השיבה מיפן - חלק א'
פיליס גלזר שבה מיפן עם הרבה חוויות שהיא מעוניינת לחלוק - מהחיבור המופלא לטבע ועד ההגיינה המטורפת של העם שחי בארץ השמש העולה
אפתח בווידוי - כשארזתי את המזוודה לפני הטיסה ליפן הקפדתי לקחת רק בגדים לא צמודים, שיהיה מקום לבטן למקרה שאעלה במשקל. מצד אחד זה היה רעיון מצוין, אך מצד שני, אני משלמת את המחיר בשעות נוספות בחדר כושר והקפדה יתרה על מאזן קלוריות. אבל היה שווה.
ארץ של ניגודים
ברשותכם אתחיל בתיאור המקום וההתרשמויות הראשונות שלי. יפן היא ארץ של ניגודים מובהקים. עם שהוא בין המתקדמים ביותר בעולם מבחינה טכנולוגית ובתעשייה, שמצד שני מאמין אדוק ברוחות, שדים ואלילים. רבבות של גברים אנונימיים לא-מחייכים בחליפות שחורות נדחסים כמו נמלים כל בוקר לקרונות הרכבת התחתית, עובדים עד שבע בערב ואז יוצאים להשתכר עם החבר'ה עד השעות הקטנות של הלילה. פעמים רבות הם מפספסים את הרכבת האחרונה ולא מגיעים הביתה לאישה והילדים. הם לא מתרגשים; פשוט נכנסים ל"מלונות" בצורת כוורת שנועדו לאנשים כמוהם, מתכרבלים באחד הכוכים והולכים לישון. תמיד יהיה אפשר לקנות חולצה לבנה נקייה, תחתונים וגרביים באחת מחנויות ה"7-11" הפזורות בעיר. בפעם הראשונה בחיי אני מתהלכת בתוך ים של אנשים עם עיניים מלוכסנות. פתאום אני ה"אחר", לא הם.
גן יפני פורח. מחוברים לטבע (צילום: פיליס גלזר)
חולי סדר וניקיון
היפנים חולים על ניקיון; מורידים את הנעליים בפתח הבית ומחליפים לכפכפים, אך רק עד פתח השירותים; שם משאירים את כפכפי הבית מחוץ לדלת, ומחליקים לתוך כפכפים מיוחדים שמיועדים אך ורק לאזור השירותים. בכל מקום שמורידים נעלים וכפכפים, יש לסדר אותם כך שניתן לנעול אותם בלי צורך לסובב אותם. ככה זה גם בבתים וגם בבתי המלון המסורתיים.גם בעניין השירותים יש ניגודים מוחלטים: השירותים הציבוריים נחלקים בין אסלות מסורתיות בהן נאלצים להתכופף ולהתאזן עם אחיזה בצינור, לישיבה מתקדמת שנות 2000: מושבים מחוממים עם שני כפתורים לשטיפת האזורים המוצנעים (אפשר לקבוע את הטמפרטורת המים וחוזק השטיפה), כפתור למאוורר לייבוש האזור ואפילו כפתור לקביעת צליל הורדת המים. אין מגבות נייר לייבוש הידיים; ביפן מייבשים את הידיים במתקני אוויר חם או במגבת אישית קטנה שכולם – גברים ונשים – מביאים אתם מהבית ושומרים בשקית בתיק. ולמרות שהיגיינה האישית תופסת מקום עליון, מקובל לגמרי לראות גברים משתינים ברחובות בלילות, לאחר ערב של שתייה אינטנסיבית.
חיבור לטבע
למרות כל ההתקדמות הטכנולוגית, היפנים מאוד מחוברים לטבע - מה שמתבטא במטבח שמבוסס כמעט לגמרי על חומרי גלם עונתיים עם שיטות בישול עונתיות (כמו למשל מאכלים עם אטריות קרות באביב ובקיץ), בבחירת כלים מתאימים לעונה ואפילו בקישוט מזונות עם פרחים עונתיים או ירקות שחתוכים בצורת פרחי העונה כמו בתמונה:
"פרח" עשוי צנון שנטבל בסלק (צילום: פיליס גלזר)
אפריל הוא זמן הסאקורה - עונת פריחת הדובדבנים, העונה בה מקפידים היפנים לצאת לטייל בטבע או בגנים הציבוריים. עונת הסאקורה מסמלת את התחדשות הטבע, היופי והתקווה לעם שחי בדוחק בדירות קטנטנות, עם חיים די אפורים ומוכתבים. אמצעי התקשורת מקפידים לדווח על התפתחות הפריחה מוורוד ללבן, והפארקים מתמלאים במשפחות וחברים מצוידים במזון ושתייה. הבתים, החנויות, תחנות הרכבת, הקיוסקים והרחובות - כולם מקושטים בגבעולי פרחי דובדבנים מלאכותיים.
במדורים הבאים אספר עוד על אוכל יפני, על המפגש המרגש עם כתבת ynet ביפן, איריס ז'ורלט, בפאב שכונתי בטוקיו, על מתוקים וחמוצים, מסעדת הלוויתנים, ארוחות בודהיסטיות, עולם הטופו המפתיע ועוד.
הגולשת מיכל ורסט כתבה לי ושאלה: "תוכלי בבקשה לפרסם מתכונים לאורז מלא? התעייפתי מהמתכונים הרגילים ובא לי לנסות משהו חדש ומעניין. אולי תוכלי לתת מתכונים עם אורז מלא שיתאימו לארוחות מיוחדות (כמו שבת) או כחלק מסלט קר?"
רעיון נהדר, אתחשב בזה בהמשך. בינתיים, הנה מתכון בהשראה יפנית:
כדורי אורז מלא עם רוטב סויה-מירין (ללא טיגון)
נשנוש כייפי שכל המשפחה וגם האורחים יאהבו.
המרכיבים (כ-25 כדורים):
1/2 כוס גזר קצוץ דק דק
1/4 כוס סלרי אמריקאי קצוץ דק דק
1/4 כוס בצל ירוק קצוץ דק דק
3 כוסות אורז עגול מבושל (ראו הערה) ומקורר
2 כפות טחינה גולמית
מיץ מ-1/2 לימון
1 כף רוטב סויה
1/2 כוס טופו מפורר
1 כוס זרעי שומשום
3 כפות רוטב סויה מיובא
3 כפות מירין (יין אורז יפני מתוק - להשיג בחנויות למוצרים מהמזרח הרחוק)
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. קוצצים דק מאוד את כל הירקות (אם הם גדולים התערובת לא תידבק) ומערבבים בקערה עם האורז.
3. מעבדים טחינה, מיץ לימון, רוטב סויה וטופו בבלנדר עד קבלת תערובת חלקה. מוסיפים את הרוטב לאורז וירקות ומערבבים-לשים עם הידיים.
4. מרטיבים את הידיים ומגלגלים כ-25 כדורים בגודל של כ-5-4 ס"מ כל אחד. שמים את השומשום בצלחת גדולה או קערה שטוחה ומגלגלים את הכדורים בתוכו.
5. מניחים את הכדורים בתבנית גדולה מרופדת בנייר אפייה. אופים כ-45 דקות או עד שהכדורים מזהיבים. הופכים פעמיים בזמן האפייה לקבלת צבע אחיד.
6. בינתיים, מערבבים ביחד רוטב סויה ומירין בכלי קטן.
7. מסדרים את הכדורים על מגש עם כלי לרוטב התיבול (לא רצוי להגיש עם קיסמים כי הכדורים יתפרקו).
- בישול אורז מלא - מחממים כף שמן קנולה, בוטנים או שומשום בכבישה קרה (לא שמן שומשום כהה) ומטגנים בצל בינוני קצוץ עד שהוא מתרכך. מוסיפים 1/2 1 כוסות אורז מלא עגול שטוף וקצת פחות מ-3 כוסות מים, מכסים, מביאים לרתיחה ומבשלים עד שהמים נספגים. מניחים בצד ל- 5 דקות לפני שמורידים את המכסה. אם האורז עדיין קצת קשה, אפשר להוסיף עוד 2 כפות מים ולהמשיך לבשל עוד 8-5 דקות על אש קטנה. יצא קצת יותר מהכמות הדרושה? אפשר לנשנש בזמן שמכינים את הכדורים.
