עד שהמוות האכזרי יפריד בינינו

צפו בטריילר של "ספיידרמן 3"

סאם ריימי, במאי סדרת סרטי "ספיידרמן", נשוי זה ארבע עשרה שנה לג'יליאן גרין. יחד הם מגדלים לא פחות מחמישה ילדים. משפחה לתפארת. ריימי, כידוע, לא מיהר להתחתן ודחה את טקס החלפת הנדרים עד שמלאו לו 34. אותם ימים סימנו אירוע חשוב נוסף בחייו של היוצר המבריק: החלק השלישי והאחרון, לעת עתה, בסדרת "Evil Dead" (ובמחוזותינו, "מוות אכזרי"), שוגר לאקרנים בארה''ב לקול מצהלות המעריצים. האם מדובר בצירוף מקרים? לא אם תבחנו מחדש את גלגוליה של סדרת הפולחן שהחלה את דרכה ב-1981. כותב שורות אלה אף מוכן להשתעשע בהימור הבא: אם קיימת קלטת שמתעדת את עולמו הפנימי של ריימי שעה שהכומר משיא אותו לזוגתו העתידית, הרי שהיא תכיל דימויים זהים לאלו שמעטרים את סדרת סרטי האימה שלו.

זאת ועוד, אם תבחנו את טרילוגיית "מוות אכזרי" לצד סדרת "ספיידרמן" תגלו שאותו נושא - הפחד ממחויבות - ממשיך להעסיק אותו גם בשלהי העשור הראשון של המאה העשרים ואחת.

הגברים בוכים בלילה

קחו למשל את הפרק הראשון בסדרת "מוות אכזרי" שנעשה בתקציב זעום של 350 אלף דולר והצליח לעורר קריאות התפעלות אפילו מצידו של אשף האימה והמתח, סטיבן קינג. בבסיס זהו סיפורם של חמישה סטודנטים נופשים, שככל הנראה לא ראו סרט אימה מימיהם, הנכנסים לבקתה ומשחקים בפריטים שכמו מזמינים את המוות לדפוק על דלתם. להלן פריט א': "הנקרומוניקון", ובשפתנו, "ספר המתים" - עשוי מעור אדם וכתוב בדם. ופריט ב': סליל הקלטה ובו תרגום של פרופסור לפסוקים מתוך "ספר המתים" שדי באמירתם כדי לעורר את המתים. והם מתעוררים. וכשהמתים מתעוררים, ובכן, החיים יאלצו ללכת לישון מוקדם משחשבו. וזה המהלך הפשוט הזה שמאפשר לריימי לזנוח את הצורך בתסריט ולהתרכז במה שהוא יודע לעשות טוב מכולם. להשתמש במצלמה משל הייתה להטוטן בקרקס, להציע גווני דם חדשים (אפילו הירוק עובד עבורו) ולספק לגיבוריו שורות מחץ בלתי נשכחות.

את התשובה תמצאו בחיבור שעושה ריימי בין המחווה הרומנטית של גיבור הסרט, אש (אליל המסך, ברוס קמפבל) לבין מועד ההתקפה הראשון של אותם כוחות מרושעים. הנה כי כן, רגע לפני שרוחות היער האפלות קמות משנתן הנצחית ידידנו אש מחליט להעניק לחברתו שרשרת המסמנת את אהבתו הבוערת. "השרשרת הזו", מסננת עלמת החן, "לעולם לא תוסר מצווארי".

אבל, מי שמכיר מעט את פועלה של סדרת האימה יודע שריימי, נשים, והמילים "לעולם לא" או לחלופין "נצח" לא הולכים יד ביד. ואת הפחד מהמילים הללו הוא מבטא בשרשרת של אירועי דמים שפוקדת בעיקר את בנות המין היפה. יתרה מכך, בהעדרו של הסבר מניח דעת לגבי מקורן של הרוחות הרעות, ניתן לקרוא את כל ההתרחשות ב"מוות אכזרי" כפנטזיה גברית. פנטזיה פרברטית ומשולחת רסן ובה תמצאו אישה אחת הזוכה לטיפול שורש מעצי היער ואישה אחרת, חברתו של גיבור הסרט, שנפרדת מהשרשרת שעל צווארה כמו גם מצווארה.

במחוזות האימה של ריימי כל-כך קשה להיפטר מן האישה עד שיש צורך בביתור מלא. אלו מכם המעורים בתולדותיו של הז'אנר הממזרי מכל ודאי יודעים שאם יש מונח חדש ש"מוות אכזרי" תרם ללקסיקון הזוועתונים, הרי שהוא הבא: "full dismemberment". וזוהי בדיוק המשימה שהוטלה על כתפיו של אש שמחד מזיל דמעה ומאידך קוצר, תיקון: מנסר את חברתו ברינה. לשיטתו של ריימי, לא די במוות כדי להפריד בינינו, אנו זקוקים למוות אכזרי.

שימי ידך בידי, אני שלך ואת שלי

חזון הדמים זכה להצלחה מפתיעה וכעבור שש שנים ריימי זכה לעשות לו סרט המשך. וליתר דיוק, עיבוד מחודש, שכן בפתיחת הסרט אין שום אזכור לאירועי החלק הראשון. נהפוך הוא, אנו שוב פוגשים את אש וחברתו בדרכם לנופש בהרים. ובדיוק כמו בחלק הקודם, גם הפעם נעשות אותן טעויות – להלן "ספר המתים" וסלילי ההקלטה-ואותה מחווה רומנטית-מתן השרשרת - שוב מעוררת שאול. אלא שהפעם התקציב עמד כבר על שלושה וחצי מיליון דולר וריימי יכול היה להאריך את מסכת התעללויותיו באש ובזוגתו שתחיה, סליחה, שתמות.

ואם אתם חושבים שגם הפעם יהיה די בכריתת ראש, הרי שעד מהרה הראש המבותר יקום מקברו, יתחבר לפלג הגוף התחתון ויפצח במחול בלתי נשכח. אחר-כך ינחת הראש על רגליו המבועתות של אש וישלח את שיניו אל ידו. גיבורנו יאבק ארוכות בראש הנוגס ללמדנו עד כמה האהבה נושכת ורק כשהוא ישים את הראש במלחציים וינחית עליו את המסור החשמלי הוא יזכה לרגע של נחת מן השד הנשי המאיים. לפחות עד שידו הנגוסה – זכר לסימנים שנתנה בו חברתו - תבקש להתנקם ותייצר את אחד מרגעי הסלאפסטיק הגדולים ביותר בתולדותיה של האמנות השביעית. וכיצד נפטרים מיד ימין הנוקמת? ניחשתם נכון. מנסרים אותה ואז מחליפים אותה במסור.

שלטון האש

"Army of Darkness" (שנת 1992, תקציב משוער: 11 מיליון דולר) הוא השם שניתן לחלק השלישי בטרילוגיית המתים של ריימי ובו אנו מוצאים את הכוכב הקבוע ובעל הסנטר הקטלני, ברוס קמפבל, נלחם בצבא המתים בשנת 1300 לספירה. תחילה מתעורר חשש שמא גיבורנו הצונח מן השמיים בלוויית מכוניתו הצהובה והחבוטה לא ימצא את מקומו בחברה הישנה-חדשה. אבל לאחר שניים-שלושה ביצועים הכוללים את המסור, הבום סטיק וכלי הנשק הקטלני ביותר - שורות המחץ שלו, כולם משתכנעים. יש אש. יש אלוהים!

גיבורי על לא מתים, הם מתחלפים

ברמת ההפקה, דומה כי הפרק הראשון בכל אחת מהסדרות מהווה ניסוי כלים שבזכותו הבמאי ישיג מימון לחלק השני - שמרגיש יותר כמו עיבוד מחודש מדויק ומוצלח יותר - ולחלק השלישי שלעולם מתהדר בתקציב הגדול ביותר. ואין זה סוד ש"ספיידרמן 3" הוכתר לאחרונה כסרט היקר בכל הזמנים ותקציבו גדול פי 1000 מזה של "מוות אכזרי".

"ספיידרמן 3". הסרט היקר בכל הזמנים

ומה באשר לתכנים? גם כאן נדמה כי הכול נותר כשהיה. וזהו סאם ריימי עצמו שמבקש להדגיש בפתחו של החלק הראשון שסיפורו של ספיידרמן הוא איננו סיפורו של גיבור-על כי אם סיפור שעוסק בבחורה. שימו לב למילים בהם פותח פיטר פרקר (טובי מגווייר) את הסרט:

כיצד בכלל אפשר לאהוב מישהי לפני שמחבבים בנות? פיטר ככל הנראה מתכוון לתקופת החביון שלו. זו מסתיימת באותו ביקור מיתולוגי במוזיאון. שם, בדיוק כמו ב"מוות אכזרי", זוהי התעוררותו המינית של גיבור הסרט המכוון את עדשת המצלמה למושא אהבתו שמצניחה עליו את העכביש הנושך. למחרת בבוקר, פיטר מתעורר בגוף של גבר שרירי וידיו מלאות בנוזל לבן. ואין ספק שהשינוי שערך ריימי בעיבודו לקומיקס (נוזל הנמצא בגופו של הגיבור ולא במתקן שהוא נושא על ידיו) לא מותיר מקום רב לפרשנות ביחס למקורם האמיתי של הקורים. ואם ריימי כשל במשימתו הנה הקומיקאי, ג'ק בלאק, המעניק הסבר מלא לתופעה במערכון שיצר עבור פרסי ה-MTV.

ומכאן שאין זה גם פלא שב"ספיידרמן 2" הבמאי בוחר להציג את הדילמה של גיבור העל - לבחור בחיים שקטים עם מרי ג'יין או בקריירה נוצצת אך מלאת בדידות - על-ידי פגיעה בזמינותו של נוזל החיים הבוקע מידיו.

אל דאגה, בסוף תהיה זו מרי ג'יין שתבקש לנטוש את חתונתה ולקחת אחריות עבור שניהם. ככלות הכול, גם היא זוכרת את אותה נשיקה הפוכה, סמל לאותה תשוקה בלתי מושגת, ובשמה היא אף מוכנה לומר לו המילים הבאות:

"אני יודעת שאתה חושב שאנחנו לא יכולים להיות יחד. אבל אתה לא יכול לתת לי את הכבוד להחליט בעצמי? אני יודעת שיהיו סכנות אבל אני רוצה להתייצב מולך יחד איתך. זה לא הוגן שנחיה חיים חצויים. אני אוהבת אותך. אז הנה אני בפתח הדלת שלך. מאז ומעולם בפתח הדלת שלך. לא הגיע הזמן שמישהו יציל גם את החיים שלך?".

אפילוג: אודה לברוס קמפבל

ואולי מה שהכי נעים לגלות במעבר בין הטרילוגיות זה את המקום המיוחד שריימי מעניק לברוס קמפבל האגדי (כמה אגדי? ככה אגדי!) בטקס החניכה של גיבור העל החדש. בחלק הראשון של "ספיידרמן" קמפבל מגלם את דמותו של השופט בזירת ההיאבקות שמעניק לגיבורינו את שמו, "The Amazing Spiderman", ובכך מסמן את טקס העברת השרביט של גיבורי העל. גרובי!

ב"ספיידרמן 2" קמפבל חוזר לסורו, ומגלם את השומר בתיאטרון בו מרי ג'יין מציגה. כיאה לאיש שסימן את הפחד ממחויבות ב"מוות אכזרי", זהו קמפבל שמונע מספיידרמן המאחר להיכנס לערב הגדול שלה ובכך הוא גורם לו שוב לשבור את ליבה.

ומה ב"ספיידרמן 3"? כבר מהטריילר ניתן להבין שלטבעת הנישואין יש תפקיד מיוחד בפרק הנוכחי ואנו מרשים לעצמנו לנחש: באיזושהי דרך ריימי ידאג שאפילו ברוס קמפבל ייתן את ברכתו לצמד. שיהיה במזל!