פרשנות: אסור לצפות בפדופיליה במחשב

בעקבות חקירה חובקת עולם, פשטה החודש המשטרה הבריטית על רשת פדופילים שפעלה באינטרנט, שכללה למעלה מ-700 חברים וניצלה יותר מ-30 ילדים. מדובר בצעד האחרון משורה של מהלכים המתבצעים ברחבי העולם נגד תופעת הפדופיליה.

למרות הגישה הליברלית יחסית הנהוגה בארצות הברית היום, לאחרונה החלו השמרנים להפעיל לחץ כבד, אשר גרם למפנה והמדינה החלה לנקוט בצעדים כנגד תעשיית הפדופיליה הענפה ברחבי ארה"ב. רק לאחרונה פורסם כי באוסטריה נחשפה רשת ענק של פדופילים מכל העולם, שהכילה כ-2,360 פדופילים מ-77 מדינות, רובם מארה"ב וגרמניה.

המצב הפך לחמור כל כך, עד שגורמים בממשלת אנגליה מקדמים כיום חוק לרישום פרטי התקשרות של פדופילים במטרה למנוע ולהקשות על התנהלותם של הפדופילים באינטרנט. ניכר גם כי פעילות האכיפה התגברה כאשר הפדופילים אינם שוקטים על שמריהם ואתרי פורנוגרפיה לפדופילים מציעים שיטה חדשה בכדי להתחמק מתביעות.

בארצות הברית פדופיל מפלורידה נידון ל-250 חודשי מאסר בפועל, בגין עבירות פדופיליה. המורשע, גארי אוונס מפלורידה, נעצר לאחר שארגן טיולי סקס למבוגרים. התוכנית הייתה נסיעה להונדורס וקוסטה ריקה לשם בילוי מיני עם קטינות. לאחר שנעצר ונערך חיפוש בביתו, נוספו לכתב האישום סעיפים של החזקת והפצת חומר פורנוגרפי המערב קטינים.

הפדופיל נעצר לאחר שיצר קשר עם אתר אינטרנט אשר פרסם את הטיולים האלו והציע למפעיליו לקחת חלק בהפצת ומכירת הטיולים. הבעיה היחידה בתכנית הזו הייתה שהפדופיל לא ידע, כי מאחורי האתר נמצאים חוקרי ה-FBI, אשר הציבו מלכודת לפדופילים שכמותו.

יד קשה נגד הפדופילים

מנכ"ל לשעבר של חברת דפוס פיננסית נידון ל- 15 חודשי מאסר בפועל וקנס של 50,000 דולרים על החזקת חומרים פרונוגרפיים של ילדים ומחיקת אלפי קבצי מחשב שביצע כשנודע לו כי מתנהלת חקירה נגדו. רוברט ג'ונסון בן ה-61, הוריד את התמונות הפורנוגרפיות למחשב של החברה כשהיה מנכ"ל חברת Bowne & Co.

הוא טען כי הוא אינו אשם בהחזקת לפחות שתי תמונות פורנוגרפיה של ילדים באוגוסט. ג'ונסון הודה בשימוש בתוכנה למחיקת תוכן הדיסק הקשיח שלו במחשב החברה. בכתב ההגנה הוא טען כי הלחץ שנגרם לו מעבודתו כמנכ"ל החברה גרם לו לדיכאון חמור. עונש דומה קיבל אסטרו פיזיקאי בן 33 מאוניברסיטת לנסבריג' שבאנגליה, שנידון ל- 15 חודשי מאסר בפועל לאחר שנתפס מצלם תמונה מגונה של קטינה.

אחריות ספקי האינטרנט

מאידך, ככל שנוגע לאחריות ספקי שירותי אינטרנט בארצות הברית, נראה כי הרשות השופטת מספקת חסינות לספקים. במסגרת תביעה נגד אדם בשם Bates ו-Yahoo, נטען כי ספק שירותי האינטרנט אחסן קבצים לא חוקיים המכילים פורנוגרפיית ילדים, וידע על האחסון של הקבצים הללו בקבוצה מקוונת מסוימת (פורום).

בעוד ש-Bates נאסר בגלל מעורבותו כמנהל הפורום הנדון, התביעה טענה כי ספק שירותי האינטרנט נושא באחריות תחת מגוון נימוקים משפטיים, כולל רשלנות, חדירה לפרטיות ועוד. התביעה גם טענה כי התוכן המקוון הפוגע מפר את החוק הפלילי נגד פורנוגרפיית ילדים.

Yahoo הגישה בקשה למחיקתה מהתביעה בטענה כי היא זכאית לחסינות תחת סעיף 230 של חוק Communications Decency Act, בקשר לתוכן המסופק על ידי גורם אחר. השופט הפדראלי שדן במקרה בטקסס, הסכים עם הטענה.

זו החלטה חשובה מאחר וזו הפעם הראשונה שבית משפט מאשר שסעיף 230, לגבי חסינות ספק אינטרנט, חל גם במקרה של תביעה אזרחית פרטית, גם אם התביעה מבוססת על מעשים פליליים. בנאום שנשא סנטור רפובליקני מאריזונה, טען הסנטור כי התקדמות הטכנולוגיה הקלה על הגישה וכפועל יוצא גם על התשוקה לפורנוגרפיית ילדים.

הסנטור הגיש הצעת חוק, הנקראת "החוק למען עצירת הניצול המקוון של ילדינו" ולפיה ידרשו אתרי אינטרנט לדווח על פעילויות לא חוקיות למרכז הלאומי לילדים מנוצלים ונעדרים, שיעביר את הדיווח לסוכנות אכיפת החוק הרלוונטית.

לא הפעם הראשונה

זו אינה הפעם הראשונה בה נעשה שימוש באינטרנט ככלי לחשיפת פדופילים באמצעות מאגר מידע ופיקוח. בנובמבר, 2006 הושק אתר "המבוקשים ביותר", אשר באחד מעמודיו מופיעים שמות ותמונות של פדופילים מבוקשים, אשר לא צייתו להסדר שקיים עם המשטרה, הסדר שבמסגרתו עברייני מין נדרשים ליידע את המשטרה על מקום הימצאותם.

כל הפדופילים שמפורסמים באתר הם עבריינים, שהורשעו בעבירות מין בילדים וסיימו לרצות את עונשם. על עבריינים ספציפיים אלה החובה לעדכן את פרטיהם ב"רשימת עברייני המין" בהתאם לחוק Sexual Offences Act 2003. אי עמידה בחובה זו מהווה עבירה בפני עצמה.

בארצות הברית, מידע על עברייני מין פתוח לציבור כבר משנת 1996, ולאחרונה אף הוקם אתר www.familywatchdog.us המספק מידע מקוון על כל עבריין מין שנתפס והורשע. ואם לא די בכך, הודות לקבלת הצעת חוק במדינת קליפורניה, ארה"ב, שעברה בקלות רבה וברוב גדול, לוויינים יעקבו בקרוב אחר אלפי עברייני מין אשר יוצמד להם מכשיר GPS, אלא אם כן יסירו את המכשיר.

טובת הציבור מול הפרטיות

מהדוגמאות הללו ניכר כי לפחות שתיים מן המדינות הנאורות והמתקדמות בעולם חרטו על דגלן לבער את נגע עבירות המין בכלל והפדופיליה בפרט, באמצעות הקמת מאגרי מידע, פיקוח צמוד ואף נקיטת פעולות מנע. באותן המדינות קיימת חקיקה ענפה הנוגעת לפרטיותו היחסית של אדם ובכל זאת, חשבו המחוקקים כי במקרה זה יש להתעלם מפרטיותו של אדם והעדיפו לאפשר לכלל הציבור להישמר לנפשו.

לגישה זו יתרונות וחסרונות. מצד אחד, חשיפת פרטיהם של עברייני מין, מעקב שוטף אחר מעשיהם והגבלת צעדיהם, תאפשר לכלל הציבור להישמר מפניהם באופן יעיל יותר מאשר במקרה בו לא היו ננקטים אמצעים שכאלה. מצד שני, לחשיפת מידע שכזה השלכות משפטיות וחברתיות לא פשוטות כלל וכלל.

הרי מספיק שאדם יסטה מן הנורמות המקובלות ולו סטייה קטנה ביותר. באם ימצא שסטייה זו עונה על הגדרות החוק במדינה הרלוונטית כעבריינות מין או פדופיליה, אות הקין הציבורי שיוצמד לאותו אדם לא יאפשר לו לעולם לחזור למוטב ולהשתקם. אם הרציונאל מאחורי סימונו של עבריין המין נועד לאפשר לציבור להיזהר ממנו, מדוע לא ממשיכים ברציונל זה על מנת להקים מאגרי מידע ציבוריים של גנבים, רוצחים ומכי נשים?

אין חולק כי יש לעקור מן השורש את נגע עבירות המין והפדופיליה, ביד של ברזל, באופן נחוש, תוך שילוב כוחות ומאמצים בינלאומיים ויפה שעה אחת קודם. יחד עם זאת, למרות האינסטינקט הראשוני לתפוס את אותם עבריינים ולעשות בהם שמות, יש לזכור כי קיים שוני בין מקרה למקרה, שאינו מאפשר התייחסות זהה וכן שכשם שמניעת פשיעה הינה חלק מן האינטרס הציבורי, כך גם מתן אפשרות שיקום לאלה הסוטים מן הנורמה מהווה אינטרס ציבורי.

אין זה המקום לפרט את המחקרים, הועדות והדיונים שנערכו בגין סוגיה זו, אך ניכר כי היתרונות שבחשיפת פדופילים לידיעת כלל הציבור והפיקוח עליהם, גוברים על זכותם של עברייני המין והפדופילים לפרטיות.

יחד עם זאת, אין בכך לומר כי בכל מקרה יש למהר ולפרסם פרטיו של אדם או להשאירם לנצח במאגרים. הטריגר לפרסום, כמות ותוכן המידע שיפורסם וכמובן פרק הזמן, חייבים להיות תלויים בנסיבות כל מקרה ומקרה, כמו למשל באופן שההתייחסות לאדם שהורשע בכך שהחזיק מידע פדופילי במחשבו לא תהיה זהה לאדם שהורשע בביצוע מעשים מגונים בילד או אף גרוע מכך.

ומה בישראל?

הרשות האוכפת פועלת במשנה מרץ, כפי שניתן לראות מפרסומים שונים בתקופה האחרונה. חוקרי מפלג עבירות מחשב ביחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה, ערכו חיפוש בארבעה בתים של ישראלים.

עם תום חקירה סמויה ובסיום החיפוש, עוכבו לחקירה שישה חשודים בהחזקת חומרי מחשב בעלי תוכן פדופילי, אותו הורידו על פי החשד באינטרנט. הפעילות בוצעה במסגרת מבצע בינלאומי מתואם עם רשויות אכיפה בחו"ל.

בחיפוש נתפסו חומרים רבים, כולל מחשבים ופריטים נוספים הקשורים לביצוע העבירות המיוחסות לחשודים. החקירה החלה בחו"ל לפני כמה חודשים ובמהלכה נאסף חומר נגד מאות חשודים מרחבי העולם וביניהם גם הישראלים, הקשורים לאתרי פדופיליה שונים, המכילים תמונות וקבצים עם תכנים פדופילים קשים.

לאחרונה ניתנו גם שני פסקי דין הנוגעים לפדופיליה ברשת האינטרנט, דבר המלמד כי המשטרה והפרקליטות החליטו לשים קץ לאווירת המערב הפרוע המתחוללת ברשת האינטרנט הישראלית והעולמית.

בשני המקרים אשר נדונו בבתי המשפט בישראל - המדינה נ' מיל בבית משפט השלום בתל אביב והמדינה נ' פוקסמן בבית משפט השלום בפתח תקווה, עלתה הסוגיה ובתי המשפט קבעו כי החזקה של חומר המכיל פדופיליה כלשהו הוא אסור על פי ס' 214 לחוק העונשין והוסיפו את דעתם כי אף צפייה הינה אסורה, בשל הדרישה שהיא יוצרת לתחום זה בתעשיית הפורנוגרפיה.

לאחרונה נעצרו שני תושבי ת"א בחשד להחזקת חומר פדופיליה במחשב. אחד הנאשמים החזיק למעלה מ-12 סרטונים במחשב המתעדים מעשי תועבה כלפי קטינים. מנכ"ל המועצה לשלום הילד, יצחק קדמן, הזהיר אז: מי שמחזיק בביתו חומרים כאלה עשוי לבצע עבירות מין בקטינים.

*זכרו כי כל מקרה לגופו, ובעת הצורך מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בתחום הרלוונטי. מידע נוסף הנוגע לנושא מאמר זה לרבות עסקי דין, מאמרים, חדשות, קישורים והצטרפות לרשימת דיוור, ניתן למצוא באתר דיני רשת .

פורסם בגיליון מרץ-אפריל של "זמן דיגיטלי", מגזין ברזולוציה גבוהה. לחצו כאן לרכישת מנוי במחיר היכרות.