טבעי זה (גם) אנחנו

אם יש משהו שמעצבן את ד"ר גדעון קופרניק, מנהל מרפאת גיל המעבר בבתי החולים קפלן ורמת מרפא, זה צירוף המילים "הורמונים טבעיים". "מאז מחקר ה־WHI הגדול (מחקר אמריקאי שפורסם ב־2003, ומצא כי נטילת הורמונים סינתטיים עלולה להגדיל את הסיכון לחלות במחלות לב וסרטן – נ.כ.ד) יש נטייה לפחד מההורמונים הסינתטיים, למרות שכבר הוכח שבמחקר ההוא היו בעיות רבות ומסקנותיו היו שגויות. אבל מה זה משנה? כל מה שמתקרא טבעי, מצליח", הוא מתקומם.

"מי אמר שמה שאנחנו נותנים זה לא טבעי? כמו שמייצרים הורמון מאיזושהי בטטה ואחר כך הם מפיקים את המוצר במעבדה, כך גם ברפואה הקונבנציונלית מייצרים הורמונים ממקורות טבעיים, כמו תמצית עצים מסוימים או אפילו שתן של סוסות, ואחר כך מופק המוצר הסופי במעבדה, ומוצר זה זהה ביולוגית להורמוני הגוף. המוצרים המתיימרים להיות טבעיים לא עברו ביקורת של מחקר מבוקר לטווח קצר או לטווח ארוך. מעבר לכך, צורת הפרסום שלהם מקוממת: הם לכאורה ה'טובים' לעומת הסינתטיים שגורמים למחלות. ראיתי אפילו פרסום שבו ההורמונים הסינתטיים 'מלוכלכים' בפחמן ומימן".

- יש היגיון בקביעת הטיפול על־פי רמת ההורמונים המתגלית בבדיקות?

"התברר שאין כל קשר בין רמת ההורמונים בדם להקלה בסימפטומים או ליעילות הטיפול".

- בדם אולי לא, אבל בבדיקת רוק כן.

"בדיקת הרוק מאוד לא אמינה. תעשי בדיקה בבוקר ובדיקה בצהריים ויימצאו הבדלים עצומים ביניהן".

- אם כך, איך אתה תופר את חליפת ההורמונים המתאימה?

"אני מתשאל את האשה ארוכות ובודק את רמת הציפיות שלה מהטיפול ומה התלונה העיקרית שלה. אם למשל, היא סובלת מירידה בחשק המיני, אני מוסיף לה טסטוסטרון דרך העור ולא דרך הפה. אם היא סובלת מתופעות פסיכיאטריות כמו חוסר אנרגיה, דיכאון וחרדה, אתן מינון נמוך של אסטרוגן ותרופות אנטי דיכאוניות".