איך אתם אוהבים את המים שלכם?

סקר שנערך באחרונה גילה כי כ-92% מהישראלים שותים בימי הקיץ כ-8.2 כוסות מים בממוצע ביום, מתוכם כ-10% שותים למעלה מ-20 כוסות מים ביום (5 ליטר). את המים שלנו, מסתבר אנחנו אוהבים מטוהרים או מינרלים, כשיותר ויותר אנשים לא מוכנים לשתות ישירות מהברז.

סקר שפורסם היום (ב') בידיעות אחרונות מגלה כי 75% מהישראלים לא שותים מים מהברז, כש-17% משתמשים במים מינרליים גם לקפה. מי ברז, כך נראה, הם כמעט מוקצים לשתייה בבתים בישראל. מקורות תחנוך מחר מסנן ענק שאמור לשפר את טעם המים בבית ולחסום כניסת טפילים למוביל הארצי, אבל לא בטוח שזה ישנה את הרגלי הצריכה שלנו.   

משנות השמונים שותים בארץ מים מינרלים או מסוננים למיניהם בכמויות הולכות וגדלות, כאשר הפער במכירות בין המים לבין המשקאות הקלים והמוגזים למיניהם הולך ומצטמצם. מסתבר שאנחנו לא סומכים על המים הזורמים מהברז, שכוללים לעתים טעמי לוואי שונים. לכך ניתן להוסיף את המאמצים השיווקיים והפרסומיים עתירי התקציב של חברות המים המינרליים והמסננים למיניהן. כל אלו גורמים, כאמור, לעלייה במכירות מים ומטהרי מים. 

עם בוא הקיץ והימים החמים, הצריכה עולה פי כמה ואיתה גם המגוון. אז איזה מים תשתו הקיץ?

מי ברז

כאמור, המסנן החדש של מקורות או "מפעל הסינון המרכזי" שעלות הקמתו והפעלתו עומדים על כ-550 מיליון שקל, מסמן  על פי מקורות "את העידן החדש במי השתייה". המתקן יאפשר "להפוך את מי השתייה בארץ להיות מבין האיכותיים בעולם, יתרום לצלילות מרובה ויקטין הצורך בהשבחת המים על ידי חברת מקורות".

לכאורה, נשמע נוח: אין צורך בפעולות נוספות מלבד פתיחת הברז. העלות היא הנמוכה ביותר מבין כל אפשרויות בהתאם לתשלום על המים. אבל עד שההבטחות יתממשו, אם בכלל, אלו שאר האלטרנטיבות. 

מים מורתחים

על פי ההמלצות הרשמיות מי הברז מתאימים לשתייה, אולם עבור קשישים ותינוקות שהמערכת החיסונית בגופם אינה יכולה להלחם בחיידקים, מומלץ להרתיח את מי הברז.

נוחות: צריך להיערך במלאי מראש של מים רתוחים שהתקררו.  עלות: נמוכה (עלות מים ביתית+הרתחה).

מסנן ומטהר מים

קיימים מסננים שונים, וצריך להתייחס לבעיות השונות הקיימות במים באזור המגורים שלכם ולהחליט לאיזה מטרות המערכת שלנו מיועדת, כאשר קיימים גם מסננים למיכלים מפלסטיק (דוגמת בריטה). באשר למערכות המתחברות לברזי הבתים, יש מספר אלטרנטיבות: מערכות הקיימות להרחקת חלקיקים הפוגמים בחזות וצלילות המים לשיפור הטעם והריח, מערכות להרחקת מזיקים כמו מתכות רעילות או חומרים אורגניים, ומעבר חיידקים.

נוחות: טובה לאחר ההתקנה, מלבד החלפת המסננים .עלות: בהתאם למסנן בין 500 ל-1,000 שקלים, כשיש גם יותר יקרים. יש צורך להחליף שני מסננים בשנה.

מה כדאי עוד לברר לפני שמחליטים על רכישת מערכת טיהור: על פי מכון התקנים, צריך לבדוק אם המערכת מפרישה חומרים למים? האם היא תענה על צרכים לשתיית מים יומיומית ?מהי התחזוקה המומלצת? האם יש אמצעי המתריע על תקלה? מהו אורך חייה של המערכת? האם המערכת נבדקה על ידי מעבדה מוכרת?

בכל מקרה, צריך להיזהר משרלטנים שמציגים את מי השתייה שלנו כמזוהמים הרבה מעל הנורמה.

מים מינרלים בבקבוקים

על פי נתוני החברות המפיצות מים מינרלים, מדובר במים שמקורם במעיינות טבעיים באזורים בהם הקרקע טובה בהרכבה. המים שנאגרים בקרקע סופחים אליהם את מינרלים החשובים לפעילות תקינה לגוף. תהליך הבקבוק נעשה אוטומטית וללא מגע יד אדם.

בדרך כלל, טוענות החברות כי המים מאופיינים בריכוז נמוך של מלחים לעומת מי הברז, מאחר שהפחתה במלחים מומלצת גופנית. מים דלים במלחים מומלצים לסובלים מיתר לחץ דם ומגבירים הפרשת שתן וסילוק פסולת.

היקף המכירות של המים המינרלים בישראל גדל בהתמדה. על פי נתוני סטור נקסט, ב-2006 נמכרו ברשתות השיווק 321 מיליון ליטר של מים מינרלים. השוק מגלגל, על פי ההערכות, כמיליארד שקל בשנה.

מצד שני, ארגון "אדם טבע ודין" הפועל להגנה על הסביבה, טוען כי חברות המים המינרליים גורמות לנזקים סביבתיים קשים הנגרמים כתוצאה מתפיסת מי מעיינות, כדוגמת מעיין "עין גדי", יבוש שמורות טבע ומקווי מים, שימוש במאות מיליונים של בקבוקי פלסטיק מיותרים ושינוע אדיר של כלי רכב וצי משאיות הגורם לזיהום אוויר חמור. בארגון טוענים, כי השימוש בבקבוקים וכמו גם בכדים גדולים בכל גודל וצורה, גורמים לייצור מיותר של בקבוקי פלסטיק בכמויות ענק, לפגיעה במעיינות ולעוד תוצרי לוואי מיותרים ולהוצאות כספיות .

נוחות: צריך לסחוב וזה כבד. בכדים: יש צורך באחסון הכדים והמתקן תופס מקום.

עלות: בהנחה שאדם שותה בממוצע 2 ליטר מים ביום לפחות, ובשנה כ-750 ליטר, אזי משפחה ממוצעת בת 4 נפשות צורכת כ-3000 ליטר מי שתייה מדי שנה, כאשר עלות המים היא בהתאם:

מים מינרלים בבקבוקים: 5000 שקלים לשנה על פי חישוב של 2000 בקבוקי ליטר וחצי של מים.

מים מינרלים בכדים: 3000 שקלים בשנה על פי חישוב של 5 כדים בחודש או 60 כדים בשנה.