אחרי 120 שנה: האם נחשפה זהות ג'ק המרטש?

סוף לתעלומה בת 120 שנה? היסטוריון דרום אפריקני סבור כי חשף את זהותו של הרוצח הסדרתי הנודע "ג'ק המרטש", שזרע אימה ברחובות לונדון בשלהי המאה ה-19. צ'רלס ואן-אונסלן טוען בספרו החדש כי פענח את הפרשה בעת שחקר דמות מפוקפקת - ויהודית - בהיסטוריה של דרום אפריקה.

ג'ק המרטש הוא הכינוי שהוענק לחשוד בשרשרת רציחות בלתי מפוענחות, שהתרחשו בלונדון בין השנים 1891-1888. על פי הסברה הרווחת, רוצח אחד היה אחראי לרציחתן של 11 נשים, מרבית פרוצות, שגופותיהן נמצאו מבותרות בשכונות עוני באזור וייטצ'אפל במזרח העיר.

ספרו של ואן-אונסלן, "עולמו של ג'וזף סילבר: סחטן ופסיכופת", יצא לאור בחודש שעבר, בתום 20 שנים שבהן חקר את חייו של האיש. הספר עוסק בסילבר, יהודי ממוצא פולני, שפעל בדרום אפריקה באותה התקופה ושנודע בכינוי "מלך הסרסורים" בשל היותו עבריין אלים במיוחד.

סביב דמותו של ג'ק המרטש התפתח מיתוס שהביא להופעתם של מותחנים, יצירות ספרות וסרטי קולנוע רבים, והוא נחשב למבשר ולאב טיפוס של דמות הרוצח הסדרתי. הכינוי ניתן לו הודות לחתימה בשם זה שהופיעה על כמה מן המכתבים בהם הוצפו הסקוטלנד יארד, מטה המשטרה המטרופולינית של לונדון, ומערכות העיתונים, אשר נשלחו על ידי אנשים שטענו כי הם הרוצחים.

לדברי וא-אונסלן, סילבר מתאים לפרופיל הפסיכולוגי של המרטש, ואף בילה באזור וייטצ'אפל בזמן שאירעו הרציחות. אחת הראיות להימצאותו של סילבר בלונדון באותה התקופה היא הולדת בתו.

סילבר היה הבעלים של בית בושת ועבד כסרסור. כך הכיר פרוצות רבות בשכונות העוני של לונדון. בראשית שנות ה-90 של המאה ה-19 נשלח לכלא - באותו הזמן שנפסקו הרציחות - ולאחר שחרורו ב-1898 היגר לדרום אפריקה. ביוהנסבורג הוא הקים כמה בתי קפה, חנויות טבק ובתי בושת.

אחת הסיבות שעשויות לרמוז על היותו הרוצח הסדרתי הידוע לשמצה היא מנהגו של סילבר לשלוח מכתבים בוטים לעיתונים תחת אינספור שמות בדויים. גם ג'ק המרטש נהג לשלוח מכתבים לעיתונים שנועדו להתגרות במשטרה.  

ואן-אונסלן סיפר כי תחילה היסס לפרסם את ממצאיו: "זו היתה דילמה קשה. פרסום מסקנותיי בנוגע לג'ק המרטש היה מעורר תשומת לב בספר, אך לא מהסיבות הנכונות".