תורת הסטייל בשלושה שלבים

אז ככה, במישור התיאורטי, ההכנה מבחינת מחלקת ההלבשה, איפור ושיער לתקופת הצילומים מתחלקת לשלושה שלבים עיקריים:

1. קבלת הפרקים לביצוע ברייקדאון ראשוני - השלב הראשון והבתולי ביותר שבו אנו מפרקים את התסריט לגורמים (פרקים, סצנות, דמויות) ודולים את כל האינפורמציה הרלוונטית להלבשה.

2. קבלת קולשיט שבועי - השלב השני, סימון והדגשה לכל הדרישות המיוחדות להלבשה- לדוגמה, אם משהו או מישהי צריכים להצטלם במגבת.

3. קבלת קולשיט יומי - השלב השלישי, החשוב ביותר ומכאן גם הכי דקדקני ומעמיק: הקולשיט היומי, התנ"ך של יום המחרת - פירוט הסצנות המצטלמות למחר, שאותן אנו מעבדים מבחינת לבוש, לוק ואקססורי, מפרקים לגורמים הכי קטנים עד שיוצאים עם הרכבת לו"ז הלבשה מדוקדק - כי אין כזה דבר לא להיות מוכנים. בעזרת הפירוק היומי ניתן להרכיב את האאוטפיטים בדיוק מירבי וכרונולוגי אשר תורם להתנהלות שוטפת תקינה במהלכו של יום צילום.

לצד החלק התיאורטי של היום, ההכנה ליום המחרת והתבוננות לעתיד (שבוע הצילומים הבא) נמצא קבוע סטנד הבגדים בחדר ההלבשה, קודש הקודשים, עליו נחים בשלווה כל האאוטפיטים בפועל ומסודרים כרונולוגית לפי סדר היום ורצף הסצנות לכל דמות ודמות. את האאוטפיטים עצמם אנו יוצרות מקומבינציות של בגדים הנמצאים בחדר.

לא מחסירים שום פרט

וכך מתחיל לו יום הצילום. שחקנים נכנסים ויוצאים מחדר ההלבשה, עם האאוטפיטים המתאימים לפי סדר הצילומים. היה ויש סצנה המצריכה החלפה - הקומנדו הימי ילד לעומת מחלקת ההלבשה שנכנסת לכוננות שיא, מגייסת אליה את כל חברי החדר לפעילות מוגברת ולאחר מספר דקות בודדות משגרת בהצלחה את השחקנים באאוטפיטים החדשים אל סט הצילומים ואל הסצנה הבאה. לחוץ, אבל יוצא תמיד אל הפועל האמת תוך כמה דקות.

במצב הרגיל, כלומר, תהליך ההלבשה עצמו, אנו מלווים את השחקן במהלך לבישת האאוטפיט ומוודאים שאכן הוא לובש את הכל בצורה הנכונה ולא מחסיר שום פרט שאמור להיות בהופעתו מהבגד ועד התכשיט בהתאם לסצנה המצטלמת באולפן. וכך, לאחר שהשחקנים הולבשו ועלו אל סט הצילומים, העבודה אינה נגמרה, כי צריך לפקח על הנעשה בסט, כלומר, לוודא באופן עקבי שהשחקנים נראים במיטבם ושברגע שהמצלמות נדלקות והבמאי צועק: "אקשן" השחקנים יהיו במצב מושלם, מסודר בדיוק כמו שיצאו מהחדר עם התלבושת בפעם הראשונה, ללא שום תלתל סורר, אודם שטיפה נמרח, קמט בחצאית או גרב לא נכונה.

וחוץ מכל זה, במהלך היום כולו ישנו הניהול הלוגיסטי, טכני של שמירת מצב הצבירה: "סדר בחדר" באופן שוטף שבלעדיו, אלוהים ישמור. כל בגד שנמצא בחדר צריך להספיק לכל תקופת הצילומים ולתת תפוקה מירבית ככל שניתן כשהוא במצבו האופטימלי - נקי, אסתטי ושלם על כל חלקיו. לכן, כל שחקן שיורד מהסט מבצע "הזדכות" על כל הציוד שנמצא על גופו וברשותו במהלך הסצנה - את הבגדים אנו מחזירים אל הארון הפרטי של כל שחקן והכל חוזר חלילה.

ולמה זה כל כך חשוב?

כי צילומי טלנובלה הם רוחביים, כלומר לא מצטלמים בסדר הכרונולוגי של "זמן הדמויות" אלא בדרך שנוח ונקבע על ידי ההפקה. יש את עניין ה- continuity - לפעמים ההמשך לסצנה יצולם כמה ימים אחרי ולכן יש לדאוג שהכל יוחזר למקומו בשלום ודבר לא יחסר כי השחקן יצטרך בעתיד ללבוש את אותה הופעה בדיוק שוב...