יפן: מדענים הצליחו לאחסן מידע על בקטריות

מדענים ביפן הצליחו לאחסן מידע דיגיטלי על גבי בקטריות, באמצעות שינויים גנטיים בקוד ה-DNA שלהן. ארבע האותיות המייצגות את קוד ה-DNA של יצורים חיים דומה מאוד למידע דיגיטלי. שילובים שונים של האותיות הללו יכולים לייצג אותיות וסמלים מיוחדים, ולמעשה ליצור כך שפה הדומה לשפת מחשב, וליצור קבצים דומים לאלה שאנחנו מכירים מהמחשב – של תמונות, טקסטים וסרטים.

הצוות של פרופסור מאסארו טומיטה מאוניברסיטת טוקיו הצליח לאחסן על גבי בקטריה את הנוסחה המפורסמת של איינשטיין, E=MC2, ואת המספר 1905 – השנה בה איינשטיין פרסם את תורת היחסות.

DNA שורד מיליוני שנים

בעוד דיו יכול לדהות, ומחשבים עלולים לקרוס, מידע על בקטריה יכול להישמר כל עוד הזן שלהן שורד. ישנה אף אפשרות שהמידע ישמר מיליוני שנים, אומר טומיטה.

קוד גנטי הוא כה גדול ומורכב כך שמידע רב,  לדוגמא מחזה של שייקספיר, יכול להיות מאוחסן בתוך הגן, בלי שהדבר ישפיע כלל על מראהו של היצור החי או על המאפיינים האחרים שלו. עם זאת, מוטציות גנטיות עשויות להרוס את המידע.

טומיטה אמר כי המידע מאוחסן בארבעה אתרים שונים בבקטריה, כדי לשמור על שלומותו, אך קטסומי דוי, מרצה באוניברסיטת קיושו ומומחה לבקטריות ספקן בעניין. "יתכן ונזדקק ליותר זמן בשביל ליישם את זה בצורה פרקטית, אבל אני אוהב את הרעיון", הוא אומר.

לשמור את המידע לחייזרים

על מנת להוציא את המידע מהבקטריה, כמו את הנוסחה של איינשטיין, יש לפענח את הקוד הגנטי. אך טומיטה הוא מסוג המדענים המאמינים כי יצורים מהחלל החיצון עשויים להיתקל במידע הזה בעתיד, ובגלל בינתם המתקדמת, יהיה זה טבעי שהם ינסו לפענח את המידע מתוך הבקטריות.

"אנשים רבים מעולם לא חשבו על אחסון מידע למשך אלפי שנים", אומר טומיטה, "זה אולי נשמע כמו חלום, אבל אנחנו חושבים בטווח של מאות מיליוני שנים".