משטח משטח שעל הקיר

פרויקט חדש של חברת מיקרוסופט, surface computing, הוא מחשב בצורת משטח, עליו ניתן במקביל להציג ולעבד גרפית תמונות, מפות, וידיאו וטקסט. ההפעלה והעיבוד אף הם מקביליים באמצעות מגע הידיים של אלה הנמצאים סביב למשטח.

המחשב מזהה ומתחבר אוטומטית ואלחוטית למכשירים כמו: טלפון סלולרי, מצלמות דיגיטאליות, מחשבים ניידים ועוד. המשטח הופך לזירת התרחשויות וחילופי מידע שנצבר במקביל על ידי משתמשים רבים. המטרה הסופית היא להפוך את המשטח לחלק אינטגרלי של כל בית, בצורת שולחן המטבח, דלת המקרר, מסך הטלוויזיה, קיר של חדר או חלון. משטחים אלה דוחסים את המרחב הממשי התלת ממדי לכדי ממברנה אינטראקטיבית. ייצוג העולם הופך לזרם מידע המשתנה תוך נגיעת קצות האצבעות של הצופים.

מה נשקף מהמשטח הממוחשב? דוגמה לכך הוא פרויקט אחר של מיקרוסופט, בשם MyLifeBits, שנערך בשלוש השנים האחרונות. החוקר ואיש המחשבים גורדון בל דוגם את פעילויותיו היום-יומיות הכוללות קריאת מאמרים, ספרים, גלויות, תקליטורים, מכתבים, תזכורות, כתבי עת ודוא"ל, וכן צפיה בתצלומים, תמונות, מצגות, וידאו ביתי, טלוויזיה סרטים למיניהם ועוד.

בנוסף, כל הקשת מקש במקלדת, שיחות הטלפון, התכתבויות ה-SMS ותוכניות הרדיו להן האזין נשמרות. התיעוד נעשה באמצעות מצלמה דיגיטלית אותה הוא נושא על גופו. המידע שנאגר במהלך הפרויקט ניתן לאיחזור מיידי, כך  שהפרויקט משמש כהרחבת זיכרון אולטימטיבית של בל. חייו הפכו למיתיים ואינטגרליים, שמופיעים כמידע בקצות האצבעות על פני המשטחים הממוחשבים ברחבי העולם.

החזון הופך למציאות עם ירידה מתמדת במחירי הזיכרון האלקטרוני. בשנת 1992, דיסק קשיח בנפח של ג'יגה-בייט עלה כ-1000 דולר, אך כיום נפח דיסק של 1 טרה (1024 ג'יגה) עולה כ-300 דולר, ובתוך כעשור ירד לדולרים בודדים.

בטרה-ביט אחד ניתן לאחסן כאלף סטים של אנציקלופדית בריטניקה, או כל צליל אותו נשמע, וכל מילה אותה נאמר במשך חיינו. כמו כן, ניתן לאחסן בנפח זה תמונות, בקצב של תמונה אחת בכל שלש דקות. כך, בתוך 10-20 שנה, יתאפשר תיעוד בווידיאו ואחסון בזיכרון של כל מה שחווינו בחיינו.

כולנו מייצרים מידע דיגיטאלי ובכך הופכים לשותפים בפרויקטים surface computing ו-MyLifeBits, ביכולתנו ליצור ולשלוף מיידית כל מידע, ובאופן זה "להיזכר" למעשה בצורה אסוציאטיבית בחוויותיהם של אחרים. מה שהיה מדע בדיוני הופך למציאות.

המשורר פול ולרי כתב ב- 1928: "כשם שמים , גז וחשמל מגיעים ממרחקים לביתנו כמענה לדרישה של סיפוק צרכים במינימום מאמץ, כך גם נחזה בעתיד בדימויים ונאזין לקולות, שיופיעו ויועלמו לפנינו בתנועת יד פשוטה". המשטח הממוחשב ישנה את פני המציאות של המביט והניבט בהתאם לכל משאלה. המביט יצפה בממברנה ממוחשבת שתשקף את תודעתו, תוך ניתוק בינו לעולם הממשי.

ניג'ל קולדר מתאר בספרו, "היקום על-פי איינשטיין" (הוצאת מודן, עמ' 109), תופעה דומה, כאשר אסטרונאוט שיטוס בחללית במהירויות האור, ייצור בשובלו חור שחור, שיסתיר למעשה את המרחב הממשי. הדימויים בהם יצפה הם אלה המשתקפים על אופק האירועים של החור השחור, הוא המשטח הממוחשב.

"מרושתים": לבלוג המלא