צאו עם הילדים למסע מרתק - ממש אצלכם ברחוב
לא חייבים לצאת מגבולות הבטון ולחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה כדי לשאוף קצת חי וירוק. "טיולי טבע קטנים בעיר הגדולה" הוא המדריך המושלם להורים עצלנים, מוכי ייסורי מצפון. זמן איכות אורבאני
לטובתם, וגם לטובת סבתות וסבים מופלאים שנרתמים מדי פעם לקחת את הילד למסיבת יום ההולדת של חבר או לגן השעשועים הסמוך, נכתב הספר "טיולי טבע קטנים בעיר הגדולה“, מאת ארדית ביטמן־רינג (הוצ׳ מודן.( בספר הצעות קטנות ופשוטות למפגשים עם בעלי־חיים, פרחים וציפורים שקל למצוא בכל מקום, גם על המדרכה הכי תל־אביבית וגם בחצר בניין המגורים בירושלים או בפתח־תקווה.
"את הטבע,“ היא אומרת, "אפשר למצוא גם בלב העיר. גם הורים שאינם מיטיבי טבע נהנים לגלות פרפר עם בת השנתיים המוקסמת ממנו, לצפות איתה בפליאה בקשת בענן ואם אפשר גם למצוץ איזה חמציץ בדרך לבלט".
הספר מחולק לפי עונות השנה (והוא מנוקד, לטובת הקוראים עצמאית מבין ילדינו) ומציע פעילויות ברמות הבנה שונות, שעשויות להתאים לילדי הגיל הרך ולאחיהם הבוגרים יותר. כל מפגש עם חיה מלווה במידע כללי עליה, הצעות לתצפיות, הפעלות והצעות לשאלות מתווכות שכדאי לשאול את הילדים. זמן איכות במובן הפשוט, היומיומי והטוב.
גמישות ויוגה
ביטמן־רינג מציעה לצפות בהתנהגות חתולי הרחוב, להבחין כיצד הם קופצים ממכוניות ונוחתים על רגליהם, לראות איך הם מטפסים על עצים, ספסלים וגדרות וכיצד הם מתנקים. בהמשך אפשר לנסות לחקות את תנועות החתול או לתרגל תנוחות יוגה כמו הכלב, הקוברה, הדג או הפרפר. בין לבין אפשר לדבר על מה שקורה לחתולים כשהם נופלים.
לבנות לחתולי הסביבה פינה
מצטיידים בכלי פלסטיק שאין בו צורך, בקרש להגבהה ובמזון לחתולים או בשאריות מזון. יש להניח את הפינה במקום מוצל, מתחת לעץ או לספסל, להגביה את הפינה בעזרת הקרש ולהניח בה מים ומזון. אחר־כך אפשר לצפות בחתולים המתקרבים ושותים בעזרת לשונם, להוסיף להם כרית ישנה למנוחה ולא לשכוח למלא את כלי המים כדי שלא יהיו צמאים.
לצפות בנמלים
צריך רק לצאת אל הפארק ולחפש תלוליות של קנים או פתחי מחילות של נמלים. כדאי לשכב על הבטן ליד הקן ולצפות ביצורים הקטנים בגובה העיניים. את נמלת הקציר (הגדולה השחורה) אפשר להרים בזהירות על כף היד ולא להיבהל אם היא עוקצת. בנמלה אדומה – אין לגעת.
נמלול - בית לנמלים
המתקדמים יכולים לבנות נמלול (בית נמלים.( ההנחיות בסוף הכתבה. אפשר לצ׳פר את הנמלים בכמה גרגרי סוכר ואז להכניס אותן פנימה. אחרי יומיים כדאי להחזיר את הנמלים בעדינות אל הטבע.
להכיר את האדמון המצרי
רובנו מכנים אותו בטעות חיפושית או ג׳וק, כשלמעשה מדובר בפשפש, או בשמו המלא – פשפש אדמון מצרי, כותבת ביטמן־רינג. הוא לא מזיק בכלל ובימי הקיץ אפשר להיתקל בו בפארק או בחצר הבית, בוודאי אם יש בסביבה עצי פרי. הפשפש הוא חרק קטן באורך 8־12 מ"מ שצבעיו שחור ואדום.
גם במקרה הזה מומלץ לשכב על הבטן על האדמה כדי לצפות בפשפשים האלה, שקל יותר למצוא מתחת לעצים, על האדמה ומתחת לעלים הפזורים עליה. האדמון המצרי ניזון משיירי פרי ומחרקים מתים. הוא לא יעקוץ, לא ישרוט, לא ינשוך ולא יצבוט אותנו. אפשר לתת לו להלך עלינו ולדגדג אותנו.
פעילויות לפי עונות השנה
הקיץ אמנם כאן אבל אחריו יבוא הסתיו, אותו אפשר להקדיש למפגשים עם חלזונות, גמל שלמה, כדרוריות וכותנה. החלזונות שאנו מכירים מהמדרכות, אגב, הם בעצם שבלולי שדה, ואם הילד נורא רוצה לאחוז בהם כדאי להנחות אותו לתפוס בקונכייה בשתי אצבעות ובעדינות כדי לא להבהיל את השבלול ולא לפגוע בו.
את הכותנה מציעה ביטמן־רינג לפגוש קצת מחוץ לעיר, בשדות: לעצור בצד הדרך, לקטוף לקט או שניים ולקחת הביתה, לחוויית למידה. בבית מרטיבים אותה בעזרת שפריצר ומגלים שהיא לא אוהבת מים ומתקלקלת כשהיא נרטבת. אגב כך, כמובן, אפשר למשש את הכותנה, ללמוד שבגדינו עשויים ממנה ועוד.
בחורף נאתר עץ תות, שמעליו ניזונים זחלי טוואי המשי. אפשר לקטוף עלה, להביט על צבעו ועל צורתו ואפשר להכין מחברת עלים בה ניתן להדביק עלים שנושרים ממגוון העצים העירוניים שבסביבה. זה הזמן ללמוד שהחלמית היא בעצם החוביזה וגם היא, כמו החמציץ, אינה צמח מוגן ולכן מותר לקטוף ממנה. אפשר לקטוף את העלים ולבשל אותם (עלי החלמית גדולים והפרח מחומש – יש בו חמישה עלי כותרת ורודים וחמישה עלי גביע ירוקים) ואפשר להכין מהם לביבות.
באביב אפשר להתוודע למיני זחלים ופרפרים ולהכיר את ההיביסקוס, הגדל בגינות רבות ובגדרות חיות סביב בתים בעיר ופרחיו הגדולים, דמויי הפעמון, פורחים בשלל צבעים. גם הבמיה, אגב, היא מין של היביסקוס. אפשר גם להכין קופסת מתנות מהטבע – לקשט אותה מבחוץ בעלים ובפרחים מיובשים שמצאנו ולהכניס לתוכה אבנים יפות, עלים מיוחדים או קליפת גזע.
כך בונים נמלול (בית נמלים)
החומרים הדרושים:
- 2 צינורות פלסטיק שקופים בקוטר אצבע ובאורך 20 ס“מ (מחנות חומרי בניין)
- 2 קופסאות או סלסילות שקופות עם חורים (כמו של הענבים מהסופר)
- משטח כלשהו
- נעצים
- צמר גפן
- מספריים
- סלוטייפ
הבנייה:
- הופכים את הקופסאות השקופות ונועצים אותן על גבי המשטח, במרחק קטן זו מזו.
- בכל חור מעבירים צינור שקוף שיהפוך לחור אוורור.
- גוזרים פתחי אוורור קטנים בצידי הקופסה ודרכם מכניסים אדמה, מעט אבנים, עלים יבשים וצמר גפן טבול במי סוכר.
- אפשר לצ‘פר את הנמלים בכמה גרגרי סוכר ואז להכניס אותן פנימה.
- אחרי יומיים כדאי להחזיר את הנמלים בעדינות אל הטבע.
לפנייה לכתב/ת 
