לא קל, אבל כיף - חיים בשטח

זה קרה לפני משהו כמו 15 שנה. אז עוד הייתי צעיר ואמיץ, וכנראה גם פחות חכם. יחד עם שני חברים טובים שמנו פעמינו דרומה, אל המדבר, על שלושה אופנועי שטח. די מעט העמסנו על הכלים. גם כדי שיהיה נוח וקל יותר, וגם כי "יהיה בסדר", ובעיקר בגלל ש"מה שלא הורג, מחשל". אחרי שלושה ימי רכיבה חזרתי הביתה עייף, קפוא ומותש. הספקתי לרעוב (כי לא היה מקום למספיק אוכל) ולסרוג אופנוע מחוטי ברזל (כי לא טרחתי לקחת כלי עבודה). את כל החוויות המחשלות שצברתי הייתי מחליף תמורת כוס תה חם ואיזה ביסקוויט פתי-בר עבש. 

מה שלא הורג, מחשל? (צילום: סטודיו GT)

יאללה לבגאז'

בשנים שחלפו מאז למדתי כי גיחה לשטח יכולה להיות מהנה שבעתיים, אם היא מאורגנת כמו שצריך. וכמובן, מה ש"מפיל את האסימון" באופן סופי הם ילדים, שלא קונים סיפורי גבורה על חישול גוף ונפש, וכשהם רוצים אוכל, הם צריכים אותו עכשיו. גם המעבר לרכב שטח עם ארבעה גלגלים עוזר במקצת. יש בו מקום לכל אביזר מנעים-חיים ומייצר-חום, אז למה "לנסוע קל" אם אפשר לקחת 10 ק"ג בשר ושני ארגזי בירה.

ומה בעצם צריך הבנאדם כדי לחיות טוב בשטח? על שלושה דברים עומדת חווית שטח מהנה: מזון, שינה ומנוחה. אבל לפני שניכנס לפרטים, צריך לדאוג לשני נושאים שנראים הכי טריוויאלים: אש ואשפה.

בעשרת הדיברות של הג'יפאים נכתב "לא תעשה לך טיול בשטח בלי מדורה אמיתית". ומדורה ראויה, לא להבה קטנה ואומללה, היא אחד הדברים הכי פחות טריוויאלים שיש. כדי ללמוד את הנושא כראוי צריך כמה עשרות שנות ניסיון - לא פחות. אבל בכל זאת, הנה עצה קטנה: חל איסור מוחלט על איסוף עצים לבעירה בשמורות טבע, ולכן יש לדאוג לנושא מראש.

רכב שטח מוכן למסדר יציאה (צילום: רני פלג)

ועכשיו לנושא האשפה, שמטבע הדברים נוטה להישכח. כאשר אדם ורכבו פולשים לשטח, הם מייצרים כמויות בלתי נתפסות של אשפה. אבל בהר או במדבר אסור להשאיר את האשפה, גם אם היא מסודרת היטב, כי אין פועלי תברואה שיאספו אותה ובעלי החיים שבסביבה יודעים רק לפזר אותה או למות ממנה. לכן, אביזר השטח הראשון שלכם צריך להיות חבילת שקי אשפה חזקים שיוכלו להכיל את האשפה, מבלי להיקרע או להפיץ ריח. פטנט נוסף הוא כיסוי גלגל עם שק לאשפה, או שק יוטה שאפשר לקשור מחוץ לרכב ולהכניס לתוכו את שקיות האשפה.

הג'יפאי צועד על קיבתו

כן, כן - אתם יוצאים לשטח בגלל הנוף המרהיב, האוויר הצלול וניחוח ההרפתקה. גם אנחנו. אבל אחרי רבע שעה, כשהשקט מתחיל לעלות על העצבים, מגיע הזמן לדבר החשוב באמת - אוכל. ואוכל בשטח יכול להיות המטרה של הטיול כולו, אז תשכחו מכריכים, "מנה חמה", מרק משקית או תפוחי אדמה במדורה.

בישול בשטח מתחיל מפק"ל קפה, כזה שנמצא בכל ארגז מטען המכבד את בעליו. ראוי להדגיש ולהבהיר: בשטח לא שותים נס-קפה מתרמוס - בשטח מבשלים קפה אמיתי. אפשר להתחיל בקטן, עם פק"ל בסיסי ביותר, ולצמוח הלאה. המלצה קטנה: ותרו על ארגז התחמושת מהמילואים ורכשו פק"ל מוכן, בתיק עם מקום ייעודי לכוסות, צנצנות, עשבים, גזיה וכל הנדרש. פק"ל שכזה יעלה החל מ-200 שקלים והוא שווה כל גרוש.

"ילדים, האוכל מוכן!" (צילום: רני פלג)

אבל קפה זה רק קפה. כדי לאכול, תצטרכו להתחיל לבשל, ומלך כלי הבישול בשטח כיום הוא הפויקה. סיר הברזל היצוק, שהגיע לישראל מאפריקה לא מזמן, כבש את טיילינו האמיצים כהרף עין. קל להבין למה: משליכים קצת ירקות ובשר לתוך הקדירה, מוסיפים כל אבקה ונוזל בהישג יד, מניחים בקרבת מדורה - ומקבלים תבשיל קדירה מהביל, ריחני וטעים. פויקה תעלה לכם בין 80 ל-900 שקלים, תלוי בגודל ובאיכות. בשלנים כרוניים יכולים לשכלל את סט הבישול עם קומקום ותבניות אפיה, שעשויים גם הם מברזל יצוק. יש לציין שפויקה דורשת תחזוקה מוקפדת, ולכן מומלץ לקבל הסבר, גם אם קיבלתם אותה במתנה.

פויקה מבשלים על מדורה, אך לכל שאר התבשילים המורכבים שלכם תזדקקו לגזיה איכותית, שתעלה לכם בין 110 ל-400 שקלים. חובבי טכנולוגיה וריח דלק יכולים להתעסק עם בנזינייה, שתעלה עד 1,200 שקלים. זה לא ממש מומלץ, אלא אם אתם ממש אוהבים לשאוב דלק ממיכל המכונית שלכם וללגום נטול עופרת איכותי.

כלי בישול זולים בהרבה אך חשובים לא פחות הם כל הפרטים הקטנים שיעזרו לכם לשחזר את נוחות העבודה של המטבח הביתי. תתפלאו כמה עגמת נפש יכולה להיות תלויה במלחיה. מאחר שכבר המלצנו להעמיס על רכבכם כמה שיותר, אין סיבה לקמץ בסעיף זה וכדאי לקחת קערות פלסטיק, קרש חיתוך, סכיני עבודה ותבלינים לרוב.

שינה (ב)ערבה

כמו שכל ג'יפאי יודע, אחרי שממלאים את הבטן צריך להניח את הראש, ורצוי שיהיה במקום נוח. וזה אומר שכדאי להשקיע בשלושה דברים: שקי שינה, מזרונים ואוהלים. בתחום האוהלים מזוהה לאחרונה מגמת חזרה למקורות, עם אוהלים משפחתיים, בעלי חדרים ומרפסות. אוהל קטן ובסיסי יגרע מתקציבכם החל מ-80 שקל, אוהל משפחתי, עמיד לרוח ולגשם יכול לעלות גם 1,300 שקל.

"אני בורח מהבית, וזהו" (צילום: סטודיו GT)

שקי שינה יש מכל סוג, משקל ומחיר. ככלל, שק שינה עולה יותר, ככל שהוא מחמם יותר ושוקל פחות. למטרת טיולי שטח בישראל אפשר לבחור בשק שינה כבד יחסית (כי הג'יפ סוחב) ומחמם פחות (כי לא קר כאן וכדי שיהיה נעים בקיץ). כדי למנוע מאבנים להטריד את מנוחתכם כדאי להצטייד במזרון, וכאן תוכלו לבחור בין מזרון ספוג לבין מזרון מתנפח, שיעלו בין 35 ל-200 שקלים.

החיים הטובים

אחרי שפתרנו את בעיות המזון והלינה בשטח, הגיע הזמן להתעסק בכל מיני דברים קטנים וגדולים שישפרו את איכות החיים בשטח. ואת מעמד הבכורה בתחום איכות החיים תופסת המחצלת הירדנית. הרבה מקום תופסת פיסת ה-לואו-טק הזאת, אבל בכל פעם שתפרשו אותה תבינו שזו ההשקעה המשתלמת ביותר בחייכם (מי אמר שאני מגזים?!). מחצלת ירדנית עולה כ-160 שקל והיא נעימה ונוחה לשימוש בכל שעה, עונה, מזג אוויר וסוג קרקע.

פריט שני ברשימה הוא פנס ראש, עוד המצאה ששינתה את פני האנושות לבלי הכר (ושוב, אני מגזים.). לא יהיה טיול שבו לא תשמשו בפנס הזה. הוא יעזור לכם להחליף גלגל, לבשל בפויקה ולמצוא את הילד שהלך לרקוד עם שועלים. פנס זול יעלה כ-70 שקלים ומחירו של פנס יקר עשוי להגיע עד ל-450 שקלים. עבור אלה החפצים במעט יותר תאורה סביבתית, אפשר למצוא שלל פנסים ופתרונות תאורה, מפנס המוחזק ביד ועד לגרלנדות עתירות מנורות שיאירו את כל המחנה באור עז.

שדרוג איכות החיים בשטח לא יהיה שלם ללא כסאות מתקפלים. גם כאן קיימים עשרות סוגים ומינים, כאשר מינימום הכרחי הוא צמד כסאות (80-300 שקלים) ושולחן אוכל מתקפל (150-350 שקלים). מפונקים יכולים לצייד את עצמם בערסלים (עד 500 שקלים), שאפשר לתלות על עץ מזדמן או על מסגרת ייעודית שגררתם אל המדבר, שם העצים שכיחים פחות. אחרי עשר דקות של ישיבה מול המדבר, עם כוס בירה צוננת ביד, החיים ייראו הרבה, הרבה יותר יפים.

• הכותב עורך את אתר השטח הישראלי