בשנים האחרונות, החלום הישראלי של העובדים הזרים הנוהרים לארץ ממזרח אסיה מתחיל להיסדק. תאילנדים שחוזרים לארצם לאחר תקופת עבודה מוצאים את עצמם מרוסקים כלכלית, כורעים תחת עול חובם לחברות התיווך המקומיות באמצעותן מצאו עבודה בישראל, ובמקרים רבים מתקשים למצוא עבודה בארצם. "גם לתאילנדים יש היום 'תאילנדים' - בעיקר מקמבודיה ולאוס - המשמשים ככוח עבודה זול בתחומי החקלאות, הסיעוד ומשק הבית", מבהירה ג'ניה (לק) ימפרסרט, נציגת ארגון זכויות העובדים התאילנדי "TLC",
העושה בימים אלה בארץ במסגרת ממשלחת בינלאומית של נציגי איגודי עובדים.
לצד ימפרסרט משתתפים במשלחת נציגי ארגוני עובדים חקלאיים מספרד וארצות-הברית, נציגי איגודים מגרמניה ונציג התאחדות האיגודים המקצועיים של העובדים הפלסטינים, כולם אורחי עמותת "מען" המקומית
המתמחה, בין היתר, באיגוד עובדים. ביקורם כולל פגישות עם אנשי משרד החקלאות והתמ"ת, עובדים חקלאיים מקיבוץ בחן וכפר קרע, אנשי שגרירות תאילנד וחברי ועדת הכנסת לעובדים זרים, ויסתיים במצעד ה-1 במאי בתל-אביב. הקבוצה, מסבירים המארחים, שוהה בארץ במטרה להכיר את מציאות העבודה במגזר החקלאי ולגבש בהמשך מודל עבודה משותף, ובמקביל לשתף בניסיונם את עמיתיהם המקומיים. אלה נאבקים תקופה ממושכת בהגדלת מכסות העבודה של העובדים הזרים, דבר שלטענתם מונע מאלפי ישראלים המעונינים בכך לעבוד.
"מצבם של התאילנדים ושל עובדים זרים אחרים בארץ הולך ומידרדר בשל ניצולם על-ידי קבלני העבודה, אך במקום לטפל בבעיה הממשלה מגדילה את מכסותיהם וכך נשללת מישראלים רבים האפשרות לעבוד", מתקוממת דוברת "מען" מיכל פרידמן. "יש בידינו רשימה של מאות ישראלים, ברובן נשים ערביות, המוכנים לעבוד בחקלאות, ואם נידרש נוכל לספק גם רשימה של אלפים", היא ממשיכה. "אך במקום להגדיל את שיעורן של הנשים הערביות בשוק העבודה, הרשויות פשוט לא עושות דבר ומייבאות עוד-ועוד עובדים זרים".
"תאילנדים צריכים לשלם כ-8,000 דולר כדי לעבוד בישראל". חברי המשלחת
אחת המשתתפות במשלחת היא ססיליה סנז, המזכירה הכללית של איגוד העובדים החקלאיים בספרד. "גם בספרד ישנה תופעה הולכת וגוברת של ייבוא עובדים זרים, מרביתם מארצות צפון אפריקה ואמריקה הלטינית", היא מעידה. "עם זאת, מדיניות הממשלה הספרדית בנושא מתקבלת בתהליך משותף עם נציגי החקלאים ונציגי האיגודים. בספרד לא מעלים את מכסות העובדים הזרים אם יש עובדים מקומיים שמוכנים לעבוד", היא מוסיפה. ואילו עמיתה האמריקני למשלחת, איש ארגון העובדים החקלאיים "CIW",
מספר על הסכם להבטחת זכויות עובדים שנחתם לאחרונה עם רשת מקדולנד'ס.
לדברי פרידמן, יש לאמץ בישראל את המודל הספרדי. "רק לפני זמן לא רב הממשלה הגדילה את מכסות העובדים הזרים מבלי
להיוועץ באיגודים המקצועיים", היא מתרעמת. "בסופו של דבר, היחידים שמרוויחים מכך הם קבלני כוח האדם,
הגורפים רווחי עתק על גבם של המנוצלים. כל השאר, הזרים כמו גם המקומיים, מפסידים".
פעילי עמותת "מען" ואורחיהם מקווים כי הביקור יסייע להשפיע על מעגל העבודה הבינלאומי, במסגרתו מהגרים רבבות בני אדם ממדינותיהם לשוקי עבודה במערב. "ישראל היא אחד היעדים הראשונים לעובדים התאילנדים העניים, בעיקר גברים חסרי השכלה. היום התפתחו בעולם דרכי גיוס חדשות ועובד תאילנדי צריך לשלם בממוצע כ-8,000 דולר רק עבור הזכות לעבוד בישראל", אומרת ימפרסרט. "בעבר הם יכלו להביא כך הון למשפחותיהם, אך כיום זהו עסק כלכלי רווחי רק עבור חברות כוח האדם. בכוונת האיגודים התאילנדים לדרוש מהממשלה להפסיק לתת רישיונות לחברות כוח אדם פרטיות, ולפתוח ערוץ הדברות ישיר עם ממשלת ישראל, במטרה להפסיק את שיטת ייבוא העובדים".
