בנק ישראל: חצי מהעולים מאתיופיה מתחת לקו העוני
הדו"ח השנתי של בנק ישראל מגלה כי האבטלה בקרב העולים מאתיופיה גבוהה פי 2 מהממוצע במשק וכי שני שלישים מהילדים בעדה נמצאים מתחת לקו העוני, אך 80% מהם שבעי רצון ממצבם. הבנק ממליץ על פיזורם של העולים מאתיופיה ביישובים מבוססים והרחבת ההעדפה המתקנת שלהם
מצבם החברתי והכלכלי של העולים מאתיופיה קשה מאוד; האבטלה בקרבם גבוהה פי 2 לעומת הממוצע במשק ומחצית המשפחות ושני שלישים מהילדים בעדה נמצאים מתחת לקו העוני. כך עולה מפרק נוסף של הדו"ח השנתי שפירסם היום בנק ישראל המתייחס לשוק העבודה.
בנק ישראל ממליץ להרחיב את פיזורם של העולים מאתיופיה בשכונות ויישובים מבוססים ולהרחיב את ההעדפה המתקנת שלהם כדי לשפר את מצבם. עוד ממליץ הבנק להגדיל את חלקם בקרב העובדים במגזר הציבורי ואת מערך ההכשרה המקצועית, כחלק ממדיניות מכוונת שתביא לצמצום שיעור האבטלה.
הדו"ח מציין כי השכר הממוצע של העובדים השכירים בקהילה האתיופית נמוך ב-45% מהשכר של אזרחים ותיקים ונמוך ב-13% מזה של העולים מבריה"מ לשעבר (22 שקל ברוטו לשעת עבודה לעומת כ-40 שקל לוותיקים וכ-25 שקל לעולים אחרים). מצבם בתמונת העוני, כאמור, חמור יותר וגבוה פי 3 אפילו מעולי בריה"מ לשעבר שמתחת לקו העוני. נתונים נוספים: כ-20% מבני העדה חסרי השכלה כלשהי לעומת 0.5% אצל העולים האחרים.
"עדיין נותרה מלאכה רבה"
בנק ישראל מציין בדו"ח נתונים קשים אלה של שיעורי שכר ותעסוקה נמוכים ועוני גבוה בקרב יוצאי אתיופיה (כ-106 אלף בסוף 2005), מול המשאבים הרבים אשר הושקעו בקליטתם, ולמרות ההתקדמות הניכרת בהשתלבותם בתעסוקה, בחינוך ובדיור "עדיין נותרה מלאכה רבה", מדגישים כותבי הדו"ח.
נמצא ש-40% מהעולים בגיל העבודה סיימו בי"ס יסודי. קשיי הקליטה נובעים גם מריבוי הילדים ומהמגורים המשותפים עם הקשישים, ובעיקר בגלל ריכוזיהם במספר מצומצם של שכונות מצוקה במרכז ובדרום.
שיעור ההשתתפות של האתיופים בשוק העבודה עומד על 57% לעומת 76% בכלל המשפחות היהודיות. רמת ההשכלה והמיומנות המקצועית הנמוכה הוא הגורם לשיעורם הגבוה בקרב העובדים של קבלני כוח-האדם בשכר חודשי נמוך.
ההכנסה הממוצעת לנפש לחודש עמדה ב-2005 על כ-2,000 שקל – מחצית ההכנסה בכלל משקי הבית היהודיים. הדו"ח מצייר תמונה קודרת של הקשיים הצפויים לדור העתיד של יוצאי אתיופיה כתוצאה מהמצב הכלכלי הירוד והחסכים שבהשכלה הנמוכה של ההורים, ולא פחות - מתמונת המצב במערכת החינוך.
שיעורי הנשירה גבוהים
למרות המשאבים הרבים שמשקיע משרד החינוך בקידום התלמידים, ההישגים בלימודים נמוכים יחסית ושיעורי הנשירה שלהם גבוהים. רק כשליש מהם עומדים בתנאי הסף של הכניסה לאוניברסיטאות, לעומת 83% מילידי ישראל. הדו"ח מציין אמנם שיפור ניכר במדדי ההצלחה של הדור הצעיר במערכת החינוך אבל מדגיש גם "מעורבות גבוהה יחסית של בני נוער אתיופים במצבי סיכון", כלומר לעבריינות או כקורבנות לאלימות.
הדו"ח ממליץ, כאמור על מדיניות לפיזור הקהילה ברחבי הארץ כדי להקל על השתלבות הצעירים במערכת החינוך, הגדלת המשאבים לבתי הספר המאכלסים שיעור גבוה של תלמידים אתיופים והרחבת מערך ההכשרה המקצועית כמו גם של ההעדפה המתקנת בשילובם בתעסוקה במגזר הציבורי.
נתון מפתיע שעולה מהדו"ח הוא ש-80% מעולי אתיופיה שבעי רצון ממצבם, לעומת 86% מהתושבים הוותיקים ו-72% מהעולים מבריה"מ לשעבר.
ראו גם פורום יוצאי אתיופיה
