיראן טנקים, מטוסים, מסוקים ומערכות טילים. אמנם לא הוטל איסור גורף על מכירת נשק לאיראן, אך הקריאה שבנוסח ההצעה תקשה מאוד על יצרניות הנשק העולמיות - ורוסיה בתוכן - לחתום עם איראן עסקאות למכירת נשק מתקדם, דוגמת מערכת ההגנה מפני טילים שמכרה לאחרונה מוסקבה לטהרן.
העובדה שרוסיה הסכימה לתמוך בסעיף שכזה מעידה אולי על משבר כלשהו ביחסים בינה לבין איראן. לאחרונה התרבו הדיווחים על מחלוקת כספית בין המדינות סביב מימון בניית הכור בבושהר, אולם פרשנים ציינו כי ייתכן שהמחלוקת הכספית היא רק תירוץ רוסי, שנועד להסתיר שינוי בגישת הקרמלין לסיוע שנותנת רוסיה לאיראן בתחום הגרעיני.
מועצת הביטחון דנה בסנקציות על איראן (צילום איי.פי)
הסעיף המשמעותי האחר בהחלטה הוא זה העוסק בקריאה למדינות העולם ולמוסדות פיננסיים שלא להיכנס עם איראן להתחייבויות חדשות על מענקים, סיוע פיננסי, הלוואות והסכמה למתן ערבויות למעט במקרים של סיוע הומניטרי. גם כאן אין איסור מפורש, אולם עבור בנקים להשקעות, חברות אשראי, חברות מסחריות וממשלות מהווה הקריאה הזו תמרור אזהרה ברור: אל תעשו עסקים עם איראן. הכסף שלכם לא בטוח.
הנפט האיראני בסכנה
המהלך הזה מצטרף לאחיזת חנק כלכלית שארצות הברית מהדקת עוד ועוד סביב צווארה של איראן. תת שר האוצר האמריקני סטיוארט לוי, מטייל בעולם בשנה האחרונה ומפזר עצות ברורות כתער לבנקים, מוסדות פיננסיים וממשלות: אל תתמכו כלכלית באיראן. לאלה הנפגשים עימו, הבקשה ברורה מאוד. אם הם יסרבו לה, תשקול ארצות הברית את המשך יחסיה עימן. במאפיה קוראים לזה "הצעה שאי אפשר לסרב לה".
בינתיים הגדירה ארצות הברית בנק איראני ממשלתי כמפיץ נשק - מהלך שמונע ממנו לעשות עסקים עם חברות אמריקניות, וכמו כן היא מונעת מאיראן לקבל דולרים מבנקים אמריקנים, כדי להקשות עליהם לבצע עסקאות בזירה הבינלאומית.
זאת ועוד: בשבוע שעבר דווח כי ארצות הברית החלה להזהיר חברות נפט פרטיות דוגמת "של" ו-"רפסול", וכן את ממשלות סין, הודו, פקיסטן ומלזיה, שהיא עלולה להטיל עליהן סנקציות משלה אם ימשיכו לחתום עם איראן על עסקאות אנרגיה.
מאחורי האיום הזה נמצא מהלך בקונגרס האמריקני, שמבקש להחיות מחדש חוק משנת 1996 שיחייב הטלת סנקציות אמריקניות על חברות אנרגיה המקיימות קשרים עם איראן. כתוצאה מכך, כמה פרויקטים בשווי מיליארדי דולרים כבר נמצאים בסכנת ביטול ואם יבוטלו תתקשה איראן לייצא את הנפט שלה. כבר היום מעריכים מומחים שאיראן תתקשה לעמוד במכסות הנפט לייצוא בתוך עשור.
הצעדים הכלכליים הללו כבר נותנים את אותותיהם באיראן, והמירמור בקרב האזרחים גובר. עדות לכך ניתנה בבחירות המקומיות האחרונות, בהן הפסידה מפלגתו הקיצונית של הנשיא מחמוד אחמדי-נג'אד. יתרה מזאת, באיראן גוברים הקולות המבקרים את הנשיא על גישתו המתריסה והבוטות בה הוא מתבטא, שפוגעים בקשריה הבינלאומיים של איראן ומסכנים אותה.
הבולט שבין המבקרים עד כה היה המנהיג הרוחני של איראן, עלי חמינאי. במאמר מערכת שפורסם בעיתון שבבעלותו נאמר בינואר: "העצה שלנו לנשיא היא לדבר על הסוגייה הגרעינית רק באירועים לאומיים חשובים, להפסיק להתגרות במעצמות כמו ארצות הברית, ולהתרכז יותר בצרכים היומיומיים של העם - שהצביע לו בשל הבטחותיו".
אם תמשיכו ככה - תיחנקו
עם אימוץ ההחלטה אמש, ארצות הברית רושמת ניצחון כפול: ראשית בעצם גיבוש האחדות הבינלאומית נגד תוכנית הגרעין של איראן, חרף החששות של רוסיה וסין, ושנית באופן בו התגברה על משוכות של הרגע האחרון - ההסתייגויות של קאטר ואינדונזיה.
שתי המדינות רצו להכליל בהחלטה סעיף הקורא לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני - ניסוח שכורך לכאורה את ישראל ואיראן יחדיו. אבל לחץ אמריקני על ג'קרטה ודוחא הניב פשרה: איזכור של החלטת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שהתקבלה אשתקד, לפיו מאמץ למנוע מאיראן נשק גרעיני "יתרום למאמצים ליצירת מזרח תיכון נקי מנשק להשמדה המונית".
ההצהרה הרפה הזו היא זהו תג מחיר זול למדי ששולם על ידי ארצות הברית תמורתו העברת הסנקציות פה אחד. היא שלחה מסר חד וברור לאיראנים: אם תמשיכו ככה, תיחנקו. היא שלחה גם מסר ברור למדינות העולם ולמוסדות הפיננסיים הבינלאומיים: איראן נכנסת למשטר של סנקציות ולהשקיע בה כספים זה כמו לזרוק אותם ברחוב. יתרה מזאת – אם תתעקשו לסחור עם איראן תשלמו מחיר כבד: מי שיעשה עסקים עם איראן, לא יוכל לעשות עסקים עם ארה"ב.
לפנייה לכתב/ת 
