דו"ח: 1.2 מיליון ישראלים לא מקבלים טיפול רפואי הולם
40% מהאוכלוסיה הערבית וכן חולים כרוניים, מיעוטי יכולת ועוד אינם מצליחים לממש את זכותם מתוקף חוק בריאות ממלכתי. כך עולה מדו"ח של ארגון "רופאים לזכויות אדם". "ישראל אינה מיישמת כהלכה את הזכות לבריאות משום שאינה חפצה בכך", נכתב בדו"ח
הדו"ח מצביע על אפליה בנגישות לשירותי מערכת הבריאות הציבורית בישראל, הנובעת מסיבות כלכליות, חברתיות ופוליטיות. הדו"ח מציין כי תוכניות הביטוחים הפרטיים שמציעות קופות החולים שוחקות את אופיו הסולידרי של חוק ביטוח בריאות ממלכתי. ביטוחים אלו מונעים ממי שידו אינה משגת למממן תרופות או טיפולים רפואיים.
"ישראל אינה מיישמת היום כהלכה את הזכות לבריאות לא משום שאינה יכולה אלא משום שאינה חפצה בכך. מצב זה מהווה הפרה חמורה ביותר של הזכות לבריאות", נכתב בדו"ח. "השנה הצהירו שתי קופות חולים - כללית ומכבי - כי הן מרחיבות את הביטוחים המשלימים כך שיכללו תרופות מצילות חיים וכן טיפולים חיוניים אחרים. שירותים אלו צריכים להיות זמינים לכל באמצעות סל השירותים הבסיסי. היותם זמינים רק לבעלי אמצעים שיש בידם לרכוש ביטוח משלים פוגע בשוויון בנגישות לשירותים רפואיים".
בין הקבוצות שזכותן לבריאות נפגעת ניתן למצוא מעל מיליון תושבי ישראל (15 אחוז מהאוכלוסייה), שנאלצו לוותר על רכישת תרופות מרשם משום שלא יכלו לשלם את סכום ההשתתפות העצמית הנדרש עבורן. ביניהם חמישית מהחולים הכרוניים וממי שמשתכרים שכר מינימום או פחות מכך, ו-40 אחוז מהאוכלוסייה הערבית.
קבוצות נפגעות נוספות
בדואים: 80 אלף תושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב החיים ללא תשתיות (מים, חשמל) ומופלים באיכות וזמינות השירותים הרפואיים.
תושבי מזרח ירושלים: המוסד לביטוח לאומי מטיל ספק בתושבותם של כרבע מיליון פלשתינים תושבי מזרח ירושלים ולפיכך חוקר אותה חדשות לבקרים, ומסכן בכך את זכאותם לשירותי בריאות מתוקף החוק.
ישראליות שנישאו לפלשתינים: מאות נשים ישראליות שנישאו לתושבי השטחים החיים בישראל מצויות גם הן בסכנה כי תושבותן, ועמה ביטוח הבריאות, תישלל עקב מדיניות משרד הפנים והמוסד לביטוח לאומי.
נפגעי חוק האזרחות: 40 אלף פלשתינים שנישאו לבני זוג ישראלים ושבעקבות התיקון לחוק האזרחות אינם זכאים לחוק ביטוח בריאות ממלכתי או למעמד של תושבות סוציאלית.
אסירים: חוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל על 18,200 אסירים. לפי הדו"ח, אסירים אינם נהנים משירות רפואי איכותי וזמין. הרופאים בבתי הכלא כפופים לשירות בתי הסוהר ולא לסמכות רפואית וכך שיקולי ביטחון עלולים לגבור על שיקולים רפואיים. בנוסף, לפי הדו"ח תהליך של הפניית אסירים חולים לטיפול רפואי כרוך בהקצאת כוח אדם לליווי ושמירה עליהם, והתהליך הופך למסורבל ובלתי נגיש.
_wa.jpg)
העובדים הזרים מעולם לא נכללו בחוק בריאות ממלכתי (צילום: אבי מועלם)
מהגרי עבודה: 180 אלף עובדים זרים מעולם לא נכללו בחוק ולחלקם אין הסדר חלופי. בנוסף אליהם ישנם כאלפיים פליטים, כמה מאות קורבנות של סחר בבני אדם וכמה מאות או אלפי נשים, שמוגדרות כ"נשים שניות או שלישיות", במערכות נישואים פוליגמיות. כל אלו אינם כלולים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
כותבי הדו"ח מציינים שורה של צעדים - בהם הגדלת תשלומי ההשתתפות ברכישת תרופות (שעלו בכ-35 אחוז תוך פחות מעשור), ביטול המס המקביל ששילמו המעסיקים למערכת הבריאות והתיקון לחוק האזרחות - שגרמו לשחיקת
ערכי הסולידריות החברתית בישראל ולהפרת הזכות לבריאות, כפי שהוגדרה על ידי האו"ם.
לפי הדו"ח, תהליך זה גורם ל"רגרסיה חריפה ממחויבות המדינה לזכות לשירותי בריאות, שאינה תוצאה של כורח, אלא של העדפת הממשלה לבסס מודל חברתי המושתת על אי שיוויון".
