פישר: "המצב במשרד האוצר קשה מאוד"

היחלשות הדולר במהירות בשבועיים האחרונים, מיקדה את הפוקוס בבנק ישראל ומדיניות הריבית שלו. הייצואנים פנו אל הנגיד סטנלי פישר בדרישה להוריד את הריבית במשק. פישר מצדו טוען שעל הישראלים לדבוק בשקל. בשיחה עם ynet מדבר הנגיד על הנעשה הדולר, על משרד האוצר בימים סוערים אלו, על תחזית הצמיחה וכמה מילים אישיות על קליטתו בישראל.

כיצד אתה מתרשם מתפקוד משרד האוצר על רקע חקירת הירשזון והסכסוך בין החשב הכללי לפקידים בכירים?

פישר: "המצב באוצר מאוד קשה, זה לא קל להם שיש סכסוך בכל מיני חלקים של האוצר, אבל בסך הכל כשמדברים על משמעת פיסקאלית, הם מנהלים את המצב די טוב".

מה תגובתך על המעילה בהראל בית השקעות?

"אנו מפקחים על הבנקים, אך יש צורך בתיאום ויותר שיתוף פעולה בין גופי הפיקוח השונים: המפקח על הבנקים בבנק ישראל, המפקח על הביטוח ורשות ני"ע. זה ברור שכשאנו נותנים יותר אחריות לחברות הביטוח, כולל אפשרות להיכנס לשוק מתן אשראי, מערכת הפיקוח צריכה להשתנות ואני בטוח שהמפקח על הביטוח ידין ענתבי מבין את זה ושהוא יבצע את הצעדים הדרושים".

האם בנק ישראל יתערב כדי להשפיע על ערך הדולר?

"השאלה של ערך הדולר תלויה בשוק. המטרה שלנו במדיניות הריבית זה לטפל ביעד האינפלציה ואת זה אנו עושים בהחלטות החודשיות שלנו. אנו לא מתכוונים להתערב על ידי קניה או מכירה של מט"ח.

"הגענו לזמן טוב - צריך להפסיק להשתמש בדולר או להצמיד אליו את המחירים. יש לנו כסף שהערך שלו מאוד יציב, אין סיבה להמשיך להשתמש בדולר, זה מסבך עניינים. כדאי לעבור לשקל".

בבית ההשקעות מריל לינץ', סבורים שנפספס את יעד האינפלציה לשנת 2007, 3%-1%, מה דעתך?

"אני מקווה שלא, אנו רק בשליש הראשון של השנה וצריך לזכור שבשנת 2006 היינו בשלב הזה מעל היעד עם שיעור אינפלציה של למעלה מ-3% וזה השתנה תוך 4 חודשים - ירד מתחת ליעד.

"יש זעזועים גדולים בארץ בשער החליפין שמשפיעים על האינפלציה אז זה קשה בשלב זה לדעת לאן נגיע. הציפייה שלנו שזה יהיה בתוך היעד. יהיו לנו הרבה הזדמנויות לקבל החלטות על הריבית שישפיעו על האינפלציה".

מה יהיה עם השער היציג?

"עדיין לא החלטנו האם להמשיך לקבוע את השער היציג. זאת שאלה מאוד מורכבת משום שיש המון חוזים מהעבר שקבעו בהם את המחירים לפי השער היציג, אז אנו נצטרך לבדוק את המצב המשפטי לפני שנגיע להחלטה".

מה התחזית שלכם למשק?

"התחזית שלנו היא לצמיחה של קצת יותר מ-5% ב-2007. ההנחות שלנו כוללות צמיחה גבוה במשק הבינלאומי. הסיכון הכי גדול בהנחה זאת, שאולי שיעור הצמיחה בארה"ב ימשיך לרדת. אם לא יהיו שינויים במצב הגיאו-פוליטי, אז הציפייה היא שנמשיך לצמוח בקצב מאוד מהיר".

האם הצמיחה בישראל מוגבלת בגלל המצב הביטחוני?

"הוכחנו שאנו יכולים לצמוח בלי הסכם שלום, אבל אין לי ספק שאם המצב הגיאו-פוליטי ישתנה בכיוון חיובי, נוכל לצמוח בקצב יותר מהיר. יש פוטנציאל ענק למשק, יש כאן אנשים מאוד מוכשרים, אנשי עסקים מצוינים, מדענים והוכחנו שאנו יודעים איך לייצר מוצרים ואיך לייצא אותם ואם נגיע למצב של שלום, אז אין לי ספק שנצליח לצמוח בקצב של יותר מ-5% לכמה שנים טובות וזה ישנה את המצב שלנו לגמרי".

"מאד נעים לי כאן"

פרופ' סטנלי פישר (64) מונה לנגיד בנק ישראל במאי 2005. בעקבות המינוי הוא ואשתו רודה "עשו עלייה" וקיבלו בטקס מיוחד את תעודות הזהות החדשות שלהם.

לפני כן שימש בתפקיד סגן יו"ר סיטיגרופ, משנה למנכ"ל קרן המטבע הבין-לאומית וסגן נשיא לפיתוח כלכלה וכלכלן ראשי של הבנק העולמי.

פישר נולד בזמביה (רודזיה לשעבר) שבאפריקה ולמד לתואר ראשון ולתואר שני בכלכלה בבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE), ולתואר שלישי בכלכלה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שם כיהן בהמשך כראש הקתדרה על שם אליזבת' וג'יימס קיליאן וראש המחלקה לכלכלה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).

הוא היה מרצה לכלכלה באוניברסיטת שיקגו עד 1973, ומאותה שנה היה לפרופסור-חבר במחלקה לכלכלה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. פישר הוא גם מרצה אורח באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכון הובר בסטנפורד.

"מי ששיכנע אותי זה שר האוצר דאז, בנימין נתניהו ומה ששיכנע אותי היה ההזדמנות לנסות לתרום להצלחת המשק הישראלי, אני בודאי מרוצה, הייתי רוצה שיכולנו להתקדם בקצב יותר מהר במספר היבטים".

עולים רבים מקבלים הלם תרבותי כשפוגשים את הישראלים. איך התמודדת עם זה?

"לא הגעתי לכאן לראשונה בתור אחד שלא מכיר ישראלים, הייתי כאן מספר פעמים בעבר עם משפחתי, ביליתי כאן שבתונים, יש לי כאן חברים ישראלים, משפחה גדולה. נכון שיש מאבק פוליטי יותר תוקפני אפילו יותר מזה שבארה"ב, צריכים להתרגל לזה וזה אפשרי.

"החיים החברתיים בישראל מאוד מאוד נעימים, יותר מאשר במקומות אחרים שגרתי בהם. אתה יושב עם משהו ביום שישי בערב, זה מאוד נעים. ברחוב יש הרבה יותר מתח ואני לא מבין את הסיבה להבדל הגדול הזה".

עלית מארה"ב לישראל, רוב העם היהודי בגולה וההתבוללות גוברת.

"אי אפשר לצפות מאנשים שחיים במצב מצוין שכולם יהפכו להיות ציונים ביום אחד ויבואו לישראל. אני מקווה שיהודים בחו"ל יוכלו להניח שהחיים שלהם, לא הרוחניים אלא הפחות רוחניים כאן דומים למערב אז הם יתחילו לבוא. לכן אחת הסיבות שאני חושב שצמיחה כלכלית חשובה מאוד היא שזה יחזק את המשק גם דרך עלייה לישראל וגם ישפיע על הירידה מהארץ, הרי אנו מתלוננים כל הזמן על בריחת מוחות".

ישנה ביקורת רבה בקרב אנשי עסקים בישראל על חוסר יעילות וחוסר אפקטיביות של המגזר הציבורי. האם זה נכון שיש פער גדול בין המגזר הציבורי לפרטי?

"זהו טבע הממשלות וזה בדרך כלל נכון בכל המדינות, יכול להיות שאצלנו זה קצת מוגזם. ברור שיש צורך ברפורמות בתוך

הממשלה - במצב בנוכחי משרד האוצר מאוד דומיננטי בניהול משרדי הממשלה. היה יותר טוב לו היה יותר שוויון והעברת אחריות ליתר המשרדים, זאת בתנאי שהמדיניות הפיסקאלית שאנו רואים עכשיו באוצר, תתקיים גם המשרדים האחרים. אם נוכל לעשות את זה, זה יהיה עדיף".

מה אתה רוצה לומר לעם ישראל לרגל יום העצמאות ה-59?

"כולנו צריכים להסתכל לפעמים אחורה ולראות מה הישגנו בהיסטוריה של המדינה. אני יודע שיש לכולם תלונות וטענות ואנחנו לא העם הכי שמח בעולם. אנו עם מאוד ביקורתי, אבל האמת היא שמה שהמדינה הזאת השיגה ב-59 שנים של קיומה הוא פשוט מרשים. הגענו למצב כלכלי פחות או יותר ברמה של ספרד או פורטוגל, מדינות בתוך אירופה שחיות בשלום המון שנים ואנו ממשיכים לצמוח בקצב יותר מהיר מהם. אז הפוטנציאל שלנו גדול מאוד ואני מקווה שנקבל את ההזדמנות לממש אותו".