גבריאל גרסיה מרקס חוזר הביתה

זוכה פרס נובל לספרות, גבריאל גרסיה מרקס, חזר ביום רביעי, לראשונה מזה 25 שנה, לעיירת הולדתו, שממנה שאב השראה לרבים מספריו.

                                                                              (צילומים: איי.פי) 

אלפי אנשים גדשו את רחובות העיירה כדי לקבל את פני גדול סופרי אמריקה הלטינית בקריאות ומחיאות כפיים לאיש שהם מכנים בחיבה גאבו.

בני משפחתו של גרסיה מרקס, להקה של זמרים ושר התרבות של קולומביה הצטרפו לנסיעה שיצאה מהעיר סנטה מרתה, לחופי הים הקריבי. תלמידים האוחזים בלונים צהובים, המסמלים את הפרפרים הצהובים שמופיעים בכתביו, קבלו את פניו.

לבוש בגדים לבנים ללא רבב, יצא גרסיה מרקס מהרכבת לקול קריאות "יחי גאבו!", ו-"גאבו, ברוך שובך הביתה!" וכמו פוליטקאי במסע בחירות, גרסיה מרקס העניק חתימות, הצטלם עם המעריצים ולחץ את ידם של האלפים שמתינו לבואו בשמש הקופחת והלחות העצבנית.

"זה לא היה טוב כמו שציפיתי, אבל זה היה בסדר", אמר גרסיה מרקס לכתב רויטרס באירוניה, לגבי שיבתו הביתה."אנחנו אוהבים אותו, אנחנו רוצים לגעת בו, הוא משלנו", אמר אחד האנשים בקהל כשהסופר עלה לרכב מוקף בשומרי ראש וחיילים.

הפעם האחרונה שבה ביקר הסופר בעיירת הולדתו היתה ב-1983, שנה לאחר שזכה בפרס נובל לספרות. באוטוביוגרפיה שפירסם ב-2002, "לחיות כדי לספר", תיאר גרסיה מרקס כיצד ביקור שערך עם אימו בעיירה בשנות ה-50, כשהיה רק עיתונאי מתחיל, גרם לו להפוך לסופר.

"מאה שנים של בדידות", ספרו הראשון והידוע ביותר, מתרחש במקום הנקרא מקונדו,כפר קטן ודמיוני הדומה במידה רבה לארקאטאקה, עם בתים קטנים ופסגות הרים מושלגות ברקע. בשנה שעברה הצביעו התושבים בעד שינוי שמה של העיירה לארקאטאקה-מקונדו במשאל מיוחד שנערך במקום, אולם ההחלטה בוטלה עקב אחוז גבוה של נעדרים בהצבעה.