פס רחב - כמה משלמים במדינות אחרות?

שירותים ויישומים כמו טלוויזיה ברזולוציה גבוהה ווידאו מקוון תורמים למעבר מכבלים או ADSL לרשתות פס רחב מהירות יותר המבוססות על סיבים אופטיים, על פי דו"ח חדש של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי.

60% אחוז מ-256 מיליון הגולשים במדינות החברות בארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי (OECD) מחוברים לפס רחב, על פי חוקרי הארגון, המייצג 30 מהכלכלות הדמוקרטיות המובילות בעולם, בהן אוסטרליה, ארה"ב, צרפת ויפן. 

על פי דו"ח Communications Outlook 2007 ( להורדה בקובץ pdf), מדינות ששדרגו את התשתיות שלהן לסיבים אופטיים מציעות לאזרחים שלהן את המהירויות הגבוהות ביותר במחירים הנמוכים ביותר. הגולשים ביפן נהנים מקווים של 100 מגה ביטים בשנייה, פי 10 מהממוצע

בשאר מדינות ה-OECD.

ביפן הזול ביותר, בטורקיה היקר

הדו"ח בדק גם מחירים של חבילות פס רחב ברמת הכניסה, כלומר, מחירי החבילות הזולות בקצב הבסיבי ביותר במדינות שונות, מבלי להתייחס לחבילות משולבות עם טלוויזיה או טלפון (טריפל פליי), אשר הופכות פופולריות יותר ויותר עם הזמן. 

מחיר רוחב פס על פי מגה ביט לשנייה ביפן הוא הנמוך ביותר - 0.22 דולרים, בעוד בטורקיה המחיר הגבוה ביותר - 81 דולרים. בארצות הברית החיבור הזול ביותר הוא 3.18 דולרים, בעוד בבריטניה המחיר הוא 3.62 דולרים.

חיבור הפס הרחב הזול ביותר בשוודיה עולה כ-11 דולרים בחודש עבור 256 קילוביט לשנייה. המדינה בה מוצע המחיר היקר ביותר עבור חיבור פס רחב ברמת הכניסה היא מקסיקו, בה חבילה כזו מוצעת עבור 52 דולרים בחודש עבור 1 מגה ביט לשנייה.

ישראל הוזמנה לשיחות על השתתפות בארגון ה-OECD, אך טרם הצטרפה רשמית ולא נבדקה בדו"ח. עם זאת, על פי בדיקת ynet, מחיר החבילה הזולה ביותר ברמת הכניסה בישראל עומד על 74 שקלים (בצירוף התשלום עבור התשתית וגישה לאינטרנט) עבור קצב של 750 קילוביט בהורדה ו-128Kb בקצב החזור (ראו טבלה).

מנויי רשתות הסיבים האופטיים ביפן נהנים מקצב העלאה זהה לקצב ההורדה, המאפשר להם לשלוח מידע לרשת (דואר אלקטרוני, שידורי וידאו ועוד) במהירות דומה לקצב הורדת הנתונים מהאינטרנט. שיוויון כזה בין קצב ההורדה להעלאה מספק למשתמשים חופש יצירה ופעולה רב יותר, אך אינו זמין ברוב מדינות העולם.

המגמה: מעבר לסיבים אופטיים

שוודיה, קוריאה ופינלנד מציעות חיבורים של 100 מגה ביטים לשנייה, וכמו יפן הן עברו לשימוש ברשתות סיבים אופטיות.

"פס רחב הופך לסטנדרט הבסיסי ברשתות נייחות ואלחוטיות", נקבע בדו"ח.

איאן פוג, אנליסט תקשורת בחברת JupiterResearch, אמר לאתר ה-BBC, כי ההשוואה בין 30 מדינות שונות היא בעייתית בגלל המגמות השונות המאפיינת כל אחת מהן.

עם זאת, לדבריו, מחיר הכניסה עבור הפס הרחב מספק קריטריון חשוב להשוואה, מאחר והביקוש למחירים

זולים מאחד את המשתמשים השונים.

מעבר ל-ADSL2, טכנולוגיית ביניים

על פי הדו"ח, מחירי הפס הרחב עבור חיבורי DSL צנחו ב-30 המדינות ב-19 אחוזים בעוד קצת החיבורים גדל ב-29 אחוזים באוקטובר, 2006. מחירי חיבורי הכבלים וקצביהם רשמו נטייה דומה.  

במדינות רבות ובראשן צרפת נרשם גידול משמעותי בקצב הפס הרחב בשנים האחרונות עקב המעבר לתשתית ADSL2 המהירה. בישראל בזק עורכת ניסוי בטכנולוגיה, שעשויה לאפשר לה להציע חיבורים בקצב 8 מגה ביט לשנייה, והשקתה צפויה השנה.

עם זאת, טכנולוגיה זו עדיין מציעה קצבים איטיים יותר ביחס לרשתות סיבים אופטיים.

אחת מאבני הנגף בדרך לרשתות מהירות יותר היא השאלה מי יממן את הקמתן ולהחזיק בבעלות עליהן. למשל, במדינות רבות הרשויות המקומיות הן שבונות את רשתות הסיבים האופטיים ולאחר מכן הן מחייבות את חברות התשתית להציע למתחרות שלהן גישה לרשתות שלהן בתנאים שווים (unbundling).

כותבי הדו"ח מציינים כי אין פתרון אחד לבעייה והם ממליצים לממשלות, לתעשיה ולרשויות המקומיות לפעול יחד כדי למצוא את הדרך הנכונה ביותר לשדרג את התשתיות.