רחל זוארץ (40), אם חד-הורית מהוד השרון, עובדת במשק בית ומשתכרת כ-3,000 שקלים לחודש. עד לפני שנתיים, מצבה הכלכלי לא הפריע לה ולבנה בן ה-9 לחיות כמו משפחה ישראלית ממוצעת: הם קנו בגדים ברשתות יוקרתיות, אכלו אוכל מוכן שקנו במעדניות, ונסעו מדי חודש-חודשיים לחופשה בבית מלון, לפעמים בחו"ל.
מדי חודש הוציאה זוארץ יותר מ-10,000 שקלים, ועד מהרה מצאה את עצמה שקועה באוברדרפט רצחני ועם חובות רבים. "התביישתי ללכת ברחוב, כי הייתי חייבת כסף במכולת", היא מספרת, "חייתי בפחד מהמעקלים שיגיעו באמצע הלילה וידפקו על הדלת".
חייה של זוארץ השתנו כשנפגשה עם מתנדבי עמותת 'פעמונים' לשיפור
הרגלי הצריכה של אוכלוסיות נזקקות. זוארץ עברה "טיפול" של שנתיים אצל מדריכה קשוחה, שביצעה רישום מדוקדק של הוצאותיה, ספרה לה כל שקל ואפילו לקחה ממנה את כרטיס האשראי. "עברתי תהליך קשה", מספרת זוארץ, "היום אני מוציאה בערך כמה שאני מרוויחה. נכון, אני מתגעגעת לחיים הטובים, מתגעגעת לאילת, לקניונים, לסיגריות מרלבורו ולמתנות שהייתי קונה לילד בעבר. אבל אני חופשיה".
עמותת פעמונים מעסיקה 700 מתנדבים, רובם כלכלנים ורואי חשבון, המספקים בחינם הדרכה צרכנית למשפחות נזקקות שמוציאות יותר מכפי שהן מרוויחות. בשנת 2006 טיפלה העמותה ב-2,000 משפחות. למרות שבראש העמותה עומדים יהודים דתיים, 60% מהמשפחות המטופלות הן חילוניות ויש ביניהן אפילו משפחות ערביות. יו"ר העמותה, אוריאל אדלברג, אומר כי 70% מהמשפחות מגלות רצון לשנות את אורח חייהן ואת רמת הצריכה שלהן ו-30% מצליחות לעשות זאת בפועל. משפחות שעולות על המסלול הנכון מקבלות צ'ופר: העמותה מעניקה להן הלוואות בלא ריבית ומסייעות להן בהחזר החובות.
"אני בעד לחלק סנדוויצ'ים ומנות חמות. זאת מצווה חשובה, אבל אנחנו עושים דברים אחרים", אומר אדלברג, "יש אנשים, למשל קשישים עריריים, שבאמת אין להם ממה לחיות והדרך היחידה לסייע להן היא באמצעות פתחון הלב. לכן אנחנו לא מטפלים בקשישים בלי פנסיה ובלי משפחה. ואולם, יש משפחות שצריך להיות יותר קשוחים אתן, ולא להסתפק בנתינה. יש כאלה שצריך לטפל בהם באמצעות השכל, לא רק באמצעות הלב. יש אנשים שסדר העדיפויות שלהם בעייתי, ויש אנשים שפשוט מכורים לקניות ורוצים שמישהו ילמד אותם איך להיגמל".
רחל זוארץ היא אם חד-הורית והיא מקבלת את ההחלטות שלה בעצמה. כיצד ניתן להעניק טיפול כזה לזוג, שמקבל את ההחלטות ביחד? האם הטיפול שלכם לא גורם לעימותים בתוך משפחות?
"הקושי הזה באמת קיים. התהליך שאנחנו עוברים הוא קשה וכואב ולפעמים כרוך בעימותים. אבל ראשית, אנחנו מדגישים בפני המשפחה שכל ההחלטות הן שלה ואנחנו רק מייעצים, ומשתדלים להשאיר לזוג מספיק מרחב בשביל להחליט בעצמו. שנית, במקרים שבהם מתעוררות בעיות קשות, אנחנו מפנים משפחות לטיפול זוגי".
אנשים רבים מבזבזים המון כסף על נדל"ן: קונים בתים גדולים יותר ממה שהם צריכים וגרים באזורי יוקרה גם אם אינם יכולים להרשות זאת לעצמם, ומתקשים לעמוד בתשלום המשכנתא. כיצד אתם עוזרים להם?
"נדל"ן הוא תחום רגיש בגלל הסכומים הגדולים שמושקעים בו וה'כבדות' של ההחלטות על הנושא. אנחנו משתדלים לא להתערב מהר מדי בהחלטות בנושא הזה. אבל לפעמים, כשיש משפחות שקונות בית, שלמעשה הוא לא שלהן אלא של הבנק ומשתעבדות למשכנתאות חונקות ומטורפות, אנחנו שוכרים יועצים מקצועיים שמנסים לסייע להם לפתור את הבעיות".
בנוסף לתהליך ההדרכה, מעניקה העמותה גם ייעוץ משפטי, המסייע למשפחות להתמודד עם נושים קשוחים ועם אטימות בירוקרטיות ולהחזיר חובות בתנאים סבירים.
"אני רואה ברשויות ואפילו בבנקים שותפים בשיקום המשפחה", אומר יו"ר העמותה, אוריאל אדלברג, "ברוב המקרים, כשהבנק רואה שהמשפחה מנסה לצאת מהמינוס ולהחזיר חובות, גם הוא משנה את הגישה כלפיה ומאפשר לה גמישות גדולה יותר בהחזרים, במטרה לסייע לה. גם הבנק יודע שאם הלקוח יחיה בצורה מאוזנת יותר הוא יביא יותר כסף".
האם למפרסמים ולשטיפת המוח שהם עושים לנו אין חלק בהתמכרות שלנו לקניות ולהוצאות?
"המפרסמים הם גדולים מהחיים. אין עליהם. אנחנו חשופים לכמות מזעזעת של מסרים פרסומיים, אבל האחריות היא עדיין על הפרט שקונה ולא על המוכרים שמתפרנסים ממנו. אני גם לא נגד קניות ולא מתלהב מיוזמות כמו 'יום ללא קניות'. מי שיכול, שיקנה ויהנה מהחיים. אבל צריך לקנות לפי היכולת, לקנות מתוך שליטה ומתוך מחשבה. זה הכל".
