לגלות את האנדרטאות בשרון

באיזור השרון, לא הרחק ממוקדי האוכלוסיה, יש מספר אנדרטאות ואתרי זיכרון לא מאוד מוכרים, שפעמים רבות אנו חולפים על פניהם מבלי משים. לא כולם מנציחים את זיכרון השואה או מלחמות ישראל, אך הם מאפשרים לנו לחוות סוג של המשכיות בין מלחמות, תקומה, עליה והתיישבות.

בימים אלה, בין זיכרון לעצמאות, זה הזמן לגלות מקומות שיחברו אותנו לזיכרון הלאומי.

אתר ההנצחה לחטיבת אלכסנדרוני, נתניה

נתחיל את הסיור בנתניה, בירת השרון, השוכנת במקום בו ה"מותניים" של ישראל צרות מאוד - 15 קילומטר בלבד. בזמן מלחמת העצמאות היה המרחק קצר עוד יותר וכוחות צבא עיראק, שהשתתפו בפלישה לארץ ישראל, היו מרוחקים 7-8 קילומטר מהים. על הגזרה הצרה הזו הופקדה חטיבת אלכסנדרוני, שרוב חייליה היו בני מושבות השרון, והם אלו שמנעו בגופם את ביתור מרחב הישוב היהודי לשניים.

אתר ההנצחה לחטיבת אלכסנדרוני. לזכר 434 הנופלים (צילומים: דודי הולצמן)

עם הקמת המדינה חצה צבא עיראק את הירדן, התקדם דרך השומרון עד לטול כרם, ומשם פתח במתקפה על הישובים היהודיים בשרון. הצבא העיראקי הצליח להתקדם עד כפר יונה ומושב גאולים, וכבש חלק מהמושב לזמן קצר. לוחמי אלכסנדרוני הדפו אותו ואף התקדמו מזרחה לכיוון קלנסווה. בקרבות גאולים נפלו 17 מחיילי החטיבה.

בהמשך השתתפה החטיבה בקרבות בקיבוץ רמת הכובש, ראש העין, כפר סבא הערבית, הכפרים במורדות הכרמל. כאשר המרחב בין תל אביב לחיפה נשם לרווחה, עברה החטיבה ללחום בזירות המרכז והדרום. בקרבות לטרון נפצע אחד מהקצינים הצעירים בחטיבה, אריאל שרון שמו. החטיבה נלחמה גם בקרבות לשחרור הנגב וסיימה את פעילותה בכיבוש מצדה ועין גדי, בחודש מרץ 1949. במהלך מלחמת העצמאות נהרגו 434 לוחמים מחטיבה זו.

אתר ההנצחה לחטיבת אלכסנדרוני נמצא ליד השכונה החדשה "נווה עוז" בדרום נתניה. ניתן להגיע לשם בקלות על פי השילוט, מאיזור בית גולדמינץ והטיילת. על האנדרטה המטופחת חקוקים שמות הנופלים. חבל רק שהגן בכניסה קצת מטונף.

האנדרטה לחללי הפיגוע בבית ליד

מנתניה נמשיך מזרחה, לאורך כביש 57. נקודת המפגש של כביש זה עם כביש 4 המוכרת כ"צומת בית ליד", ידעה לא מעט פיגועים. הכואב שבהם קרה ב-22 בינואר 1995 כאשר מחבל מתאבד פוצץ עצמו בתוך קבוצת חיילים, וכאשר הגיעו כוחות החילוץ, התפוצץ במקום מחבל נוסף. בשני הפיגועים נהרגו 18 חיילים ואזרח אחד.

בצומת קיימת אנדרטה מאולתרת לחללי הפיגוע, וממזרח לה נמצאת בבניה אנדרטה ייחודית בדמות חיילים העולים לשמיים בסולם קטוע בקצהו. בשל סיבות בירוקרטיות עדיין לא הושלמה בניית האנדרטה אך ניתן לראותה בצד הכביש המוליך לכפר יונה. את האנדרטה המרשימה עיצבה האמנית שרה קונפורטי מכפר יונה.

האנדרטה ללוחמי גבעתי, ניצני עוז

כביש 57 ממשיך מזרחה ומתקרב לטול-כרם. בצומת האחרונה, לפני הירידה

 לכביש 6, נמצא המושב ניצני עוז, ובכניסה אליו מרכז קניות קטן. לצידו אנדרטה לחטיבת גבעתי שהגנה על השרון במלחמת ששת הימים. חטיבת גבעתי של אותם הימים הייתה חטיבת מילואים, ובימים השני והשלישי למלחמה נכנסה אל השומרון וכבשה את טול-כרם וקלקיליה. אותה חטיבת מילואים (שאגב, אינה קשורה לחטיבת גבעתי של ימינו) נלחמה גם בקרב הקשה במחנה הפליטים בג'נין ב-2002, במבצע "חומת מגן".

ב-1971 הוצבה האנדרטה, בעיצוב הפסל מרדכי כפרי, בכניסה למושב ניצני עוז, מקום הכינוס של החטיבה לפני היציאה לקרבות.

בתי הנצחה לילדי אוסלו, מושב ינוב

נחזור בכביש 57 מערבה לכיוון נתניה, ולפני כפר יונה נפנה שמאלה למושב ינוב. הכביש נכנס לתוך המושב, וליד המרכז נראה בצד שמאל צריף קטן, המכונה "צריף ראשונים". נעצור בצד ונכיר פרשייה לא מוכרת מימי ראשית המדינה.

ב-1949 יצאה קבוצת ילדים יהודים מתוניסיה לישראל. בדומה לקבוצות רבות אחרות, עצרה גם קבוצה זו, שהשתייכה לעליית הנוער, במחנה הבראה ליד אוסלו שבנורבגיה. ואולם, המטוס ועליו הילדים בדרכם לישראל התרסק. 27 הילדים ושבעת המלווים ואנשי הצוות נהרגו. ילד אחד ניצל מהאסון, ואילו הגופות הועברו לקבורה בתוניסיה. ממשלת נורבגיה תרמה לזכר הילדים בתים במושב החדש ינוב, בו התיישבו יוצאי תוניסיה, ביניהם בני משפחה של הרוגי האסון. המושב מקיים כל שנה טקס לזכרם, והניצול היחיד מהתאונה המחרידה התגורר גם הוא במושב.

אנדרטת דב הוז, צומת פרדסיה

נמשיך עם הכביש המתעקל מערבה, נחצה את מושב גאולים ונגיע לצומת פרדסיה. שם, מעבר לכביש 4, מסתתרת אנדרטה לזכר דב הוז, שב-1940 נהרג בתאונת דרכים ביחד עם בני משפחתו.

אנדרטת דב הוז. נהרג בתאונת דרכים

דב הוז היה אחד מראשי היישוב של אותם הימים, מחלוצי התעופה העברית (על שמו שדה דב שבתל אביב) והיה קשור בקשרי חיתון עם משפחת שרתוק הענפה. גם הקיבוץ דורות נקרא על שמו ושם בני משפחתו (ראשי תיבות של דוב רבקה ותרצה). האנדרטה, שהוזנחה זמן רב, שוקמה לבסוף על ידי תלמידים מהמועצה האיזורית לב השרון.

האנדרטה לזכר בני קדימה

נמשיך דרומה לצומת הדסים, ונפנה שמאלה לתוך המושבה קדימה. בסוף הכביש נגיע לכיכר המועצה, אותה נוכל לזהות על פי פסלי הפרות בכניסה והחמור והעגלה בתוך הכיכר. משמאל לכיכר נחבאת האנדרטה לזכר בני קדימה שנפלו במלחמות ישראל.

בין השמות ניתן להבחין גם בשמו של טרומפלדור יצחק. אין הכוונה לבן משפחתו של איש תל-חי הידוע. מדובר בשם פרטי, שניתן לילד יהודי שנולד בעירק ב-1951, על ידי משפחתו בעלת התודעה הציונית. טרומפלדור יצחק שירת בצה"ל ובשירות בתי הסוהר, ונהרג על ידי מרצחים בשומרון ב-1979.