המנצחים והמפסידים של השבוע

1. נוחי דנקנר. הכי קרוב לשלטון יחיד במשק
   

19 משפחות שולטות במשק הישראלי. 19 המשפחות, ובראשן נוחי דנקנר, ריכזו ביחד ב-2006 הכנסות של 248 מיליארד שקל - כשליש מההכנסות של 500 החברות הגדולות בישראל, כ-88% מתקציב המדינה וכמחצית מהתוצר העסקי של ישראל. בשנה החולפת גדלה הריכוזיות, הגדולה בלאו הכי במשק הישראלי, עוד יותר. חמשת הגדולים הם דנקנר, עופר, יצחק תשובה, דודי ויסמן וחיים סבן. נוחי דנקנר, המחזיק בשליטה בקבוצת אי.די.בי, מחזיק לבדו כמעט 19% מההון של 19 המשפחות השולטות במשק. פירושו של דבר שאיש אחד - נוחי דנקנר - שולט לבדו ב-10% מהתוצר העסקי של מדינת ישראל. דנקנר אגב, לא דורך במקום. ב-2006 לבדה גדלו הכנסותיו  ב-15%, בעיקר בזכות הרכישה של כור. אימפריית דנקנר כוללת היום בין היתר את אי.די.בי, סלקום, כלל ביטוח, מכתשים אגן, ECI נכסים ובניין ועוד. עכשיו רק חסר שדנקנר יתמודד ויזכה בשליטה בבנק לאומי, כדי שהריכוזיות שלו במשק תהפוך לשלטון יחיד.

2. רופרט מרדוק. בדרך לבעלות על העיתון הכלכלי החשוב בעולם

מי שמודאג מהצטברות כוח תקשורתי רב מדי בידי אילי התקשורת בישראל, מוטב שיסתכל מה קורה בעולם - דירקטוריון חברת דאו ג'ונס, המו"ל של הוול סטריט ג'ורנל, המליץ השבוע לבעלי המניות שלו לקבל את הצעתו של רופרט מרדוק ולמכור לו את השליטה בחברה (דא ג'ונס) ובעיתון (וול סטריט ג'ורנל) תמורת 5 מיליארד דולר. מרדוק, באמצעות קבוצת ניוז קורפ שבשליטתו, כבר מחזיק במספר רב של עיתונים, בעיקר בבריטניה ובאוסטרליה, ביניהם ה"טיימס" הלונדוני המכובד, הצהובון הפופולרי "סאן" וה"ניו יורק פוסט". אם לא די בכך מחזיק מרדוק בבעלותו גם ברשת הטלוויזיה האמריקנית פוקס,  באולפני הקולנוע פוקס המאה העשרים, בערוצי לוויין באירופה ובאסיה ובאתר מיי-ספייס הפופולארי באינטרנט. שווי קבוצת התקשורת שלו מוערך בכ-70 מיליארד דולר, וכבר עתה הוא נחשב לאיל התקשורת החזק ביותר בעולם. עם צירופו של הוול סטריט ג'ורנל, הנחשב לעיתון הכלכלי החשוב ביותר בעולם, על 2 מיליון קוראיו, אפשר רק לדמיין את הכוח שירכז מרדוק בידיו, ואף להבין מדוע עיתונאי ה"ג'ורנל" לא מתלהבים מבעל הבית החדש.

2. מרי סו וויליאמס. המלצרית שניצחה את וול סטריט

בחודשים האחרונים מתנהל ב"ידיעות אחרונות" משחק משקיעים בו מתמודדים 6 מנהלי השקעות בבנקים ובבתי השקעות מי מהם יצליח "לעשות" הכי הרבה כסף, בתוך חצי שנה, מסכום התחלתי של 100 אלף שקל. מול ששת המקצוענים העמיד העיתון את "הקוף", המחזיק בתיק מניות שנבחר באופן אקראי לחלוטין. אחרי 19 שבועות של משחק הצליח הקוף להשתחל למקום השני ולנצח, לפי שעה, 5 מנהלי השקעות מקצועיים, תוך שהוא משיג תשואה של 31% בפחות מ-5 חודשים. סיפור דומה, אבל בסדרי גודל גדולים הרבה יותר, הסתיים השבוע בארה"ב כאשר במשחק משקיעים שניהלה רשת הטלוויזיה הכלכלית, CNBC, הגיעה למקום הראשון וגרפה פרס של מיליון דולר, מלצרית בת 46 מעיירה קטנה באוהיו. מרי סו וויליאמס, מעולם לא השקיעה דולר אחד במניות, ובכל זאת היא הצליחה להשיג את התשואה הגבוהה ביותר תוך שהיא מנצחת 377 אלף משתתפים אחרים, בהם ברוקרים ומיטב מקצועני וול סטריט. איך היא עשתה את זה? "קניתי רק מניות של חברות שהכרתי וסמכתי על המזל", סיפרה ה"כוכב הנולד של וול סטריט".

1. גזי קפלן, מנכ"ל אסם. הקפאה ב-30 מעלות בשמש

הסיפור הזה חוזר על עצמו באופן מרגיז אחת לכמה שנים ורק השחקן הראשי מתחלף בכל פעם. פעם זו היתה תנובה עם הסיליקון בחלב העמיד, אחר כך באה רמדיה עם אבקת החלב חסרת ויטמינים, ואחריה טיב טעם עם מכירת העופות שפג תוקפם. עכשיו הגיע תורה של אסם לפשל. השבוע נאלצה החברה לסגור את מחסן ההפצה שלה בפ"ת ולהשמיד 2.5 טונות של מוצרים מקוררים וקפואים שהיא מפיצה מתוצרת עוף טוב, טבעול, צבר, תפוגן ומילוטל. תוכנית התחקירים "שומר מסך" של אמנון לוי חשפה כי אנשי המחסן העמידו בחצר, תחת השמש הקופחת, משטחים עמוסים במוצרים שהיו אמורים להישמר בקרור או בתנאי הקפאה בטרם נשלחו לסופרמרקטים. אנשי השרות הוטרינרי שפשטו על המחסן הורו להשמיד את המוצרים שנמצאו בשמש, אך קיים חשש שמוצרים  שלא נשמרו בהקפאה הגיעו גם לרשתות, שם הוקפאו מחדש במקררים. באסם לא ניסו לטעון ש"הכל בסדר". לזכותם ייאמר כי הכשלונות הקודמים של תנובה ורמדיה לימדו את המנכ"לים כי אין טעם להתווכח עם העובדות ומוטב קודם כל להתנצל ואחר כך להבטיח שזה לא יקרה שוב לעולם. ואמנם, המנכ"ל, גזי קפלן, לקח אחריות, מיהר לטלוויזיה והתנצל בפני קהל הצרכנים. למחרת פירסמה אסם הודעת בורסה בה הודתה כי "התרופפה המשמעת במחסן בפתח תקווה ובעקבות כך לא קוימו הנהלים". הפגיעה באסם היתה מיידית - מנייתה צנחה באותו יום ב-5%, אבל הפגיעה האמיתית תבוא בימים הקרובים - כשהציבור יחשוב פעמיים אם לקנות את המוצרים הקפואים והמצוננים של אסם או לדלג למקרר של המתחרים.

2. דב ויסגלס, יו"ר בזק. גם הוא הולך הביתה

אי הסדרים שהתגלו בחברת בזק, הן בנוגע לחלוקת האופציות לבכירי החברה והן בנוגע לרישומים החשבונאיים בספרי החברה, גרמו בסופו של דבר לפרישתה של הצמרת הניהולית בחברה. ראשון עזב המנכ"ל, יעקב גלברד. אחריו הלכה הביתה היועצת המשפטית של החברה, בשמת שלוש, והשבוע הודיע גם היו"ר, דב ויסגלס, כי הוא מתכוון לפרוש ברגע שתושלם מכירת המניות השליטה של מורי ארקין לשלמה נחמה. בבזק ניסו לטעון כי אין קשר בין אי הסדרים שהתגלו בחברה לבין פרישתו הקרובה של היו"ר, והסבירו כי ויסגלס הודיע על פרישתו כדי לפנות את כס היו"ר לשלמה נחמה, השותף החדש בגרעין השליטה. ואולם ספק אם כל המהלך הזה של חילופים בקבוצת השליטה וכניסתו של שלמה נחמה לתפקיד היו"ר, היה מתקיים אלמלא אותה פרשת אופציות. ויסגלס מונה לתפקידו, בין היתר, כדי לפלס לבזק דרך במסדרונות השלטון. סביר להניח שבעלי השליטה בבזק הבינו כי הבעיה שלהם איננה מול השלטון, אלא מול המתחרים בשוק התקשורת. בקטע הזה, של ניהול עסקי שוטף ופיתוח כיווני התפתחות חדשים, אין לויסגלס ניסיון בעוד שנחמה התמחה בדיוק באלה. כך או כך, ברזומה המכובד של ויסגלס, נראה כי השורה המדברת על הקריירה הקצרה שלו בבזק לא תהיה מודגשת במיוחד.

3. פליסה מיצ'לי, שרת האוצר בארגנטינה. התפטרות מביכה 

מה עשו 64 אלף דולר במזומן שנמצאו בחדר השירותים במשרדה של שרת האוצר של ארגנטינה, פליסה מיצ'לי? זו השאלה שהעסיקה השבוע את ארגנטינה כולה, וכבר גרמה להתפטרותה של השרה. מיצ'לי טענה כי מדובר בהלוואה שנתן לה אחיה לצורך רכישת דירה והיא רק החזיקה את הכסף במשרדה עד להשלמת העיסקה (בארגנטינה, כך אומרים לנו, מקובל לקנות דירות בכסף מזומן). אבל סימני השאלה הרבים שנותרו פתוחים ואשר עירערו את גירסתה של השרה, גרמו לתביעה הכללית לחשוד שמדובר דווקא בכספי שוחד (אף זאת חיזיון לא נדיר בארגנטינה) ולהזמנתה של מיצ'לי לחקירה. בעיתונות המקומית כבר מצאו לפרשה הזו שם - "טואלט-גייט" - זכר למקום הימצאה של מעטפת המזומנים במשרדה של שרת האוצר. התובע הכללי שחוקר את הפרשה טוען כי הכסף הגיע מבנק שבו אין, לא למיצ'לי ולא לאחיה, חשבון, וכי הבנק לא הצליח לאתר הוצאת 64 אלף דולר מאחד החשבונות אצלו. כעת תתבקש מיצ'לי לספק הסברים לא רק לציבור, אלא גם לשופט חוקר שמונה לבדוק את הפרשה. התפטרותה של השרה לא תסייע לה במיוחד בחקירה, אך היא תקל אולי על הנשיא קירשנר להצביע על ניקוי האורוות משחיתות, שבועיים לפני שמתחילה בארגנטינה מערכת הבחירות לנשיאות.