שתף קטע נבחר

הלומי קרב עתרו: די לעקוב אחרינו

משרד הביטחון הכיר בנכי פוסט-טראומה כנכי צה"ל, ואולם מיד אחר-כך שלח אחריהם חוקרים מצוידים במצלמות כדי לבדוק את אמינותם, והוריד להם את אחוזי הנכות. העמותה לקידום נפגעי תגובות קרב עתרה לבג"ץ וביקשה להימנע מלהפעיל מעקבים סמויים

העמותה לקידום נפגעי תגובות קרב עתרה הבוקר (יום א') לבג"ץ נגד שר הביטחון והאגף לשיקום הנכים במשרד הביטחון ובה ביקשה כי בית הדין יורה למשרד הביטחון להימנע מלהפעיל מעקבים סמויים כלפי נכי צה"ל המוגדרים כנפגעי הלם קרב (p.t.s.d) לאחר שנקבעה נכותם, למעט מקרים חריגים שייקבעו.

 

"משרד הביטחון מעביר את נכי הפוסט-טראומה מסכת עינויים ארוכה עד שהוא מכיר בהם כנכי צה"ל", אמר ל-ynet עו"ד שלמה ציפורי, שהגיש את העתירה עם עו"ד שלמה רכבי. "נחשפנו לכמה מקרים שבהם לאחר שמשרד הביטחון הכיר בנכי הפוסט-טראומה כנכי צה"ל, הוא שלח אחריהם חוקרים מצוידים במצלמות כדי לבדוק את אמינותם, ולאחר מכן הוריד להם את אחוזי הנכות. למעקבים הללו יש השלכות שמשרד הביטחון לא לוקח בחשבון".

 

לטענת מומחים בתחום, שיטת המעקבים שמפעיל משרד הביטחון גוררת במקרים רבים החמרה בסיוטים ובפחדים שמהם סובלים הנכים, כתוצאה מהחוויות הקשות שעברו כשהיו נתונים בסכנת חיים ומסביבם פצועים. הנכים חשים שעוקבים אחריהם שנים לאחר שהוכרו כבר על ידי משרד הביטחון. "בעדשות המצלמה לא ניתן לראות את חלומותיו של אדם, את מחשבותיו ואת חוסר יכולתו לתפקד בחדר המיטות כתוצאה מהחוויות שעבר", אמר עו"ד ציפורי. "השימוש במדיניות המעקבים מחריף את חוסר האמון של הנכים כלפי מערכת הביטחון ובכלל".

 

מעקבים שיטתיים 

בעתירה טוענים עורכי הדין כי בשימוש בשיטת המעקבים נגרם נזק לנכים ובכך הוא חורג ממטרתו המוצהרת של אגף השיקום - לעסוק בשיקומם של נכי צה"ל, ולא בהעצמת נכותם. עוד נטען בעתירה כי ממקרים רבים שהובאו לידיעת העמותה עולה כי השימוש שעושה משרד הביטחון במעקבים כנגד נכים מוּכּרים הינו מגמתי, ומופעל לא אחת כנגד הנכים שגורמים שונים באגף השיקום תופסים אותם כמי שמתעקשים יתר על המידה בעניין מיצוי זכויותיהם.

 

"הפעלת החקירות הפרטיות חמורה בעיני מאוד, מכיוון שהמידע הרפואי הסודי של נכי צה"ל מגיע לידי חוקרים פרטיים שלא קיבלו אישור מהנכה לצפות בו", הוסיף יו"ר העמותה, אל"מ (מיל') אורי סגל. "מי שמבצע את החקירות מנסה להשביע את רצון אדונו, משרד הביטחון, ולמצוא הוכחות כביכול שהנכה לא אמר את האמת".

 

עו"ד ציפורי אמר כי הוא מודע לכך שלעתים מוגשות תביעות גם על ידי מתחזים. "כדי לאתרם, אפשר לשפר את הליכי האבחון או לשלוח נכים שהתעורר כלפיהם חשד סביר לבדיקות חוזרות במרכזי ההערכה. לא יתכן כי בשל מספר מועט של מתחזים, משרד הביטחון יגרום סבל ונזקים לנכים רבים".

 

העמותה לקידום נפגעי תגובות קרב טוענת עוד כי שימוש בטכניקת המעקבים צריך להיעשות במשורה, ורק באותם מקרים שבהם קיים מידע אמין כי נכותו של הנכה - או המצב הרפואי שהציג - אינו אמין ונוגד את המצב לאשורו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"המידע הסודי עובר ללא אישור". סגל
צילום: זאב רמיאל
מומלצים