שתף קטע נבחר
 

תורה או מתמטיקה?

מי מממן את מי? החילונים את החרדים, שלא לומדים לימודי ליבה ובכך מטפחים עוני - או דווקא להיפך, כאשר משפחות ברוכות ילדים משלמות יותר מסי צריכה?

פרופ' גד ברזילי: פוליטיקה על חשבון חינוך 

אם לא תשונה החלטתה של שרת החינוך לפטור את תלמידי 'הישיבות הקטנות' מלימודי ליבה, כדוגמת מתמטיקה ומדע, תיזכר החלטה זו כאחת הקשות והמוטעות ביותר במערכת החינוך בישראל לדורותיה. אין ספק כי ראוי לתת לחרדים בישראל אוטונומיה תרבותית, כפי שאכן זו מתקיימת בפועל במקרים רבים, הן בתחומים משפטיים מסוימים והן בתחומי חינוך. לתפיסתי, ראוי גם להכיר לא רק בזכויות הפרט בישראל אלא גם בזכות הקבוצה ליהנות מהגנות תרבותיות בתחומים מגוונים. אך בין כל זאת לבין החלטת משרד החינוך אין ולא כלום. לימודי מדע ומתמטיקה אינם מסכנים את רוחה ותרבותה של היהדות החרדית. בוודאי ניתן גם להתאים את תוכניות הלימודים לציפיותיה של הקהילה ולערכיה, שאותם יש לכבד ולשמור.

 

אך לא ענייני רוח וחינוך עומדים במרכז העניין. גבאי ומנהיגי החרדים בישראל מעוניינים בשליטה פוליטית חסרת מיצרים וללא מעצורים על חברי וחברות קהילתם. הם מעוניינים למנוע גישה למקורות מידע אלטרנטיביים, שעלולים להביא לפיחות במעמדם הפוליטי הן ברמה הקבוצתית של צאן מרעיתם והן ברמה הלאומית כתוצאה של ניכוס המדינה על-ידי הדת. כך פסקי ההלכה החמורים נגד השימוש באינטרנט והחזקת מחשבים אישיים לצרכים פרטיים וכך גם ההתעקשות למנוע כל לימודי ליבה מעבר למסגרת החרדית הקיימת. נכון אמנם כי קיימת חובה על המדינה לכבד את הקהילה וליתן אפשרות לאוטונומיה מסוימת בתחומי החינוך, כך מצווה החוק וכך מחייב ההיגיון, אך חובתה זו של המדינה אינה כוללת מימון מוסדות חינוך אשר עלולים להטביע את הקהילה החרדית בעוני קשה יותר אף מזה השורר כיום.

 

משמעות החלטת משרד החינוך היא כי המדינה מסבסדת עוני. הנה לכם פרדוכס של ממש - מצד אחד מפריטה המדינה שירותים ציבוריים וחלק מן החינוך, ומצד אחר היא מנכסת ומתגברת עוני. לכן, הפטור מלימודי ליבה אינו ביטוי לרב תרבותיות אלא מכת מוות לרב תרבויות כזו. מערכת החינוך אינה נוחתת בשלווה לעידן המאה ה-21 אלא מתרסקת במהירות לפתחי העולם השלישי- חינוך סביר לעשירים וחוסר חינוך לעניים.

 

ב- 1972 פסק בית המשפט העליון הפדרלי בארה"ב בעניינה של כת האמיש במדינת וויסקונסין. אנשי האמיש ביקשו כי לילדיהם יינתן פטור מחינוך חובה לאחר גיל 14 . הנימוק היה כי כפיית חינוך מדינתי כזה תפגע בשוק העבודה של האמיש ובמסורת ארוכת השנים של הקהילה השמרנית הזו. טענתם התקבלה לאחר דיון מרתק ונקבע כי בני האמיש פטורים מחינוך חובה לאחר סיום שמונה כיתות. לכאורה צועד משרד החינוך בנעלי גדולים. אך לא כך. ההחלטה בעניין האמיש מבוססת על ההנחה כי האמיש מהווים קהילה קטנה ביותר ושולית בציבוריות האמריקנית. בנוסף, הם כמובן אינם נהנים מכל תמיכה תקציבית פדראלית או מדינתית בארה"ב ומתבססים אך ורק על פירות עמלם. השופטים נימקו את פסיקתם בפרשת האמיש, בין השאר, בתיקון הראשון לחוקה האמריקנית האוסר על התערבות המדינה בענייני דת.

 

לא כך החרדים בישראל המנצלים את היעדר הפרדת הדת האורתודוכסית מן המדינה. הגברים החרדים ברובם המכריע אינם עובדים במוצהר עד לגיל הפטור הרשמי משירות צבאי. הסדר הפטור הזה תרם משמעותית לשוק עבודה בלתי מוצהר ולעוני מקיף ביותר ברוב הקבוצות החרדיות. לכך יש להוסיף את העובדה הדמוגרפית כי האוכלוסיה הזו מונה כבר למעלה מ- 10% מקרב האוכלוסיה היהודית בישראל ולמעלה משליש משיעור התלמידים במערכת החינוך משתייכים לקבוצות חרדיות. שיעור הריבוי הגבוה רק ילך ויגדל ביחס לאוכלוסיה החילונית או המסורתית ולכן פטור מלימודי ליבה עלול לתרום לכשעצמו לגלי עוני שפתרונם- הבלתי אפשרי- יונח על כתפיה המדוללות של המדינה.

 

שרת החינוך מוחזקת כמי שיודעת את כל זאת. אך במצב בו לא מתקיימת הפרדת דת ממוסדות המדינה מצויה המדינה במלכוד. חובה עליה, לכאורה, לסבסד את הציפיות כי תתמוך בעוני, במצב בו המפלגות החרדיות קובעות הקמתה או נפילתה של קואליציה ממשלתית לא חשובה רב תרבותיות אלא האחיזה בשלטון. והכל בשמה של ההשכלה. חבל כי שיקולים צרי עין מאפשרים תקיעת מסמר נוסף בגוף הרופס ממילא של החינוך בישראל. יש לומר כן רבתי לזכותן של קהילות לחינוך בצלמן, אך יש לומר לא רבתי להסדר פוליטי המונע מן החרדים ללמוד גם תפיסות עולם הזרות לרבניהם.

 

הכותב הוא פרופסור למשפט, לימודים בינלאומיים ומדע המדינה באוניברסיטת וושינגטון, ולשעבר מנהל התוכנית למשפט, פוליטיקה וחברה בחוג למדע המדינה של אוניברסיטת תל-אביב

 

ח"כ הרב משה גפני: אל תוותרו מאיתנו לממן אתכם 

בכל מערכת החינוך החרדי לומדים לימודי חול, להוציא את הישיבות. במקרה הנוכחי מדובר בבנים המקבילים לתלמידי כיתות ט'-י"א, שלומדים את התורה הקדושה שכל החכמות בה והיא רחבה מיני ארץ ועמוקה מיני ים. התנאים והאמוראים, הסבוראים והגאונים, הראשונים והאחרונים, הרמב"ם והרמב"ן, הרי"ף והרא"ש, הטור, השולחן ערוך ועוד ועוד, התורה שכל המקצועות כלולים בתוכה.

 

כך למדו נערים בני גילם בבבל, בסורא, בפומפדיתא, בנהרדעא, בספרד, באשכנז, בתקופות קדומות ובעידן המודרני. כך חייבים לאפשר ללמוד במדינה יהודית.

 

מקוממות התבטאויותיהם של אנשי אקדמיה לפיהן אומנם "איש באמונתו יחיה", אך גם "אני לא רוצה לממן אותו" - אמירה פטרלניסטית שאין שקרית ממנה.

 

אנחנו, אנשי הציבור החרדי, כמו שאר אזרחי המדינה, משלמים מיסים כחוק - ישירים ועקיפים - היטלים וארנונות. אין כל אפשרות לחמוק מתשלום זה, וככל שמדובר במשפחה עם מספר נפשות גדול יותר, היא מכניסה לקופת המדינה הון עתק, שמממן את הפרופסורים הנכבדים הללו עם משכורותיהם המנופחות, נסיעותיהם לחו"ל, וההטבות המפליגות להן הם זוכים, הטבות שהמרצים בישיבות אף לא חולמים עליהן.

 

הבה ונעשה חשבון מה גודלו של התקציב המועבר לחינוך החרדי ביחס למקבילים לו בחינוך הכללי. לא נופתע מן הפער העצום לרעת החינוך החרדי, וכך אף יידרש ציבור זה בתשלומי המיסים. הציבור החרדי מוותר על כל תקצוב לחינוך ילדיו בהתאם להשקפת עולמו, ואל תבקשו מאיתנו לממן אתכם.

 

את תוצאות החינוך אין צורך לחפש בנרות, כל הסקרים הארציים והבין לאומיים מעלים על נס את התוצאות החיוביות בחינוך החרדי. התוצאות האלה, לצערנו, לא קיים במערכת החינוך הכללית.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יריב כץ
הלב והליבה (צילום ארכיון)
צילום: יריב כץ
מומלצים