שתף קטע נבחר

נחל קדרון: הנקרופוליס של ירושלים

הכוהנים מהמקדש, עשירי ומיוחסי העיר רצו להיקבר כאן, המיקום והשטח נחשבים ליקרים והמבוקשים ביותר בהיסטוריה של ארצנו ואתם מוזמנים לעשות סיבוב קברים, וגם להשתטח

לכל עיר המכבדת את עצמה יש בית קברות לתפארת. ירושלים התברכה בעשרות, אם לא במאות, בתי קברות הניבטים מכל עבר. בית הקברות השלם ומהעתיקים ביותר הוא למרגלות הר הזיתים ובתוך נחל קדרון, עמק יהושפט המקראי המוזכר בין השאר בספר יואל. לא צריך לנסוע לפּטְרָה בשביל לראות מבנים חצובים בסלע, ואפשר להגיד כי קברי נחל קדרון הם הנקרופוליס של ירושלים.

 

מאז ימי דוד (1000 לפנה"ס), ובמשך מאות שנים, שימש נחל קדרון כגבולהּ המזרחי של ירושלים. נביאי ישראל קבעו כי זהו המקום בו ישפוט היושב בשמים את העם באחרית הימים, ומכאן, בין השאר, הכינוי הנוסף - "עמק יהושפט" ("וְקִבַּצְתִּי, אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם, וְהוֹרַדְתִּים, אֶל-עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט; וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם", יואל ד').

 

כאן, מתחת להר הבית, רצו להיקבר עשירי ומיוחסי העיר, ואף הכוהנים שעבדו במקדש. שלושת המבנים המונוליתים שבהם נבקר הם רק חלק ממערכות קבורה מפוארות הקיימות עד היום. המסורות שדבקו במבנים רבות וחלקן אף נקשרו במיסטיקה בדתות שונות. ביהדות דבקו המסורות בדמויות מקראיות שנושאות את שם המבנים עד היום, בנצרות יוחסו המבנים לדמויות מהברית החדשה הקשורות למשפחתו של ישועָ, ובאסלאם למשפחת פרעה ממצרים.

 

על דבר אחד אין עוררין, מדובר במיקום ובשטח מהיקרים והמבוקשים ביותר בהיסטוריה של ארצנו. יש לזכור כי ערים ובתיהם נוטים להיחרב בזמן כיבושים למיניהם, אולם בתי הקברות מצליחים לשרוד, אפילו אלה בירושלים שנכבשה כמעט 40 פעם מאז ימי דוד.

 

מסורת הבן הסורר

נתחיל את סיורינו בסמוך לגדול והגבוה (כמעט 20 מטר) שבמבנים - יד אבשלום. ניתן להגיע אל המתחם ברגל מרחבת הכותל (5 דקות הליכה), או בשביל היורד מהכביש הסמוך לכנסיית גת שמנים שעובר ליד מבנה שרותים ציבוריים חדש יחסית, או מעיר דוד הסמוכה אותה עוד נזכיר בהמשך.

 

המסורת מקשרת את המבנה לאבשלום, בנו של דוד המלך, שמרד באביו ומצא את מותו כשברח מירושלים.

 בשמואל ב', י"ח, מסופר: "וְאַבְשָׁלֹם לָקַח, וַיַּצֶּב-לוֹ בְחַיָּו אֶת-מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק-הַמֶּלֶךְ--כִּי אָמַר אֵין-לִי בֵן, בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי; וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת, עַל-שְׁמוֹ, וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלוֹם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה". אכן עד היום עומדת המצבה המפוארת המקנה לנחל גם את הכינוי "עמק המלך", אולם לא בטוח כי הקשרה לאבשלום אכן אותנטי, וליתר דיוק די סביר שלא.

 

המבנה עצמו ככל הנראה מהמאה הראשונה לספירה, כלומר, כאלף שנה לאחר מותם של דוד המלך ובנו אבשלום ולא ידוע מי בנה אותו. המסורת המקשרת את המבנה לאבשלום הנה מסורת בת 800 שנה בקירוב ומסתבר שבמשך שנים רבות היו לוקחים אבות את בניהם הסוררים לכאן וזורקים אבן לכיוון המבנה על מנת להזכיר לבן את סופו המר של אבשלום שמרד באביו המלך.

 

אגדה נוספת היא שהייתה על קצה החרוט של יד אבשלום יד עשויה אבן בקצה החרוט והיה זה נפוליאון בעצמו שהרס אותה בעזרת תותח ב-1799 כעונש לבן הסורר (ולא משנה שנפוליאון מעולם לא הגיע לירושלים). האם נכונה מסורת זו לגבי השלכת אבנים? יתכן, שכן החוקרים שהגיעו לכאן ב-1924 מצאו ערימות אבנים סמוכות למבנה בגובה 3 מטרים. הערבים קשרו את המבנה לפרעה גם בשל הגג החרוט המזכיר את כובעו של מלך מצרים (טנטורת פ'רעון).

 

המבנה עצמו מרשים ביותר. שימו לב כי בסיסו, עם כל הכותרות והעיטורים, הוא בגובה הסלע המקיף אותו מה שמעיד על חציבה מקורית בסלע וניקוי הסביבה, ולא בהבאת אבני בניה ממקום אחר. החרוט שעל גג המצבה הוא התוספת המסותתת היחידה שהובאה לכאן והושמה על גבי המבנה. בקצה החרוט פרח הלוטוס בעל ששת העלים.

 

גוף ונפש

ההפרדה בין המבנה התחתון והמרובע ששימש לקבורה ובין הגג, מבוססת על התפיסה ההלניסטית מהימים בהם הושם דגש על ההפרדה בין גוף האדם לנפש. במבנה התחתון נקברה גופת הנפטר הנכבד ואילו הגג שימש את נפשו של המת, ומכאן הכינוי "נפש" לחלק המעטר את חלקו העליון של המבנה. ניתן להגיד כי מדובר בביטוי אדריכלי לרעיון רוחני.


שער הרחמים. הקברים עוטפים את העיר (צילומים: רון פלד)

 

אם תקיפו את המבנה תבחינו בפתח מדרום אותו פתחו נזירים ביזנטיים שהתגוררו במבנה בעבר. מעל לפתח זה (מדרום) ישנו הפתח המקורי שכנראה הגישה אליו הייתה מהסלע שמעלינו, יתכן ועל גבי גשרון. שימו לב למערת הקבורה מאחורי יד אבשלום המכונה "מערת יהושפט" והמקשרת את המקום לקברו של מלך יהודה יהושפט.

 

פתח המערה מעוטר בסמלים מרהיבים מעולם הצומח כדוגמת הגפן. לצערנו בימים אלה ניתן למצוא במערה מלבד כוכים לקבורה גם לכלוך רב, שרידי בקבוקים ("בּאנגים") ו"גומיות" משומשות לתפארת מדינת ישראל. דבר אחד בטוח, יד אבשלום הנו פרויקט בניה מהמרשימים והקדומים בירושלים ששרדו כמעט בשלמותם. המבנה מתוארך למאה הראשונה לספירה והנו המאוחר שבמבנים שנבקר כאן.

 

הדם שרתח

נמשיך דרומה בשביל הסמוך ליד אבשלום ונבחין לאחר מטרים בודדים במצבות קבורה מנותצות, שחלקן מכוסה בטון מודרני. שימו לב שהכתובות על המצבה בעברית. אלה מצבות יהודיות בנות מאות שנים אשר נסחפו עם השנים מבתי הקברות שבהר הזיתים שמעלינו. עוד כמה מטרים ומשמאלנו ומעלינו נבחין בשני מבנים מרשימים גם הם.

 

הראשון, הדרומי מהשניים, חצוב בסלע בגובה 13 מטר ובעל גג פירמידה, הוא קבר זכריה על פי המסורת. גם מבנה זה ככל הנראה הנו מהמאה הראשונה לספירה וייתכן שאף לפני הספירה. בספר דברי הימים ב', כ"ד מסופר: "וְרוּחַ אֱלֹהִים, לָבְשָׁה אֶת-זְכַרְיָה בֶּן-יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וַיַּעֲמֹד, מֵעַל לָעָם; וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים, לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-מִצְו‍ֹת יְהוָה וְלֹא תַצְלִיחוּ--כִּי-עֲזַבְתֶּם אֶת-יְהוָה, וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם. וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו, וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ, בַּחֲצַר, בֵּית יְהוָה. וְלֹא-זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ, הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ, וַיַּהֲרֹג, אֶת-בְּנוֹ; וּכְמוֹתוֹ אָמַר, יֵרֶא יְהוָה וְיִדְרֹשׁ".


קבר רבי עובדיה מברטנורו. חלם להגיע לירושלים

 

המסורת המשייכת את הקבר לזכריה בן יהוידע מתקופת המלך יאשיהו מוזכרת אצל חז"ל כמעשה רצח מזעזע (תלמוד ירושלמי, תענית ד') ונכתב כי דמו של הכהן רתח כאשר נחרב בית המקדש בידי הבבלים. הרצח מוזכר גם בתלמוד הבבלי במסכת גיטין נ"ז. במסורת הנוצרית מדובר בקבר זכריהו שהיה אף הוא מתלמידיו של ישוע. שמה הערבי של המצבה הנו ג'וזת (אשת) פרעה מה שמלמד על שיוכו של המבנה במסורת המוסלמית. מעניינת העובדה שאזכור קדום למבנה ידוע לנו כבר משנת 333 לספירה כאשר המבנה תואר על ידי הנוסע מבורדו, צליין נוצרי, ששייך את המבנה לנביא ישעיהו.

 

המצבות המוזנחות מול ומתחת לקבר זכריה הנן מצבות שנוצתו בידי ארכיאולוג בריטי שקיבל אישור בזמן השלטון הירדני לנקות את השטח כשחפר בקבר זכריה. למרות שחלק מהמצבות נעלמו, ידוע לנו כבר בתחילת המאה העשרים כי ממש כאן נקברו הרב אברהם בן דוד יצחקי שהיה הראשון לציון ונפטר ב-1729, משה בן דוד לעלוב שהיה האדמור הראשון שעלה לירושלים ב-1851 ועוד.

 

משפחת חזיר

אם נביט שמאלה וצפונה לכיוון ממנו באנו ומעלינו נבחין במעין מרפסת מרשימה עם עמודים, המזכירה במקצת את האקרופוליס ביוון, ויחי ההבדל. זהו קבר בני חֵזיר הנחשב לקדום מהשלושה, ככל הנראה מהתקופה החשמונאית במאה השנייה לפנה"ס (נס חנוכה). לעומת השניים האחרים, חצוב המבנה בתוך הסלע עצמו כמעין מערה.

 

בחזית קשה, אך אפשרי, להבחין בכתובת עברית שפוענחה כבר ב-1864 ומזכירה 11 שמות בני משפחת חזיר: "זה הקבר והנפש של אלעזר חניה יועזר יהודה שמעון יוחנן בני יוסף בן עובד יוסף ואלעזר בני חניה כוהנים מבני חזיר". אכן מדובר במערת קבורה משפחתית וניתן להסיק מהמיקום שמדובר במשפחת כוהנים מיוחסת ואמידה שעבדה במקדש, למרות שלא ניתן להוכיח כי מדובר באותה משפחה המוזכרת במקרא יותר מפעם אחת: "וַיִּכְתְּבֵם שְׁמַעְיָה בֶן-נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר מִן-הַלֵּוִי, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן-אֶבְיָתָר, וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת, לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם--בֵּית-אָב אֶחָד, אָחֻז לְאֶלְעָזָר, וְאָחֻז אָחֻז, לְאִיתָמָר. וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הָרִאשׁוֹן... לְחֵזִיר, שִׁבְעָה עָשָׂר... ", דברי הימים א', כ"ד. קבר זה הוא היחיד מבין השלושה שהחוקרים נוטים להאמין כי אכן המשפחה המדוברת היא באמת המשפחה שנקברה כאן ומוכרת ממקורות שונים.


קבר בני חזיר משמאל. רק הגברים מצויינים שם

 

העובדה כי בכתובת מוזכרים רק הזכרים לבית חזיר אינה סותרת את ההנחה שכנראה גם הנשים לבית חזיר נקברו במערה. במסורת הנוצרית מוזכר המקום כמקום קבורתו של יעקב בן חלפי, שהיה אחד מתלמידיו של ישוע והושלך למוות מהמקדש. הכניסה אל מערת הקבורה עצמה היא מכיוון קבר זכריה אולם דלת הכניסה נעולה מזה מספר שנים.

 

לירושלים על גבי גמל

אם נמשיך טיפה דרומה נבחין בעוד מערות קבורה למיניהן. כמה עשרות מטר למטה בנחל, ולכיוון עיר דוד, נוכל להבחין משמאלנו במערה קטנה ובה קבר. בפתחה של המערה שלט המזכיר את רבי עובדיה מברטנורו (גם בַּרטָנוּרָה, ברטנורא או בֶּרטִינוּרָא) שנקבר כאן במאה ה-16. הרב היה ידוע בחיבור פירוש למשנה כאשר הבהירות והפשטות עמדו לנגד עיניו.

 

ברטינורה היה רבה הראשי של העיר קסטאלו שבאיטליה ובמקביל היה לבנקאי מצליח. אהבתו וחלומו לעלות לירושלים הביאוהו לנטוש את חייו באיטליה ולצאת למסע לארץ ישראל דרך מצרים, ומשם לירושלים על גבי גמל. הרב תיאר את ירושלים של אז כעיר אוכלת יושביה ואת מצבם הרע של היהודים תחת שלטון השררה המקומי.

 

ברטינורה הפך למנהיג הקהילה הירושלמית ואף עשה רבות לשיפור מצבהּ הכלכלי והחברתי. כיום הקבר הוא מקום עליה של מקובלים ומאמינים שכן על פי האמונה למקום סגולות מיוחדות, במיוחד בזמנים בהם הגשם מבושש לבוא. 

 

מכאן ניתן להמשיך דרומה אל עיר דוד ונקבת השילוח מרחק מטרים בודדים מהמערה או לעלות במעלה רחבעם זאבי אל אזור הכותל המערבי. אפשר גם להמשיך רגלית ולעבור את עיר דוד לכיוון גיא בן הינום ועד לסינמטק. אפשרות אחרת לחזור חזרה לכיוון גת שמנים ולעלות אל הר הזיתים.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קבר בני חזיר. הקדום ביותר
צילום: רון פלד
קבר זכריה. רצח מזעזע
צילום: רון פלד
קבר עובדיה מברטנורו. מקום עלייה לרגל
צילום: רון פלד
יד אבשלום. עונשו של בן סורר
צילום: רון פלד
מומלצים