0% ייסורי מצפון: יום בינלאומי ללא דיאטה בת"א

היום הבינלאומי ללא דיאטה מצוין משנת 1992, תחילה בבריטניה ובהמשך גם בארצות-הברית ובמדינות מערביות נוספות. הוא הוכרז על-ידי מארי אוונס-יאנג הבריטית, בעקבות התאבדותה של נערה שלא יכלה לסבול את היותה שמנה. מידת מכנסיה, אגב, היתה 42. "אין לנו שום דבר נגד רזון, דיאטה או אורח חיים בריא", מצהירות חברות הפורום, המונה מאות משתתפות פעילות שבין היתר הפיקו לוח

שנה בכיכובן, ולצדן לא מעט משתתפים. "אנחנו מתנגדים לשנאה העצמית המתלווה למחשבה שאינך נראה כמו הדוגמן או הדוגמנית השדופה בפרסומות, וכי כל עוד לא תיראה כמותם אינך ראוי לאהבה והצלחה".  

לדברי עופר איתן, ממנהלי הפורום, "בשנים האחרונות הגדרת המשקל ה'תקין' הצטמצמה, בעיקר בהשפעת הפרסומות הבלתי-אפשריות ונפלאות הפוטושופ, והתוצאה המדאיגה היא שכל נערה שיש לה קילו או שניים עודפים בטוחה שהיא שמנה ומכוערת", הוא מתקומם. "גם ההורים נסחפים בזרם, והערות מכאיבות לילדים במקום חינוך נכון לתזונה ולאהבה עצמית גורמים למצבים של רזון קיצוניים, הרעבה ושנאה עצמית".  

"הפחד מהשמנה הפך למגפה בקנה מידה ארצי, ומחקרים חדשים ואזוטריים מתפרסמים חדשות לבקרים וקובעים כי השמנים חולים/טיפשים/גרועים במיטה", אומרת אחת ממנהלות הפורום. "בקרוב", היא מחייכת, "יפרסמו מחקר לפיו השמנים תופסים יותר מקום או שוקלים יותר. להם, ולכל מי שמתעקש להסביר שאם נרד במשקל חיינו ישתנו, יש לנו רק דבר אחד להגיד: אין לנו שום התנגדות לרזון אלא לשטיפת המוח המלווה את תעשיית הדיאטות שמגלגלת מיליארדי דולרים מדי שנה. אנשים צריכים ללמוד לאהוב את עצמם גם אם מספר הקילוגרמים מפרידים שלדעתם בינם ובין האושר".