האם דרוש לנו אינטרנט חדש?
האינטרנט תוכנן לפני קרוב ל-40 שנים, בעולם ללא האקרים וספאמרים. הרשת הקיימת היא סיפור הצלחה מסחרר, אך היא לא מותאמת לצרכים הקיימים. חוקרים באוניברסיטאות חשובות בעולם רוצים לזרוק לפח את האינטרנט הקיים ולבנות חדש
האינטרנט כבר לא צעיר – בעוד שנתיים נציין יום הולדת 40 ל-Arpanet – הרשת שהולידה את האינטרנט. למרות שהיום כבר ברור גם לאחרוני הספקנים כי מדובר בתופעה חסרת תקדים המשנה דרמטית את דרכי התקשורת, הצריכה, המסחר, החינוך ועוד, כמה חוקרים הפועלים בברכת הממשל האמריקני רוצים לזרוק את הרשת הקיימת לפח ולהתחיל מהתחלה.
הרעיון אולי נשמע מופרך ואבסורדי, אך יש אנשים הסבורים כי גישה של "דף חדש" היא הדרך היחידה להבטיח רשת מאובטחת וניידת, כזו שתענה על אתגרים נוספים שלא היו קיימים כאשר פרופ' ליאונרד קליינרוק מאוניברסיטת לוס אנג'לס פיקח על הניסוי הראשון של העברת מידע בין שני מחשבים, בשני בספטמבר, 1969.
"זה נס שהרשת הנוכחית ממשיכה לפעול"
האינטרנט פועל בהצלחה ומשרת צרכים רבים, אך במקור הוא תוכנן עבור מטרות שונות לחלוטין", מסביר פרופ' דיפנקר ריצ'דהורי מאוניברסיטת רטגרס, המפקח על שלושה פרויקטים לבניית רשת חדשה. "זה נס שהרשת הנוכחית ממשיכה לפעול היטב גם היום", הוא קובע.אכן, המציאות של 2007 שונה לחלוטין מזו של 1969. חיבורים איטיים, מעבדים חלשים ועלויות אחסון גבוהות – כל אלה הן מגבלות שהולכות ונעלמות, ומדענים סבורים כי הגיעה השעה לחשוב מחדש על ארכיטקטורת האינטרנט, מהלך שמשמעותו המעשית היא החלפת ציוד רשת וכתיבה מחדש של התוכנה הפועלת במחשבים, על מנת לתעל את תנועת המידע העתידית באופן מיטבי בצינורות הקיימים.
אפילו וינטון סרף מתייחס בחיוב לרעיון. לסרף שמור תואר של כבוד בתור אחד מהאבות המייסדים של האינטרנט, בזכות חלקו בפיתוח הפרוטוקולים TCP ו-IP, בלעדיהם האינטרנט לא היה אינטרנט. סרף סבור כי היוזמה "בריאה באופן כללי" מאחר שטכנולוגיית האינטרנט הנוכחית לא "עונה על כל הצרכים".
האתגר: לפתח רשת מורכבת וגמישה
אתגר משמעותי אחד הניצב בדרך לבנייה מחדש של הרשת נוגע לצורך לאזן בין צרכים שונים. בשנות ה-60 המדענים יכלו לפתח את הטכנולוגיה ללא כל הפרעה – מעטים הבינו אז את הפוטנציאל המסחרי של ההמצאה. היום התעשייה – כמעט כל תעשייה – מושקעת באינטרנט ומשתמשת בה.
גם הממשל האמריקני ומדינות נוספות בוחשות בקלחת. אלה, למשל, יתבעו לאפשר להן לצותת לתקשורת הגולשים ברשת בקלות רבה מאשר בעבר, ולצמצם עד לאפס את שארית האנונימיות שעוד נותרה.
"אין שום עדות להפעלת לחצים כעת, אך אם המחקר יבשיל, לא מעט אנשים ינסו להשפיע בשלב הפיתוח", אומר פרופ' ג'ונתן זיטריין, מומחה למשפטים מאוניברסיטאות אוקספורד והארוורד.
כמה פרויקטים המתנהלים במקביל
הקרן הלאומית למדע בארה"ב תומכת בפרויקט מחקר של רשת ניסיונית בשם Global Environment for Network Innovations או GENI, ובמקביל היא מממנת מספר מחקרים באוניברסיטאות ובמקומות אחרים, במסגרת Future Internet Network Design או FIND.האוניברסיטאות רטגרס, סטנפורד, פרינסטון, קרנגי מלון ו-MIT עורכות מחקרים עצמאיים בתחום. סוכנויות מחקר נוספות, כולל משרד ההגנה, חוקרות את הנושא.
האיחוד האירופי תומך במחקרים העוסקים בנושא באמצעות תוכנית Future Internet Research and Experimentation או FIRE. נציגי ממשל רשמיים וחוקרים נפגשו בחודש שעבר בציריך כדי לדון בממצאים ראשונים מהמחקר ובמטרות הרשת העתידית.
כיום כבר פועלת רשת אינטרנט מהירה לצורכי מחקר בשם אינטרנט 2, אך זו מיועדת לאוניברסיטאות ולגופי מחקר בלבד ומתמקדת בעיקר בצורך לפתח רשת שתעביר מידע בקצבים מהירים יותר.
היישום: תוך 10-15 שנים
רשת חדשה עשויה לפעול במקביל לאינטרנט הקיים ולבסוף להחליפו. אפשרות נוספת היא כי המחקר יוביל לשינוי מהותי בארכיטקטורת הרשת הקיימת.כל יוזמות המחקר התומכות בגישת "הדף החדש" עדיין בשלבים מאוד מוקדמים וצפוי כי יבשילו רק תוך 10 עד 15 שנים, בהנחה שהקונגרס האמריקני יאשר את מימון הפרויקטים.
עלות פיתוח יקרה
גורו פרולקר, שימונה למנהל יוזמת האינטרנט הבא של אוניברסיטת סטנפורד, מעריך כי פרויקט GENI לבדו צפוי לעלות 350 מיליון דולרים, בעוד פרויקטי מחקר נוספים של הממשל, האוניברסיטה והתעשייה צפויים להסתכם ב-300 מיליון דולרים. עד כה הושקעו בפרויקטים עשרות מיליוני דולרים. שלא לדבר על מיליארדי הדולרים שיידרשו כדי להחליף את התוכנה והחומרה במערכות הקיימות.
אולי לא תהיה ברירה
למרות העלויות, חסידי גישת הדף החדש סבורים כי ייתכן ולא תיוותר ברירה אלא לזנוח את הרשת הקיימת ולהתחיל מהתחלה. "הרשת הפכה לכלי משמעותי וחסר תחליף עבור המון אנשים", אמר זיטריין.מייסדי האינטרנט בנו את הארכיטקטורה על פי עקרון של אמון. החוקרים הכירו זה את זה, ולכן הגדירו רשת פתוחה וגמישה, תכונות שתרמו יותר מכל לצמיחתה המואצת. אך ספאמרים והאקרים גילו אף הם את נפלאות האינטרנט וניצלו אותה לרעה, מאחר והאינטרנט אינו כולל מנגנונים המאפשר לדעת בוודאות מי עומד מאחורי כל מחשב.
בעיית הניידות
מתכנני הרשת הניחו כי המחשבים המחוברים אליה תמיד נייחים ומחוברים. המספר הגדל והולך של מחשבים ניידים, מחשבי כף יד וטלפונים ניידים משנה את התמונה לחלוטין. גולשים "מדלגים" מרשת אלחוטית אחת לאחרת והם סובלים מתקשורת לא רציפה וניתוקים.הפתרונות הקיימים עבור מכשירים ניידים יפעלו היטב כל עוד חלק קטן מתעבורת המידע היא ניידת, אך אם נתון זה יגדל ל-90 אחוזים, הם עלולים לגרום למעבדים להגיע לקצה גבול היכולת ולפעור פרצות אבטחה", אמר ניק מקאואן, ממייסדי תוכנית האינטרנט החדש בסטנפורד.
מהנדסי הרשת החדשה מבקשים להוסיף תמיכה בניידות ואבטחה משופרת, אך הם מודעים לכך כי ככל שהאינטרנט תהיה רשת מורכבת יותר, גמישותה וביצועיה ייפגעו. אבטחה, למשל, מחייבת הוספה של "מחסומים וירטואליים" שרק ייפגעו בקצב העברת המידע.
עדיפות ליישומים שונים
בעיה נוספת ברשת הקיימת היא היחס הדומה כלפי כל ישום, ללא התייחסות ליישומים הדורשים קדימות – למשל, שיחות טלפון אינטרנטיות (VoIP). כאשר רופא יידרש לבצע ניתוח באמצעות האינטרנט, גם עיכוב קטן בהעברת המידע עלול להיות קטלני.
במקום טלאים ופתרונות ביניים המקובלים כיום, יוזמי הרשת החדשה רוצים לעצב מחדש את המערכת על מנת שתתמוך בכל טכנולוגיה עתידית, אומר לארי פיטרסטון, ראש קבוצת התכנון של GENI.
אבולוציה ולא מהפכה
פרופ' ליאונרד קליינרוק מאוניברסיטת לוס אנג'לס, משתמש האינטרנט הראשון בעולם, תוהה אם בכלל יש צורך באינטרנט חדש, אך סבור כי יוזמות מחקר כאלה מועילות בשל תרומתן להתפתחות הרשת הקיימת.
"המחקר של GENI לא יהפוך לאינטרנט הבא, כמעט בוודאות, אך חלקים מתוכו עשויים להשתלב בתוך הרשת הקיימת כאשר היא תתפתח", הוא אמר. צריך לחשוב במונחים של אבולוציה ולא מהפכה.
שדרוג של האינטרנט עשוי לשלב מגנונים של וירטואליזציה, שיאפשרו למספר רב של רשתות לפעול על תשתית אחת. כמו כן, סביר להניח שחבילות המידע (פאקטים) הנשלחות ברחבי הרשת יתוכננו מחדש, ונראה גם מחליפים לפרוטוקולים TCP/IP.
"כמעט כל רכיב בתשתית הקיימת ראוי למחשבה מחודשת", אמר פרולקר, "החוקרים משתוללים עם הדימיון והוגים רעיונות חדשניים, שחלקם נראים מאוד מרחיקי לכת לעומת הרשת הקיימת".
לפנייה לכתב/ת 
