גם אני רוצה נבצרוּת
נחקרים ונידונים יקרים, השעו עצמכם כמה שאתם רוצים - על חשבונכם
הבוקר קמתי על הצד העקום של מצב הרוח והחלטתי להשעות את עצמי לחודש הקרוב מהעבודה. ההחלטה גמלה בליבי בקלות יחסית. מהדיווח ב"ידיעות אחרונות" של ידידי, גד ליאור, למדתי ששר האוצר המושעה-מטעם-עצמו ממשיך לקבל משכורות של שר, צ'ופרים של שר ואפילו הסעות של שר. רק מה? הוא לא צריך לעבוד, לא כשר ולא בכלל. הוא הרי "השעה את עצמו" ממקום העבודה; לא מקבלת כסף מקום העבודה.
הירשזון לא לבד. גם הנשיא, ש"נבצר ממנו זמנית" למלא את תפקידו, ממשיך לעלות לקופת המדינה ממש כאילו היה נשיא במשרה מלאה (אולי להוציא אי-אלו שירותי משרד). כמוהו גם חברי-כנסת, שבית-המשפט גזר עליהם עונשים לא קלים התופסים את כל זמנם, בכל זאת ממשיכים לקבל שכר מלא וסל הטבות מלא מהכנסת. ולא מן הנמנע שראש הממשלה עצמו יכריז על עצמו כ"מושעה זמנית" לימי החקירות הארוכים הצפויים.
למקרא הדיווחים הללו אמרתי אפוא לעצמי: למה שלא אלך בעקבות האישים החשובים? למה שלא אגיש למעסיק שלי, כלומר ל"ידיעות אחרונות", הודעה על כך שאני משעה את עצמי לחודש ימים מהעבודה ושאני מצפה לקבל גם בתקופת ההשעיה את מלוא משכורתי, החזרי הוצאות, תנאים סוציאליים ועוד? אמנם לא פשעתי ולא חטאתי ולא נשפטתי, אבל חופשה של חודש על חשבון המעסיק בהחלט תרענן את גופי ומוחי. למה רק נשיא, שר או ח"כ יכולים "להשעות את עצמם" מעיסוקיהם ואנחנו, העובדים הפשוטים, לא?
כדי לקבל מענה לשאלותיי ועצה אובייקטיבית בטרם מעשה, נחפז פניתי לכמה מנכ"לים עסקיים גדולים בארץ וביקשתי לברר מהן זכויותיו של עובד המחליט "להשעות את עצמו" או "להיות נבצר זמנית" מעבודתו. המנכ"לים נשמעו משועשעים. "זו פעם ראשונה שאנחנו שומעים על דבר כזה", הם אמרו לי, "שנשלם שכר מלא לעובד המפסיק לבוא לעבודה משך חודשים אחדים". אם העובד רוצה להתמסר להגנה משפטית או לטיהור שמו או לריצוי עונש שהטיל עליו בית-המשפט, הוא יכול לבקש מן המעסיק חופשה ללא תשלום. בנסיבות אנושיות מיוחדות יהיו מעסיקים שייענו לבקשתו בחיוב.
חופשה ללא תשלום - אבל בשום פנים ואופן לא "השעיה" או "נבצרות", שמשמעותן חופשה מיוחדת בתשלום. "נפלת על הראש?", העיר לי אחד המנכ"לים, כששמע את שאלתי - "שאני אשלם משכורת לעובד שהמשטרה ממליצה להעמידו לדין? למה, מה קרה? מה אני, שירות סיוע לנחקר?"
זה לא שהמגזר העסקי כולו חסר לב: יימצאו לא מעט מעסיקים שיהיו מוכנים, באורח פרטי ומכיסם הפרטי, לתמוך בעובד שהם מאמינים בחפותו וסבורים שמישהו איפשהו מתנכל לו או רודף אותו על לא עוול, או תופר לו תיק משטרתי. אך איש מהם לא ישתמש לשם כך בכספי העסק. בעלי המניות הרי יצלבו אותו - ובצדק.
בקיצור, הבנתי שעלי לגנוז את מכתב ההשעיה העצמית המתוכנן שלי. האופציה הנפלאה של "השעיה זמנית" או "נבצרות זמנית" בשכר לא קיימת בארגון כלכלי עסקי. היא כן קיימת בממשל הישראלי. כאן יכול האדם לנצל פרצות בתקנות ולקבל כסף בלי לעובד. בעצם, למה? למה צריך משלם המסים הישראלי לממן מכיסו את החופשות הכפויות של הנשיא, של שר האוצר, של חברי-הכנסת ואפשר שגם של אישים ופקידים אחרים? יש שימושים הרבה יותר נכונים למסים שלנו.
בבקשה, נחקרים ונידונים יקרים, השעו את עצמכם כמה שאתם רוצים - אבל על חשבונכם. לא על חשבוננו.
לפנייה לכתב/ת 
מהשכר הוא לא נבצר: הירשזון
צילום: אלכס קולומויסקי
מומלצים
