שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    גדר ה"ביטחון" והשקר
    תוואי גדר הביטחון אכן פוליטי, אבל משמאל, לא מימין. רון בריימן עונה לשאול אריאלי

    שאול אריאלי מתיימר במאמרו לדבר בשם המוסר ולתקוף את תוואי גדר ה"ביטחון" כאילו הוא פוליטי ולא ביטחוני, או במלים אחרות כאילו הוא נועד לספח למדינת ישראל שטחים נרחבים שאינם שייכים לה לפי תפישתו הפוליטית. האמת היא שהגדר נבנית בתוואי פוליטי ולא ביטחוני, אולם בדיוק מהכיוון ההפוך.

     

    מטרתם האמיתית של המצדדים בגדר הייתה והינה לסמן גבול עתידי בין מדינת ישראל לבין מדינה פלסטינית שלהקמתה הם חותרים, ועל-כן שאיפתם היא להצמיד ככל הניתן את הגדר אל הקו הירוק. מכאן שיעדם העיקרי הוא פוליטי והשיקול הביטחוני, או הכלכלי, או האקולוגי, הוא שולי ביותר. העיקר הוא שהגדר תשמש קו גבול עתידי. צר לציין שגם בג"ץ נתן ידו למגמה פוליטית זו, ובכך הוכיח לאיזה צד פוליטי הוא נוטה ושחק את מעמדו בעיני ציבור נרחב ביותר.

     

    לו היה הביטחון באמת בראש מעייניהם לא היה צריך להקיף בגדר ארוכה, מגלומנית ויקרה את אזרחי ישראל, קורבנות הטרור. נכון יותר היה להקיף בגדר ביטחון אמיתית את מוקדי הטרור. כך, למשל, אם העיר ג'נין מוגדרת כמוקד כזה, ראוי היה להקיף אותה בגדר קצרה ויעילה. ומנגד, אם למשל העיר יריחו אינה מוגדרת ככזו, אין צורך לגדרה. שיטה זו של מקל וגזר היא יעילה יותר וזולה יותר אם הכוונה היא להשיג את היעד הביטחוני של צמצום הטרור, אך בוודאי שאין היא משרתת את יעדם הפוליטי של כוהני הגדר.

     

    צדקנים יזדעקו מיד נגד כליאתן של ערים בין גדרות תיל. עיניהם כמובן מתעלמות מכליאתם של קורבנות הטרור דווקא בין גדרות. אך השיטה המוצעת מצמצמת למינימום את הצורך בגידור ומגבילה אותו למוקדי הטרור העיקריים.

     

    אחרים יטענו שהגדר הוכיחה את תרומתה ואת יעילותה בכך שהפיגועים פחתו. מי שמחפש את האמת ימצא אותה בגרף המציג את עקומת הפיגועים כפונקציה של הזמן. שם ניתן לראות בבירור שהפיגועים פחתו החל ממבצע "חומת מגן" ולא החל מהשלמת קטע זה או אחר של הגדר. כלומר, פעילות יזומה נגד האויב במקום הסתגרות בין גדרות היא הפתרון האמיתי לצמצום הפיגועים. שיטת הבונקר אינה מביאה ניצחון, לא בכדורגל ולא במלחמה בטרור.

     

    המצב ברצועת עזה מראה את כישלון הגדר. כצפוי מראש, המחבלים פיתחו דרכים לעבור את הגדר מעליה ומתחתיה. מי שמתעלם מכך, שייסע לשדרות וידבר עם תושביה המופגזים כבר שבע שנים במקום בו יש גדר.

     

    איפה המוסר?

    אפילו מי שמצדד במדינה פלסטינית ובתיקוני גבול קלים בלבד היה חייב להסכים לסיפוח השטח המצומצם המצוי בין כביש 443 לבין הקו הירוק מצפון לפרוזדור ירושלים. בכל הסדר עתידי כביש זה חייב להיות נתיב עיקרי בין מישור החוף לירושלים וכביש הכרחי בין עריה המרכזיות של ישראל. כליאתו בין גדרות אינה משרתת צורך זה, והכל משיקולים פוליטיים החותרים להקים מחדש את פרוזדור ירושלים הצר והמסוכן.

     

    אריאלי מדבר גבוהה גבוהה על מוסר. מן הסתם, בעתיד תקום ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את הקשר הפסול הון-תקשורת-שלטון שהביא לבניית גדר מגלומנית והזזתה לכאן או לכאן משיקולים פוליטיים שונים שכלל אינם קשורים לביטחון, ושבמסגרתו קידמה שטיפת מוח תקשורתית את האינטרסים הכלכליים של קבלני הגדר.

     

    מדובר בעגל זהב שכוהניו מרקדים סביבו בבחינת "אלה אלוהיך ישראל". מדובר בתרנגולת זהב המטילה ביצי זהב פוליטיות לשוחרי הבריחה מיהודה ושומרון וכלכליות לקבלנים שהתעשרו ממנה. במיליארדים שהושקעו בגדר ניתן היה להשיג ביטחון רב יותר, וגם עודף שהיה נותר לצרכים ביטחוניים או חברתיים חיוניים ומוסריים הרבה יותר. 

     

    ד"ר בריימן הוא יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי בשנים 2001-2005.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "גדר ה"ביטחון" והשקר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים